הדרכון הרומני הפך למלכודת: ישראלים גילו באמצע הדרך שהם חייבים ללמוד שפה חדשה

"הרומנית היחידה ששמעתי בבית זה את אבא מקלל, וגם זה פסק אחרי שהוא נפטר כשהייתי בן 19", אומר אשר, ישראלי שנמצא באמצע הליך לקבלת דרכון רומני. "מה לי ולשפה הזו? רציתי אזרחות אירופית, חשבתי שזה יהיה פשוט יחסית. פתאום אני מוצא את עצמי פעמיים בשבוע עושה שיעורים פרטיים ברומנית. הרגו אותי".

אשר הוא אחד מעשרות אלפי ישראלים שתקועים כיום בצינורות הבירוקרטיה של הרשות הרומנית לאזרחות. מה שהיה נחשב ל"דלת האחורית" הנוחה לאירופה הפך בחודשים האחרונים למסלול מכשולים: הליך שנמשך שנים, עלויות שמטפסות, ועכשיו גם דרישת שפה שרוב המבקשים כלל לא צפו.

גיא (42) הגיש בקשה לאזרחות זמן קצר אחרי כניסת החוק לתוקף. "כשהגשתי את הבקשה הרגשתי שהדרכון כמעט בכיס", הוא מספר. "עוד קצת ניירת וזהו, אני בפנים. ואז לפתע: 'אה, אגב, יש גם מבחן שפה'. רגע, מה? הרגשתי שעבדו עליי. איך אני אמור פתאום ללמוד רומנית?"

גם דיקלה, בת 29, מתקשה להתמודד עם האתגר. "נשבר לי כבר, הדרכון הזה עולה לי בבריאות", היא אומרת. "מי המציא את השפה הזו? יש להם קטע שמילה ביחיד היא 'גבר', אבל ברבים היא פתאום הופכת ל'אישה'. כיסא זה 'הוא', אבל כיסאות זה 'הן'. מה נסגר? וכל הסיומות האלה שמשתנות כל שנייה. נשרף לי המוח".

הדרישה הייתה בעבר המלצה בלבד

עד מרץ 2025 הייתה דרישת השפה ברומניה בגדר המלצה בלבד. ישראלים רבים צלחו את טקס השבועה עם חיוך ומספר מילים בסיסיות. הרפורמה בחוק האזרחות שינתה את התמונה: כיום נדרשת רמת שפה B1, כלומר יכולת לנהל שיחה שוטפת, לקרוא טקסטים מורכבים ולכתוב מכתבים קצרים. הראיונות מתועדים במערכות הקלטה, ובנוסף לבחינה יש להישבע אמונים לרומניה בנוסח רשמי.

המבחן עצמו כולל הבנת הנקרא, דקדוק, אוצר מילים, כתיבה, הבנת הנשמע ובחינה בעל פה. החלקים הכתובים נמשכים כשעתיים וחצי עד שלוש שעות, והחלק בעל פה עוד 20 עד 30 דקות של שיחה מובנית מול בוחן. מי שמתחיל מאפס נדרש לרוב לקורס של כמה חודשים, לעיתים 100 שעות ויותר.

עו"ד אילן ליבוביץ, חבר כנסת לשעבר המתמחה בהשקעות נדל"ן גלובליות וברומניה בפרט, מסביר את הרקע לשינוי: "חשוב להבין ששינוי החקיקה לא כוון מלכתחילה נגד הישראלים, אלא נולד בעקבות הצפה חסרת תקדים של בקשות מצד אזרחי מולדובה, סרביה ובעיקר אוקראינה. האיחוד האירופי לחץ על רומניה להדק את הפיקוח כתנאי לכניסה לשנגן, והרשויות בבוקרשט נאלצו להרים את הרף".

לדבריו, הישראלים הפכו ל"נזק אגבי" של המשבר האזורי. "המערכת הבירוקרטית שם אינה מבדילה בין פליט ממזרח אירופה לבין משקיע ממדינה מפותחת. הישראלים, שהתרגלו להליך טכני, נדרשים כעת לעמוד בסטנדרטים שנועדו במקור לווסת אוכלוסיות אחרות לגמרי".

המצב יצר גם שוק פרוע של מכוני הכנה. "הרשתות החברתיות מוצפות בפרסומות למכוני לימוד רומנית שמבטיחים 'הכנה למבחן' במספר מפגשים, במחירים שנעים בין מאות לאלפי שקלים, ללא פיקוח או ערובה להצלחה", אומר ליבוביץ. "נכון להיום אין כל נתון על מספר הישראלים שצלחו את הבחינה".

מי פטור מדרישת השפה

עו"ד טל אופיר, מומחה להוצאת דרכונים גרמניים ליטאיים אוסטריים ורומניים, מציע פרספקטיבה מרגיעה יותר: "האתגר אכן לא קל, אך רבים לא יצטרכו להתמודד עם דרישת השפה מלכתחילה. יש פטור לילידי רומניה ולבני 65 ומעלה".

אופיר מוסיף שהתיקונים החדשים אינם נוגעים כלל למי שאזרחותו הרומנית נשמרה לאורך השנים. "מדובר ביוצאי רומניה שעזבו את המדינה באופן מסודר בשנים מסוימות ותקופות נוספות. הם נחשבים אזרחים רומנים מלידה, ללא צורך בהליך של בקשת אזרחות. אין להם דרישת שפה, אין מגבלת דורות, ותהליך קבלת הדרכון הוא למעשה הליך מנהלי טכני".

לעומת זאת, מי שנפגע מהחקיקה הם צאצאים של יוצאי רומניה שאזרחותם נשללה בעת יציאתם, בין אם ברחו באופן לא חוקי ובין אם אולצו לוותר על אזרחותם כתנאי ליציאה. עבורם, השעון מתקתק: עד 14 במרץ 2026 עליהם להציג תעודת בקיאות בשפה ממוסד מוכר. מי שלא יעמוד בדד־ליין ייאלץ לפתוח את ההליך מחדש, צעד שעלול להוסיף שנים להמתנה.

"לא דורשים ספרות גבוה"

עורך דין רומני ותיק, העומד בראש אחת הפירמות הגדולות בבוקרשט, דוחה את הטענות להקשחה מכוונת כלפי יהודים. "זה פשוט לא נכון. רומניה מנסה לתקן עוול היסטורי, אבל היא לא מפעל דרכונים", הוא אומר. "אזרחות היא לא רק נייר. מי שמבקש דרכון של מדינה באיחוד האירופי צריך להבין רומנית ברמה שמאפשרת לקרוא מסמכים בסיסיים, לדבר עם רשויות ולהבין חדשות".

לדבריו, רמת B1 היא פשרה סבירה: "לא דורשים ספרות גבוהה, אלא תקשורת יומיומית: עבודה, משפחה, בנק, רופא. זה רף סביר לכל מי שרואה בעצמו אזרח רומני". הוא מוסיף שהתניית האזרחות במבחן מגיעה גם על רקע חשיפות על "מפעלי אזרחות", מתווכים שמכרו תיקים מוכנים לאנשים כמעט בלי זיקה אמיתית לרומניה. "השפה היא מחסום טבעי נגד בקשות פיקטיביות. מי שמשקיע חודשים בלימוד, כנראה שיש לו קשר אמיתי או לפחות מוטיבציה להשתלב".

מנגד, בקהילה היהודית ברומניה רואים בחוק יצירת עוול חדש. "החוק הזה היה אמור לתקן עוול, להחזיר אזרחות לצאצאים של יהודים שלקחו להם הכול, בשואה, בקומוניזם", אומר גורם בכיר בקהילה. "אבל עכשיו אומרים לנכדים ולנינים: אתם רוצים את האזרחות של סבא וסבתא בחזרה? תראו לנו שאתם יודעים רומנית ברמה גבוהה. איך זה הגיוני? זה דור שגדל מחוץ לרומניה, שאצל חלקם השפה פשוט נעלמה מהבית. זה כבר לא תיקון עוול, זה עוול חדש".

עו"ד אופיר מציע לבחון מסלולים חלופיים: "רבים מאותם אזרחי רומניה שאזרחותם אבדה הם דוברי התרבות הגרמנית בשל השתייכותם ההיסטורית לאימפריה האוסטרו־הונגרית, יהודים שהתגוררו בבוקובינה וטרנסלבניה. אלו עשויים להיות זכאים לאזרחות גרמנית, שבה אין דרישת שפה. הזכאות עוברת גם לצאצאים הישירים ללא מגבלת דורות".

הוא ממליץ לבחון גם מסלולים פחות מוכרים כגון אזרחות ליטאית או איטלקית. "המציאות מלמדת שרבים סבורים שאינם זכאים לאזרחות אירופית משום שלא נערכה בדיקה מקיפה דיו. כדאי מאוד לבדוק את כל התפוצות השונות של בני המשפחה. פעמים רבות ניתן למצוא קצה חוט".

הנתונים מלמדים שישראל היא עדיין אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בהגשת בקשות לאזרחות רומנית, אחרי מולדובה ואוקראינה, אך אחוז הדחייה בראיונות מזנק. עבור הישראלי שחלם על דרכון אירופאי קל, המסר מבוקרשט חד: הדרכון עדיין על השולחן, אבל המחיר שלו כבר לא נמדד רק בכסף.