"הכי טוב שתבואי עירומה": פרופסור באוניברסיטת תל אביב הורשע בהטרדה מינית של שתי חוקרות

בית הדין המשמעתי לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב הרשיע פה אחד פרופסור אמריטוס בן 80 בהטרדה מינית של שתי חוקרות שעבדו תחתיו, ובהתנהגות בלתי הולמת כלפי עוזרת מחקר ועובד מעבדה. פסק הדין ניתן ב-5 במאי וגזר הדין ב-23 באוגוסט, ושניהם פורסמו אתמול (א') בנוסח מצונזר, ללא שמות ופרטים מזהים. המתלוננות ביקשו לפרסם את שמו, אך בית הדין החליט שלא לעשות כן, בנימוק שגילו המתקדם ומעמדו כגמלאי מצדיקים הימנעות מפרסום, "אם כי מעט בדוחק", כלשון יו"ר הרכב השופטים, פרופ' מיגל דויטש.

הרכב השופטים, שכלל גם את פרופ' גיל מרקוביץ ואת עו"ד רחל שילנסקי, זיכה את הפרופסור מרוב פרטי כתב התביעה: מחלקם זוכה מחוסר הוכחה, ובאחרים נקבע שהדברים נאמרו אך אינם עבירה משמעתית. ההרשעות שנותרו חושפות דפוס של אמירות מיניות כלפי חוקרות צעירות שהיו כפופות למרותו.

ההרשעה בהטרדה מינית של הדוקטורנטית נשענה על אמירה אחת: ביום יבש שבו עור שפתיה התקלף, הפרופסור שאל אותה "איך את מנשקת את בעלך עם שפתיים כאלה?". בית הדין קבע כי זו "התייחסות משפילה כלפי מיניותה", הטרדה מינית לפי החוק. אמירה נוספת שיוחסה לו, שבה השווה מפגש בין שני גלים ליחסי מין, נמצאה מביכה אך לא עבירה. על טענה שהציע לה להצטלם בביקיני הוא זוכה, לאחר שבית הדין קיבל את הכחשתו וקבע שלא הייתה לדברים תכלית מינית.

כלפי הפוסט-דוקטורנטית, שלימים התמנתה לסגל האקדמי, הורשע הפרופסור בהטרדה מינית בגלל התייחסויות חוזרות לבגדיה. לפי עדותה, הוא נהג לכבות את המזגן באמרו שהוא מעדיף אותה "עם כמה שפחות בגדים", וכששאל מה תלבש לצילום אמר לה: "הכי טוב שתבואי עירומה". חיבוק שנתן לה לרגל מינויה לסגל לא הוכר כהטרדה מינית, שכן לא הוכחה תכלית מינית, אך הוגדר התנהגות בלתי הולמת. "חיבוק ממנחה למי שמצויה תחת מרותו הוא מגע שאינו טריוויאלי", נכתב בפסק הדין. "יש בו משום פלישה למרחב הפרטי שלה".

הפרופסור הורשע גם בהתנהגות בלתי הולמת כלפי שני עובדים נוספים: לעוזרת מחקר אמר שהיא "מתנהגת כמו ילדה קטנה", ואת עובד המעבדה כינה בפני אחרים "חסר יכולת" ו"לא מבין שום דבר".

טענת הקנוניה והעונש

לאורך ההליך טען הפרופסור כי נרקמה נגדו קנוניה של תלונות שקריות. בית הדין דחה את הטענה לאחר שמצא כי שתיים מהמתלוננות התלוננו בשנת 2023 מבלי שידעו זו על זו, ואין כל ראיה לתיאום ביניהן. בגזר הדין נכתב כי התעקשותו על הטענה העמיקה את הפגיעה במתלוננות, שעדויותיהן נמצאו מהימנות ואותנטיות.

העונשים חלים מיום מתן גזר הדין, 23 באוגוסט: נזיפה בכתב, מניעת הנחיית תלמידים למשך שנתיים, ושלילת הזכות לפעילות במסגרת האוניברסיטה למשך שנה, לרבות שימוש במשרדיו, הגשת בקשות מחקר בשמה והשתתפות בכנסים אקדמיים בתחומה. הצעתו להמשיך להנחות תלמידים לצד מנחה נוסף נדחתה, שכן גם במתכונת כזו "יישמרו יחסי מרות". נקבע כי העונש אינו פוגע בזכויותיו הכספיות או בזכותו להשתתף באירועים פתוחים לציבור.

בית הדין הסביר את ההחלטה שלא לפרסם את שמו בכך שהפרסום המצונזר ממלא חלק ניכר מתכלית ההרתעה, שכן קיום ההליכים כבר ידוע בחוג שבו פעל. עוד הורה שלא לפרסם פרטים שעלולים לזהות את המתלוננות ואת יתר המתלוננים.