הרשימה נחשפת: מאילו ערים הישראלים בורחים ואיפה כולם רוצים לגור?

בשנה החולפת, אלפי משפחות ישראליות ארזו את חייהן בקרטונים והעבירו את כתובת המגורים שלהן. דוח מצב השלטון המקומי של משרד הפנים, המרכז את נתוני ההגירה הפנימית לשנת 2024, מציג תמונה של העדפות הדיור במדינה: בעוד שהמטרופולינים הגדולות והמרכזים הוותיקים הולכים ומאבדים מכוח המשיכה שלהן, ערי הביניים והפריפריה הקרובה הופכות לשואבות האוכלוסייה החדשות של ישראל.

נתוני המאקרו של השנה החולפת מלמדים על תהליך עומק: הרשויות המקומיות הגדולות סיימו את 2024 עם מאזן הגירה שלילי מצטבר של כ-16 אלף תושבים. אמנם מדובר בהתמתנות מסוימת של 29% בהשוואה לנתוני 2020 (אז נטשו אותן 23 אלף איש), אך המגמה נותרה מובהקת. במקביל, נרשמה צניחה חדה של 39% במאזן ההגירה החיובי של הערים בדירוג החברתי-כלכלי הגבוה – מ-14 אלף תושבים חדשים ב-2020 ל-9,000 בלבד ב-2024. אפילו המועצות האזוריות בדירוג הבינוני-נמוך, שהיו בעבר יעד מבוקש, ראו את מאזן ההגירה שלהן נחלש לחלוטין ומתאפס מ-8,000 תושבים נטו בתחילת העשור.

בצד הפחות מחמיא של הטבלה ניצבות הרשויות שאיבדו את כמות התושבים הגדולה ביותר, כאשר בראש רשימת הערים שמהן עזבו הכי הרבה אנשים בשנת 2024 עומדת ירושלים, ממנה יצאו 7,944 תושבים נטו. עם זאת, ניתוח רב-שנתי של נתוני הבירה חושף כי היא דווקא מצויה בתהליך התייצבות לאחר שפל דמוגרפי עמוק; אם במשך שנים נע המאזן השלילי של ירושלים סביב 6,000 עד 8,000 עוזבים בשנה, ובשנת 2022 הוא נשבר למינוס חסר תקדים של 15,513 נוטשים, הרי שהנתון הנוכחי מעיד על בלימה חלקית של גלי העזיבה ההמוניים.

מיד אחרי ירושלים במקום השני ממוקמת אשדוד עם עזיבה נטו של 2,365 תושבים, ובמקום השלישי ניצבת חולון שאיבדה 2,169 מתושביה. חיפה סוגרת את הרביעייה הפותחת במקום הרביעי לאחר שנפרדה מ-1,948 תושבים, ובמקום החמישי נמצאת בני ברק עם מאזן שלילי של 1,781 איש. את העשירייה הראשונה של הערים המדממות משלימות פתח תקווה במקום השישי עם 1,215 עוזבים, בת ים במקום השביעי עם מינוס 1,083 תושבים, נצרת במקום השמיני עם 975 עוזבים, באר שבע במקום התשיעי שאיבדה 866 תושבים, ואלעד במקום העשירי עם מאזן שלילי של 822 תושבים.

החלק השני של רשימת הערים המאבדות תושבים מדגיש כי תופעת הנטישה אינה פוסחת גם על מוקדים עירוניים מרכזיים ומגוונים נוספים ברחבי הארץ. במקום ה-11 ממוקמת צפת שאיבדה 745 תושבים נטו, ובמקום ה-12 ניצבת מודיעין עילית עם מאזן שלילי של 707 עוזבים. במקום ה-13 והמפתיע מתברגת תל אביב-יפו, שרשמה עזיבה נטו של 699 תושבים בשנה החולפת. במקום ה-14 ממוקמת מעלה אדומים שממנה יצאו 548 תושבים, במקום ה-15 נס ציונה עם מאזן שלילי של 431 איש, ובמקום ה-16 כרמיאל שאיבדה 403 תושבים. סוגרות את רשימת 20 הערים המאבדות הן אילת במקום ה-17 עם 387 עוזבים נטו, עכו במקום ה-18 עם עזיבה של 336 תושבים, יבנה במקום ה-19 עם מאזן שלילי של 316 איש, ובמקום ה-20 העיר ביתר עילית שממנה יצאו 313 תושבים נטו.

לאן כולם עוברים?

מן העבר השני, מפת הקליטה הארצית מוכיחה כי היצע דיור נגיש, התחלות בנייה רחבות היקף ומחירים מתונים יחסית מציבים את ערי הביניים בראש סדר העדיפויות של המשפחה הישראלית. את המקום הראשון בטבלת 20 הערים שאליהן עברו הכי הרבה תושבים בשנת 2024 קוטפת אשקלון, שהופכת לשיאנית הקליטה של ישראל עם מאזן חיובי מרשים של 2,984 תושבים חדשים. במקום השני ניצבת בית שמש אליה עברו 2,736 תושבים נטו, ובמקום השלישי ממוקמת רמת גן שהתחזקה ב-2,248 תושבים. את המקום הרביעי תופסת מודיעין-מכבים-רעות עם קליטה נטו של 2,200 איש, במקום החמישי נמצאת באר יעקב שהוסיפה לאוכלוסייתה 1,950 תושבים, ובמקום השישי מתבססת נתיבות עם מאזן חיובי של 1,490 מצטרפים. את המקומות השביעי עד העשירי תופסות קריית אונו במקום השביעי עם 1,385 תושבים חדשים, אור עקיבא במקום השמיני שקלטה 1,095 איש, הרצליה במקום התשיעי עם תוספת נטו של 1,090 תושבים, וחריש הסוגרת את העשירייה הפותחת במקום העשירי עם 968 תושבים חדשים.

החצי השני של רשימת הערים הקולטות מציג מגמת התחזקות מרשימה ומגוונת של יישובים מכל קצוות הארץ. במקום ה-11 ממוקמת אופקים שהוסיפה לעצמה 879 תושבים נטו, במקום ה-12 נמצאת קריית גת אליה עברו 793 איש, ובמקום ה-13 עפולה שרשמה קליטה של 789 תושבים. במקום ה-14 מתברגת הוד השרון שקלטה 698 תושבים חדשים, ובמקום ה-15 קריית שמונה שמציגה מאזן חיובי של 670 איש. את תחתית הטבלה הקולטת תופסות שדרות במקום ה-16 עם 667 מצטרפים, ראש העין במקום ה-17 עם תוספת של 637 תושבים, לוד במקום ה-18 שאליה עברו 631 איש, המועצה המקומית גן יבנה במקום ה-19 עם 620 תושבים חדשים, וראשון לציון שסוגרת את רשימת 20 הערים הקולטות במקום ה-20 עם מאזן חיובי של 601 תושבים נטו.

אילו הערים שעברו מהפך לאורך השנים

מעבר לדירוג השנתי, סקירת הנתונים לאורך העשור האחרון חושפת תהליכי עומק ומהפכים דמוגרפיים יוצאי דופן באטרקטיביות של ערים מסוימות. הסיפור הבולט ביותר הוא המהפך של אור יהודה, אשר במשך שנים ארוכות ועד לשנת 2021 סבלה ממאזן הגירה שלילי עקבי שהגיע לשיא של 647 עוזבים נטו בשנת 2020. אולם, שיווק מואץ ואכלוס של שכונות חדשות שינו את פניה לחלוטין; בשנת 2022 זינקה העיר למאזן חיובי אדיר של 1,486 תושבים, ומאז היא שומרת על מגמה חיובית שעמדה על 619 תושבים ב-2023 ו-192 תושבים ב-2024.

תהליך צמיחה מרשים נרשם גם באור עקיבא; מעיר שדשדשה בשנת 2014 עם מאזן שלילי קל של 17 עוזבים, היא חוותה התפתחות בעקבית, שברה שיא בשנת 2023 עם תוספת של 1,269 תושבים, וביססה את מעמדה בשנת 2024 בצמרת הארצית עם 1,095 מצטרפים נטו.

מנגד, הנתונים הסטטיסטיים מוכיחים כי גלי הגירה פנימית קשורים בטבורם לקצב האכלוס של פרויקטי בנייה גדולים, וכאשר אלו מסתיימים - חלה האטה חדה בקצב הצמיחה. דוגמה מובהקת לכך היא העיר חריש, שבשנת 2020 רשמה מאזן הגירה פנומנלי של 5,641 מצטרפים נטו, אך בשנת 2024 הגיעה לקליטה צנועה בהרבה של 968 תושבים בלבד.

ראש העין חוותה מסלול זהה לחלוטין, כאשר זינקה בשנת 2018 לקליטה חסרת תקדים של 4,708 תושבים חדשים, בעוד שבשנה החולפת הצטמצם המאזן החיובי שלה ל-637 תושבים בלבד. ניתוח המומחים בדו"ח מעלה כי המנוע המרכזי של השינויים הללו הוא התחרות בין היצע הדירות לבין רמת המחירים; ככל שהערים הוותיקות הופכות יקרות וצפופות, האוכלוסייה נדחקת החוצה לכיוון ערי הביניים, אך ללא פיתוח עירוני רציף והגדלה מתמדת של היצע הדיור, קצב קליטת התושבים חוזר במהירות לממדים מתונים.