מס פחמן, בריחת משקיעים ופגיעה בדירוג: המחיר הכלכלי של פרישה מהסכם פריז

ישראל שוקלת לפרוש מהסכם פריז, כך דווח בשבוע שעבר. המהלך מגיע בעקבות הכרזתו של הנשיא טראמפ על פרישה אמריקאית מההסכם. אם ישראל אכן תצעד בעקבות ארה"ב, היא עלולה להתמודד עם השלכות כלכליות שחורגות מהזירה המדינית והסביבתית.

ד"ר גלית פלצור, כלכלנית המתמחה בניהול סיכוני אקלים, מתריעה כי "ברגע שישראל לא תהיה חלק מההסכם, גורמים בשוק ההון בעולם לא יראו בה יעד אטרקטיבי. כתוצאה מזה יזמים ישראלים רבים ואף חברות בוגרות פשוט יקומו ויעברו למקום אחר".

הסכם פריז נחתם ב-2015 במסגרת ועידת האקלים של האו"ם. ההסכם קובע כי על המדינות החתומות לפעול לצמצום פליטות גזי חממה, במטרה להגביל את עליית הטמפרטורה הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. כל מדינה מחויבת להגיש יעדי הפחתת פליטות ולעדכן אותם אחת לחמש שנים.

כיום חתומות על ההסכם 195 מתוך 198 מדינות. ארה"ב פרשה ממנו בכהונתו הקודמת של טראמפ, שבה אליו בממשל ביידן, וכעת פורשת ממנו בשנית.

עלויות יצוא לאירופה

האיחוד האירופי, שותף הסחר המרכזי של ישראל, מיישם מנגנוני מיסוי פחמן על ייבוא מוצרים. המשמעות: יצואנים ישראלים עלולים להתמודד עם עלויות נוספות, והתעשייה הישראלית עלולה להפוך לתחרותית פחות.

"ברגע שהלחץ הבין-לאומי נעלם, קיים חשש ממשי שהמדינה תצמצם תקציבים, תאט השקעות באנרגיות מתחדשות ותפסיק לעודד את השוק לעבור לפתרונות ירוקים יותר", אומרת פלצור.

גופי דירוג אשראי ומשקיעים מוסדיים מתייחסים לסיכוני אקלים כמדד ליציבות כלכלית. פרישה מהסכמי האקלים עלולה להתפרש כחוסר מוכנות לאיומים כגון הצפות, גלי חום ומחסור במים.

התוצאה האפשרית: הערכות שליליות מצד גופי דירוג, עלייה בעלות החוב הממשלתי והתייקרות מקורות מימון בתחומים כמו תשתיות ובריאות.

לדברי פלצור, "פרישה מההסכם עלולה להגדיל את אי-הוודאות ולהוביל לתמחור מסוכן יותר של המשק הישראלי באמצעות פרמיית סיכון גבוהה יותר. בהיעדר חובת דיווח אקלימית ומסגרת ברורה, משקיעים יירתעו מהשקעות ארוכות טווח".

תעשיית הקלינטק הישראלית, הנמצאת בצמרת העולמית, נשענת על הון בין-לאומי ושיתופי פעולה המושפעים ממדיניות אקלים. פרישה מההסכם עלולה לפגוע בתדמית המחויבות האקלימית של ישראל ולצמצם את צינור המימון לתחום.

פלצור מוסיפה כי "אחד החששות המרכזיים הוא שפרישה מההסכם תוביל לצמצום שיתופי פעולה אקדמיים בתחומי האקלים, כך שפחות מדינות וגופים ירצו לפתח עם ישראל פרויקטים משותפים".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה