נפגעות שוב ושוב, אבל לא מבקשות עזרה: המשבר השקט של בעלות העסקים הזעירים

קורונה, מלחמה, הסלמה ביטחונית, ושוב מלחמה. בכל פעם שמשבר פוקד את ישראל, עסקים זעירים בבעלות נשים נפגעים מבין הראשונים, אך בעלות העסקים נותרות לרוב ללא מענה ממשלתי הולם. מחקר חדש של מרכז אדוה, בשיתוף העמותה להעצמה כלכלית לנשים, מצא כי בין 60% ל-70% מהנשים בעלות עסקים קטנים דיווחו על ירידה בהכנסות בכל אחד מהמשברים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות. ממצא חמור לא פחות: כ-43% מבעלות העסקים שנפגעו לא הגישו כלל בקשה למענק ממשלתי, או שרצו להגיש אך לא ידעו כיצד.

המחקר, שנערך על ידי אתי קונור אטיאס, עו"ד נוגה דגן בוזגלו וירון הופמן דישון ופורסם היום (ד'), בחן את התמודדותן של נשים בעלות עסקים קטנים עם שלוש תקופות משבר: מגפת הקורונה, מלחמת 7 באוקטובר והלחימה בין ישראל לאיראן ביוני 2025. המחקר התבסס על סקר שנערך ב-2025 בקרב 267 נשים שהקימו או מפעילות עסקים קטנים, לאחר השתתפות בתוכניות הכשרה ליזמות של העמותה.

העסקים שנבדקו הם ברובם זעירים, בתחומים כמו טיפוח וקוסמטיקה, מזון ובישול, הדרכה ואימון אישי, עיצוב ואמנות וחינוך. מרבית הנשים אינן מעסיקות עובדים נוספים. מדובר בתחומים שנשענים על קשר ישיר עם לקוחות ועל פעילות פרונטלית, ולכן הם פגיעים במיוחד בתקופות של סגרים, הגבלות תנועה או חירום ביטחוני.

הרקע למחקר הוא פערים עמוקים בהכנסות בין עצמאיות לעצמאים בישראל. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2023, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות עמדה על 7,474 שקל בלבד, לעומת 14,153 שקל אצל גברים, פער של 47%. גם בהכנסה החציונית הפער משמעותי: 5,251 שקל לנשים לעומת 9,292 שקל לגברים. הפערים האלה גדולים יותר מפערי השכר בקרב שכירים, ולפי בדיקת הלמ"ס הם אף הלכו וגדלו בשנים האחרונות, וזאת למרות שנשים עצמאיות הן דווקא בעלות השכלה גבוהה יותר מגברים: כמעט מחצית מהן (47%) בעלות תואר אקדמי, לעומת כשליש מהגברים העצמאים.

דפוס פגיעה חוזר: "היו עסקים שנסגרו"

ממצאי הסקר מצביעים על דפוס פגיעה חוזר בכל שלוש תקופות המשבר. בכל אחת מהן נפגעה פעילותם של כ-60% מהעסקים במידה כזו או אחרת, ובין 29% ל-36% מבעלות העסקים דיווחו על הפסקת פעילות כמעט מלאה או מלאה.

כמחצית מבעלות העסקים לא ביצעו שינויים באופן הפעילות. מבין אלה שכן ביצעו התאמות, השינויים העיקריים היו שינוי במוצרים או בשירותים (17%-20%), מעבר לפעילות דיגיטלית (12%-17%) ושינוי בקהל הלקוחות (11%-13%). אלא שרק כמחצית מבעלות העסקים הצליחו לבצע התאמות כאלה, בין היתר בגלל מחסור במשאבים כלכליים, בידע מקצועי ובליווי עסקי.

"הרוב עברו למשלוחים, התאימו את העסק למוצר חדש שניתן למכור אונליין או בשליחויות, כל זה גם כדי לעמוד בהוצאות הקבועות", סיפרה אחת מעובדות העמותה להעצמה כלכלית לנשים. "היו עסקים שסגרו את העסק כי לא יכלו לעמוד בהוצאות. בכל מקרה הייתה ירידה במכירות".

ממצא מרכזי במחקר הוא הפער בין כלי הסיוע הממשלתיים לבין יכולת המיצוי שלהם בפועל. בתקופת הקורונה ובמלחמת 7 באוקטובר כאחד, כמחצית מבעלות העסקים שנפגעו הגישו בקשה וקיבלו מענק (כ-50%). אולם 39%-42% לא הגישו בקשה כלל, ועוד 2%-4% רצו להגיש אך לא ידעו כיצד או למי לפנות. בנוסף, 5%-6% הגישו בקשה אך לא קיבלו מענק.

גם מבין אלה שקיבלו מענק, רק 43% דיווחו שהסיוע תרם במידה רבה או רבה מאוד לפעילות העסקית, ו-27% אמרו שהוא תרם במידה מועטה או לא סייע כלל.

בעלות עסקים חדשים נפגעו אף יותר. בקרב עסקים שנפתחו מ-2020 ואילך, רק כרבע מבעלות העסקים קיבלו סיוע, לעומת כמחצית בקרב עסקים ותיקים שנפתחו עד 2017.

"המצב הנפשי היה על הפנים"

מעבר לפגיעה הכלכלית, המחקר חושף עומס רגשי כבד. בכל התחומים שנבחנו, הקושי הרגשי דורג כגבוה ביותר, והוא החריף בתקופת המלחמה לעומת תקופת הקורונה. "להבדיל מהקורונה, בתקופת המלחמה הרבה נשים ביקשו העצמה כי המורל האישי היה נמוך", סיפרה אחת מעובדות העמותה. "המצב הנפשי היה על הפנים, פוליטית ומורלית. הן היו צריכות להיאחז במשהו כדי לעשות למען עצמן".

המחקר מתאר גם הבדלים בין נשים יהודיות לערביות בתקופת המלחמה. לדברי אחת מעובדות העמותה, בקרב נשים ערביות היה "סוג של בושה לשדר עסקים כרגיל, כאשר אנשים נהרגים ואין להם אוכל". נשים רבות הפסיקו להעלות תוכן לאינסטגרם ולשווק את עסקיהן. "הרבה נשים אמרו: 'לא נשווק עד שתהיה הפסקת אש'", ציינה.

החוקרים ממליצים על כמה צעדים: איסוף ופרסום שיטתי של נתונים על עסקים קטנים בפילוח מגדרי, הקמת מנגנון פיצוי מהיר ופשוט לבעלות עסקים קטנים בעת משבר, התאמת תנאי הזכאות למענקים ממשלתיים לעסקים בעלי מחזור נמוך שאינם מעסיקים עובדים, הרחבת הסיוע בתחום המסחר המקוון והשיווק הדיגיטלי ופיתוח מסגרות לרישות עסקי בין בעלות עסקים קטנים.

דוח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2025 כבר הצביע על כשל מוסדי דומה: היעדר הגדרה אחידה ל"עסק זעיר" בין רשויות המדינה, וחוסר העברת מידע מרשות המסים לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

"לצערי, ההתמודדויות הן אין-סופיות", כתבה אחת ממשתתפות הסקר בתשובה לשאלה פתוחה על הקשיים בניהול עסק קטן בתקופות משבר.