דמי ההבראה התכווצו: למה התוספת הקיצית בתלוש תהיה קטנה יותר?

בימים אלה (עד ה-15 ביולי) מקבלים רוב העובדים השכירים את משכורת יוני. העובדים מצפים לתלושי השכר המשולמים בחודשי הקיץ, כי לרוב יש בהם תוספת נאה לתלוש שנובעת מתשלום דמי הבראה שנתיים. מדובר בתוספת של אלפי שקלים (תלוי בוותק של העובד), שמן הסתם מסייעת "לעבור" את החופש הגדול ומשמשת רבים לממן את עלות נסיעת הקיץ לחו"ל.

אולם, גם השנה, כמו אשתקד, התוספת המצופה של דמי ההבראה תהיה קטנה יותר. הסיבה: יופחת ממנה שווי של יום הבראה, בהתאם להחלטת הממשלה בתחילת השנה בהסכמת ההסתדרות כתרומת העובדים למימון מלחמת חרבות ברזל.

בנוסף, גם שווי יום הבראה הוקפא ב-2025 והוא עומד על אותו שווי כמו ב-2024. גם ב-2024 הוא נותר כפי שהיה ב-2023. בשנים רגילות, דמי ההבראה מתעדכנים בכל שנה בהתאם למדד.

מתי מתבצע התשלום?

ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד וכתוספת לאחת המשכורות. הנוהג שהתקבע הוא שרוב המעסיקים משלמים אותם באופן חד פעמי ביולי (בשכר על יוני) או באוגוסט (בשכר על יולי), אלא אם קיים נוהג אחר במקום העבודה הספציפי.

גם גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת הפנסיה של חודש יוני. מדובר בסכום של 471.4 שקלים לעובד ליום הבראה במגזר הציבורי ו-418 שקלים לעובד במגזר הפרטי. הוותק של העובד, בעיקר, קובע את מספר ימי ההבראה להם הוא זכאי.

כמה ימי הבראה מגיעים לעובד בשנה?

חישוב תשלום שנתי של דמי ההבראה מבוצע לפי התעריף ליום הבראה, כפול מספר ימי ההבראה שעובד במגזר הציבורי זכאי להם לפי הוותק שלו במקום העבודה. עובדים עם וותק של עד 3 שנים זכאים ל-7 ימי הבראה, מהשנה ה-4 עד ה-10 הם זכאים ל-9 ימים, מהשנה ה-11 עד ה-15 זכאים ל-10 ימים, מהשנה ה-16 עד ה-19 זכאים ל-12 ימים, ומהשנה ה-25 ואילך זכאים ל-13 ימים, על פי תקנון שירות המדינה תקשי"ר.

למשל: מי שהוותק שלו הוא 12 שנה במקום העבודה, אמור לקבל השנה דמי הבראה בסך כולל של 4,714 שקלים (471.4X10) כתוספת חד פעמית במשכורת הקרובה (ברוב המקרים). יש לזכור שמדובר בסכום ברוטו – גם דמי ההבראה חייבים בתשלום מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.

עובדים שזכאים ל-5 ימי הבראה בשנה (עובדים בשנתם הראשונה) ושכרם הממוצע ב-3 חודשי העבודה האחרונים שלפני אפריל 2024 אינו עולה על 6,000 שקלים כפול היקף משרתם - לעובדים אלה יופחת סכום השווה לחצי יום הבראה (209 שקלים במגזר הפרטי ו-235.70 שקלים במגזר הציבורי).

במגזר הפרטי (וגם בציבורי) יש מי שמקבלים יותר, ללא קשר לוותק, וזאת בהתאם לחשיבותם לארגון. הדבר דומה למה שקורה בתחום ימי החופשה המגיעים לעובד.

על מי חל החוק?

במגזר הפרטי: עובדים במגזר הפרטי, מלבד עובדים במשק בית.

במגזר הציבורי: עובדי מדינה, עובדי השלטון המקומי, עובדי המועצות הדתיות, עובדי האוניברסיטאות הציבוריות, עובדי מכון ויצמן, עובדי הסתדרות הדסה, עובדי המוסד לביטוח לאומי ועובדי שירות התעסוקה.

כמו כן, גם חיילים בשירות קבע תורמים יום דמי הבראה, וכן נשיא המדינה, שופטים, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, רבנים ראשיים ועוד.

עובדים במשרה חלקית יופחת ממשכורתם חלק יחסי מיום הבראה בהתאם לחלקיות המשרה.

במקומות בהם נהוג לתת הטבה אחרת במקום דמי הבראה (למשל נופש מטעם מקום העבודה), המעסיק יקטין את מימון הנופש בגובה מחיר יום ההבראה. דוגמה שמביאה רשות המסים: "עובד זכאי לעשרה ימי הבראה ומעסיקו נוהג להוציא את עובדיו לנופש שעלותו 5,000 שקלים לעובד. לפיכך, מחיר יום הבראה של עובד זה הינו 500 שקלים. בשנת 2024 המעסיק יוציא את העובד לנופש שעלותו 4,500 שקלים ויעביר את מחיר יום ההבראה, בתוספת סכום ההשתתפות, לפקיד השומה".

פטורים מהחוק: מעסיקים פרטיים של עובדי סיעוד, עובדי משק בית או עובדים אחרים המועסקים במרחב הביתי שלא במסגרת עסק או משלח יד, שלא נדרשים לתרומה כשאר העובדים.

עובדי המגזר הציבורי תורמים הרבה יותר מהמגזר הפרטי. הם משלמים בכל חודש מאז משכורת אפריל ועד סוף 2025 3.3% משכרם החודשי כתרומה למלחמה. ב-2026 אמורה הפחתת השכר לרדת ל-1.2%.