יועצי AI כבר מרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש, בלי תואר. אז למה האקדמיה מסתערת על התחום?

הבינה המלאכותית כבר מזמן לא רק נושא לכותרות. היא חודרת לרפואה, לבנקאות, ללימודים, לשירותים ולכל תחום שאפשר לדמיין. אבל בעוד שהתעשייה דוהרת קדימה, האקדמיה עדיין מנסה לצמצם פערים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ז, שתיפתח באוקטובר, אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) את הגשתן של עשר תוכניות לימודים חדשות בבינה מלאכותית, שמונה מתוכן לתואר ראשון. חמש תוכניות כבר אושרו בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), במוסדות הבאים: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת הגליל בקריית שמונה, בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה.

במוסדות בטוחים שהרישום יהיה מלא, כי מדובר בתחום שההשתכרות בו גבוהה במיוחד. כיום, יועצים חיצוניים בתחום ה-AI משתכרים עשרות אלפי דולרים לחודש לכל חברה שהם מלווים.

אבל השאלה שמעסיקה לא רק את הסטודנטים הפוטנציאליים, אלא גם יועצים בתחום, חברות עסקיות ומקבלי החלטות, היא למה בכלל צריך תואר נפרד. למה לא להסתפק בכמה קורסים במסגרת לימודי מדעי המחשב, כפי שעושה למשל אוניברסיטת תל אביב?

אוניברסיטת בר-אילן בחרה בגישה שונה. המוסד שינה את שם מחלקת מדעי המחשב ל"מדעי המחשב ובינה מלאכותית" ותכנן תוכנית לימודים מקיפה. לדברי פרופ' ליעם רודיטי, ראש המחלקה, מדובר בשינוי עמוק בתפיסת ההכשרה האקדמית. התוכנית "לבינה מלאכותית חישובית" מיועדת למצטיינים בלבד, עם רף כניסה של 700 ומעלה בפסיכומטרי.

"התוכנית מיועדת למצטיינות ולמצטיינים שמבקשים לא רק להשתמש בכלי בינה מלאכותית, אלא לפתח את מערכות ה-AI של השנים הבאות", אומר רודיטי. "התואר יכלול קורסים ייעודיים בתכנות GPU, רובוטיקה, מודלי שפה גדולים, מערכות מרובות סוכנים, ניתוח רשתות נירונים ואתיקה בעידן הבינה המלאכותית".

רודיטי מדגיש שהמטרה היא לחשוף סטודנטים לעולם הבינה המלאכותית כבר משנה ב', במקום לחכות לתואר שני. "לא מלמדים רק איך להשתמש בבינה מלאכותית, אלא איך לפתח אותה. בעיות אלגוריתמיות של יעילות, משאבים וחישוב הם לב התחום", הוא אומר, ומבדיל בין מדען שמפתח אלגוריתמים ופותר בעיות לבין מתכנת. עם זאת, הוא מסייג: "אי אפשר ללמוד AI בלי היסודות של מדעי המחשב, לכן זה תמיד יישאר חלק ממדעי המחשב".

"את מה שאני יודע, הסטודנט יידע רק בעוד ארבע שנים"

דור, יועץ ומפתח בתחום בינה מלאכותית שעובד עם חברות מובילות במשק, לא משתכנע מההתלהבות האקדמית. הוא עזב את ההייטק כדי להתמחות בתחום, ולדבריו התואר פשוט לא הכרחי. "את מה שאני יודע היום, יידע סטודנט לתואר ראשון בעוד שלוש עד ארבע שנים כשיסיים את לימודיו, ואז אני אדע עוד יותר", הוא אומר. גם החברות הגדולות שהוא עובד איתן לא דורשות תואר ספציפי בתחום.

"מה שצריך זה בסיס חזק בתחום המחשבים, סקרנות וכושר למידה עצמית", אומר דור. "התחום טס, ואני לא רואה איך תוכנית לימודים של שלוש עד ארבע שנים מעדכנת את עצמה כל חודש". לדבריו, חברות שרוצות להשקיע בפיתוח AI אצלן מעדיפות למנות בכיר שיהיה ממונה על התחום, ולא בוגר תואר ראשון.

מעבר לשאלת הרלוונטיות, יש גם ממד שרבים מתעלמים ממנו. דרור גלוברמן, מרצה על AI יישומי באקדמיה, יועץ בתעשייה ומייסד בית הספר JumpStartAI, מזהיר מפני ההשלכות האתיות של פיתוח ללא מודעות. "אתה בא לבנק, ממלא בקשה למשכנתה, ומי מחליט אם תקבל הלוואה או לא? המחשב שמשקלל את הנתונים שלך", הוא מתאר. "אם המתכנת שתכנת לא מודע לשיקולים אתיים, אתה יכול לקבל תוכנה שמפלה נשים, או חרדים, או ערבים, ואולי גם הומואים".

גלוברמן מציין דוגמאות קיצוניות שכבר התרחשו: צ'אטבוט שהמליץ לנער בארה"ב לרצוח את הוריו, ומעצרים בטעות בישראל על סמך זיהוי שגוי של מערכות AI. לדבריו, תוכנית לימודים חייבת לכלול עיסוק בהשלכות האתיות והפוליטיות של הטכנולוגיה.

"נצטרך לתקן את תוכניות הלימודים תוך כדי ריצה"

פרופ' עמי מויאל, יו"ר ות"ת, מודע לאתגר. "הנושא של אתיקה ב-AI הוא באמת קריטי, במיוחד שהרגולציה בתחום עדיין לא תוקננה כהלכה", הוא אומר, ומספר על תוכנית לקיים שולחן עגול משותף לאקדמיה ולתעשייה שיוקדש לאתיקה בבינה מלאכותית.

לגבי הטענה שהתוכניות לא יצליחו להדביק את קצב השינויים, מויאל מחלק את הבעיה לשניים: "יש המיומנויות הבסיסיות, המתמטיקה והאלגוריתמיקה, שלא משתנות. גם חשיבה ביקורתית ועבודה בצוות תמיד נדרשות". אבל הוא מודה שבתחום האלגוריתמים המתקדמים, שנלמד בשנה ג' ובהתמחויות, הכול נמצא בתנועה מתמדת. "חשוב מאוד שסגל המרצים יהיה סגל אקדמי חוקר, עם אצבע על הדופק, והם יצטרכו לתקן את תוכניות הלימודים תוך כדי ריצה. אלה לא תוכניות לימוד שיוכלו להישאר ל-15 שנים", הוא אומר. "זו הסיבה שהאקדמיה והתעשייה רוצות להמשיך את הקשר ביניהן כדי להתעדכן בזמן אמת".