הישראלים בדובאי לא זזים: "יש לנו אויב משותף, ויש יותר אהדה"

יעקב גלידאי מתגורר עם משפחתו בדובאי כבר ארבע שנים. הוא מפעיל שם את קבוצת הנדל"ן "גלידאי נכסים", רכש נכסים רבים בתקופת הקורונה כשהמחירים צנחו, ונהנה מאז מתשואות של עשרות אחוזים. "דירת שני חדרים שנמכרה לפני ארבע שנים ב-535 אלף דירהם נמכרת היום ב-1.1 מיליון דירהם, יותר מפי שניים", הוא מספר. אבל בשבועיים האחרונים, מאז שהטילים האיראניים התחילו לנחות על דובאי, העסקים השתנו. "יש ירידה משמעותית בעסקאות, אנשים יותר מהססים", הוא אומר. "אבל המחירים לא יורדים, כי הורדת מחירים תפגע במשקיעים שהם רוב הרוכשים".

גלידאי הוא אחד מכ-2,000 ישראלים שקיבלו תושבות באיחוד האמירויות, לפי נתוני משרד הכלכלה. רובם בדובאי, ורבים מהם פועלים בתחומי הנדל"ן, היהלומים, ההייטק והפיננסים. עכשיו הם חווים מקרוב את מה שתושבי דובאי לא הכירו מעולם: מטחי טילים, כטב"מים ואזעקות.

כשנשאל האם מסוכן להיות ישראלי בדובאי בימים אלה, גלידאי מפתיע: "אין הבדל. אם כבר, יש יותר אהדה כלפי ישראל אצל חלק מהאנשים, כי יש לנו אויב משותף".

מאז פתחה איראן בתקיפות על האמירויות בתגובה למתקפה האמריקאית-ישראלית, נחשפה נקודת התורפה הגדולה ביותר של דובאי: האשליה שהיא חסינה מפני הסכסוכים של האזור. לפי נתוני משרד ההגנה האמירתי, מאז תחילת הלחימה יירטה מערכת ההגנה האווירית 268 טילים בליסטיים, 15 טילי שיוט ו-1,514 כטב"מים. שישה בני אדם נהרגו ו-131 נפצעו.

נמל התעופה הבין-לאומי של דובאי, שציין רק לפני חודש שנה שיא עם 95.2 מיליון נוסעים, נפגע וכמעט הושבת. מלון בורג' אל ערב האייקוני, נמל ג'בל עלי, מלון פיירמונט דה פאלם ומגדל דובאי קריק הארבור נפגעו אף הם. חברת KPMG שלחה מטוסים שכורים לפנות עובדים. גוגל מיהרה לפנות למעלה מאלף עובדים שנכחו בכנס מכירות. כמה בנקים וקרנות גידור שכרו מלונות באזורי מדבר מרוחקים שלא ישמשו מטרה לכטב"מים.

בניגוד לישראל, לאמירויות אין רשת מקלטים מוסדרת או מערכת התרעה מדורגת. לדברי חוסיין נאסר א-דין, מנכ"ל חברת האבטחה הגלובלית Crownox, שפינתה כמעט 4,000 איש מהאזור מאז תחילת העימות, "אנשים רבים בעולם הפיננסים חיפשו מקלטים וגילו שאין כמעט. זה חשף חוסר מודעות". חניונים תת-קרקעיים ואולמות מלונות אותרו כאזורי מחסה חלופיים.

"השוויץ של המזרח התיכון" מתעוררת

דובאי בנתה את מעמדה הבין-לאומי על רעיון פשוט: למרות מיקומה באזור סוער, היא חסינה מפני סכסוכים. עיר של יציבות, מוגנת מפני המלחמות, השחיתות והסערות סביבה. המודל הזה משך מיליוני אקספטים, מיליארדרים ותאגידים בין-לאומיים. עד סוף 2024, אוכלוסיית דובאי הגיעה לכארבעה מיליון תושבים, כ-90% מהם זרים. בשנה שעברה בלבד משכה האמירויות שיא של 9,800 מיליונרים שהביאו איתם למעלה מ-60 מיליארד דולר, ההגירה הגדולה ביותר של עשירים בעולם.

"האמירויות שיווקו את עצמן כמעין שוויץ של האזור, מקום בטוח להשקעות בין-לאומיות", אמר נביל מילאלי, מנהל תיקים ב-Edmond de Rothschild Asset Management, לוול סטריט ג'ורנל. "עכשיו, פרמיית הסיכון הגיאופוליטית גבוהה, ותישאר כזו".

ד"ר יעוז סבר, מומחה לכלכלת מדינות המפרץ ויו"ר חברת הייעוץ A.G.C, מסביר את מבנה האוכלוסייה: מתוך כעשרה מיליון תושבי האמירויות, רק כ-10% הם אזרחים מקומיים. כ-90% הם זרים, וחלק גדול מהם עובדי צווארון כחול ממדינות אסיה, שממשיכים לעבוד גם בתקופות מתיחות. לצדם, אנשי עסקים ומיליונרים נמשכים בזכות מס הכנסה אפסי, מע"מ של 5% בלבד, ועלויות חיים שמאפשרות רמת מותרות שקשה להשיג במקום אחר. "דירות פאר בדובאי עולות כמו דירת ארבעה חדרים בישראל", הוא אומר. "מכוניות פאר עולות שליש ממחירן בחו"ל, עובדת ניקיון ונהג עולים 2,000 עד 3,000 שקל בלבד".

כסף בורח, תיירים נעלמים

ההשלכות הכלכליות כבר מורגשות. מנהלי נכסים ועורכי דין מקבלים פניות ממי שמבקשים להעביר כסף לאזורים בטוחים יותר. ריאן לין, מנהל במשרד עורכי הדין הסינגפורי Bayfront Law, סיפר לוול סטריט ג'ורנל שקיבל פניות מכ-20 מלקוחותיו העשירים במיוחד, כולל בעלי "ויזת זהב" לתושבות ארוכת טווח, שביקשו להעביר נכסים. שניים מהם דחקו להעביר כספים באופן מיידי.

התיירות, שמכניסה לכלכלת האמירויות כ-60 מיליארד דולר בשנה, ספגה מכה קשה. לפי חברת הניתוח Tourism Economics (מבית Oxford Economics), אם העימות יימשך עד חודשיים, מספר התיירים הבין-לאומיים למזרח התיכון עשוי לרדת ב-27% השנה, ירידה של 38 מיליון מבקרים והפסד של כ-56 מיליארד דולר בהוצאות תיירים. גם בתרחיש אופטימי של סיום מהיר, הירידה צפויה לעמוד על 11%, עם הפסד של 34 מיליארד דולר. סוכנות AP תיעדה בשבוע שעבר שווקים ריקים, מרפסות מסעדות שוממות וחופים כמעט נטושים בעיצומה של עונת התיירות המרכזית.

שוק הנדל"ן, שזינק ב-60% בין 2022 לרבעון הראשון של 2025 לפי סוכנות הדירוג פיץ', גם הוא חש את הרעידה. בוול סטריט ג'ורנל דיווחו כי עסקאות הוקפאו, וכי סיטי פינתה כמה בניינים באמירויות והעבירה את עובדיה לעבודה מהבית ביום שבו איראן איימה לתקוף בנקים באזור.

גלידאי מאשר: "היזמים מציעים יותר הטבות, תוכניות תשלומים נוחות יותר, ריהוט חינם בפרויקטים מסוימים". עם זאת, ד"ר סבר מדגיש שתחומי כלכלה אחרים ממשיכים לפעול כמעט כרגיל. "כלכלת האמירויות מבוססת בעיקר על עסקים בין-לאומיים, שירותים פיננסיים ומסחר. עליית מחירי הנפט בתקופה הזו דווקא מועילה לאמירויות", הוא אומר. לדבריו, שוק הנדל"ן רחוק מלהיות רווי: "מרבית הפרויקטים נמכרים כבר בשלב התכנון, והביקוש ממשיך להיות גבוה. דירות שאינן מאוכלסות באופן קבוע משמשות כדירות נופש או נכסים להשקעה עבור בעלי הון בין-לאומיים".

"אין פאניקה, יש הפתעה"

למרות הטילים, החיים בדובאי ממשיכים. ברחובות עדיין יש תנועה, אנשים מבלים בחופים, הקניונים פועלים. נשיא האמירויות, שייח' מוחמד בן זאיד, יצא לסיור בקניון דובאי מול כדי להרגיע קונים, לחץ ידיים לילדים ורכב על הדרגנועות. "הכול בסדר באיחוד האמירויות", הוא הכריז כמה ימים מאוחר יותר.

גלידאי מתאר את המציאות בשטח: "אין תיירים, העיר פחות שוקקת. ה'בומים' והאזעקות לא נעימים, אבל לא ממש מאיימים. סוחרים סוגרים מוקדם, ויש עלייה עצומה בשימוש במשלוחים הביתה במקום ללכת לסופר או למסעדה".

ד"ר סבר מספר שגם בתקופת הרמדאן מתקיימות ארוחות שבירת צום גדולות, התקהלויות ואירועים חברתיים. "אין תחושת פאניקה, אלא בעיקר הפתעה וחוסר נעימות מהמצב הביטחוני", הוא אומר. לדבריו, שוחח עם כ-15 אנשי עסקים שבחרו להישאר. גם אלה שעזבו, הוא מוסיף, לא מכרו נכסים ולא סגרו עסקים. "מדובר בעיקר בהשהיית פעילות זמנית. רבים מהם מחזיקים ממילא נכסים ומגורים בכמה ערים מובילות בעולם כמו לונדון, פריז או ניו יורק, ופשוט עוברים לשהות שם לזמן קצר".

דובאי כבר ראתה משברים. משבר 2008 פוצץ את בועת הנדל"ן וחייב חילוץ מאבו דאבי. אבל כשפרץ "האביב הערבי" כמה שנים מאוחר יותר, דובאי דווקא הרוויחה: משקיעים מלבנון, סוריה ומאוחר יותר מרוסיה ואוקראינה חיפשו מקלט בטוח והזרימו הון. הקורונה השביתה את העיר לזמן קצר, אבל גם ממנה היא יצאה חזקה יותר.

עם זאת, הפעם ההימור גבוה יותר. "עוד יישארו איראנים מעבר למים, חמושים, עם ניסיון בחציית קווים אדומים כלפי האמירתים", אמר ברנרד הדסון, ראש לשעבר של מחלקת המאבק בטרור ב-CIA שעבד רבות במפרץ, לוול סטריט ג'ורנל. "הם לעולם לא יוכלו לחזור לגמרי אחורה". קווינטן פרנסואה, אנליסט מטבעות דיגיטליים בן 30 שפונה לבנגקוק אחרי שחווה מה שתיאר כ"אווירה קודרת" של מטוסי קרב ופיצוצים, סיפר לאותו עיתון: "גם עוד חמש שנים, כשאנשים ישקלו מעבר לדובאי, הם עדיין יחשבו על זה. דברים כאלה לא נשכחים בקלות".

ד"ר סבר מעריך שבעקבות האירועים, האמירויות ישקיעו מיליארדי דולרים בשדרוג מערכות ההגנה. "המדינה מתגאה בדירוגים הגבוהים שלה כאחת המדינות הבטוחות בעולם. השלטונות צפויים להשקיע משאבים עצומים כדי לשמר את התדמית הזו גם בעתיד", הוא אומר.

גלידאי, לעומת זאת, לא מתלבט: "אפשר להגדיר את התקופה כמשבר זמני. עברו רק שבועיים ועוד אי אפשר לדעת כמה עמוק הוא. אבל דובאי היא מותג חזק של עושר וחיים טובים, של חנויות יוקרה ולמבורגיני בחניה. זה מותג שינצח כל משבר".