"מבחן טראומטי": למעלה מאלף נבחנים יוצאים למאבק נגד בחינת ההסמכה לעריכת דין

למעלה מאלף נבחנים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ממועד דצמבר 2025 פתחו במאבק נגד מה שהם מגדירים כחריגה קיצונית מהסטנדרט הנהוג. במכתב שנשלח לשר המשפטים יריב לוין, ליו"ר הלשכה עמית בכר וליו"ר הוועדה הבוחנת עודד מודריק, נטען כי הבחינה סובלת מליקויים מהותיים שהפכו אותה ממבחן של ידע ויישום הדין למבחן בקיאות בפסיקה "חדשנית ואזוטרית".

בתגובה ראשונית לפניית הנבחנים, השיב שר המשפטים לוין: "אין שום אפשרות לעסוק בעניין עד שלא יתקבלו הציונים ונדע אם יש פער משמעותי בין אחוז העוברים בבחינה הזו לקודמותיה".

"זה היה מבחן טראומטי", מתאר אופיר זבולון (48) משדרות. "השאלות כאורך הגלות, וזה לא שבוחנים ידע משפטי, אלא קודם כל את ההבנה שלך את עצם השאלה. אתה מבין שאתה לא נבדק על הידע שלך כעורך דין, וזה הפך לסוג של פסיכומטרי. אנשים הגיעו לבחינה עם לסת שמוטה. לא היה אולי 10 אחוז ממה שלמדו אותנו בהכנה לבחינה".

זבולון מוסיף כי התחושה שנותרה אצל רבים היא שמשהו "לא כשר", במיוחד לאור הזינוק במספר שאלות הפסיקה הדורשות לזכור הלכות משפטיות בעל פה. "אתה מסתכל על קובץ החקיקה המצורף לבחינה ומוצא תשובה בחוק, אבל אחר כך מסתבר שהתשובה היא בכלל בפסיקה שקבעה הלכה אחרת מהחוק. אני לא חושב שאני אמור לדעת פסיקה של 70 שנות מדינת ישראל בעל פה".

הנתונים המוצגים במכתב הנבחנים תומכים בתחושות הקשות ומצביעים על עלייה של 80% במספר השאלות המבוססות על פסיקה לעומת מועדים קודמים. לטענתם, בעוד שתקנות הלשכה קובעות כי פסיקה תהווה פרשנות לוקים ותקנות בלבד, בפועל כ-55% מהפרק הדיוני התבסס על פסיקה. חלק נרחב ממנה התבסס על פסקי דין שניתנו חודשים ספורים לפני הבחינה וטרם הוטמעו כהלכות יסוד. הנבחנים מצביעים גם על פערים תרבותיים בניסוח הבחינה. "שאלו על חודש חשוון. נבחנים דוברי ערבית לא הבינו מה זה המילה חשוון, ולא אמורים לדעת את חודשי השנה העברית", מסביר זבולון.

משרתי מילואים התקשו

עבור משרתי המילואים, המועד הנוכחי הפך לדבריהם לקשה במיוחד. זבולון מתאר את "הבחינה המקוצרת" שניתנה כהטבה למילואימניקים כ"מלכודת דבש": "אנחנו נבחנים על 20 שאלות במקום 40, כך שכל נפילה היא 2 נקודות, וקיבלתי את השאלות הנוראיות ביותר שהיו במבחן". הוא מציין כי נבחנים רבים אינם מסוגלים להתכונן למועד הבא בשל זימונים נוספים שכבר נשלחו. "אני מה-15 בפברואר עד ה-15 ביוני במילואים. אם נכשלתי עכשיו בגלל שלא הבנתי נכון שאלה, לא כי אני לא משפטן טוב, אין לי איך להתכונן לבחינה הבאה".

המאבק הנוכחי מזכיר את הסערה שפרצה סביב בחינת ההסמכה של דצמבר 2024, שהוערכה כאחת מהקשות בתולדות הלשכה. באותו מועד פחות משליש מהניגשים עברו את הבחינה, ובעקבות המחאה שר המשפטים לוין חתם על תקנות מיוחדות שהורידו את רף המעבר מ-60 ל-56 באופן חד-פעמי.

חברת נבו-המתמחה, המכינה סטודנטים לבחינה, מסרה כי לפי הנתונים שבידה, כ-83.4% מתלמידיה שניגשו לבחינה בפעם הראשונה צפויים לעבור אותה. עם זאת, החברה מציינת כי "הבחינה הייתה חריגה מבחינת מספר השאלות שמבוססות על פסיקה חדשה, שהוא הגבוה ביותר שהיה עד היום בבחינות ההסמכה".

מטה המאבק מציב שורה של דרישות: מתן "פקטור" של 7 נקודות לנבחנים במסלול הרגיל ו-14 נקודות למסלול המקוצר, פסילת שאלות העוסקות בפסיקה שלא נכללה בחומר הלימוד, והורדת ציון המעבר. "אנו מבקשים מכם להתפנות לבקשתנו בבהילות", נכתב במכתב. "מועמדים כמונו, שלמדו לילות כימים, שהצטיינו בלימודים ושמו את הלימודים תקופה ארוכה מעל לכל סדרי העדיפויות, ובצל מלחמה קשה במיוחד, מבקשים שתתחשבו בנו".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה כי הלשכה אינה מעורבת כלל בניסוח הבחינה או בתוכנה. "הבחינה נכתבת ומנוהלת על ידי ועדה עצמאית שחבריה ממונים על ידי שר המשפטים ואינה תחת סמכותה של הלשכה", הבהירו. עוד נמסר כי מבדיקה ראשונית שנערכה עולה כי אחוז המעבר המסתמן אינו חריג מהמקובל, ויתכן שאף גבוה יותר. הלשכה ציינה כי תעקוב אחר ההתפתחויות ותתייחס במידת הצורך לאחר פרסום התוצאות.