טראמפ מוחק את המדע: ביטל את ההכרה בגזי חממה כסכנה בריאותית

ממשל טראמפ הכריז השבוע על כוונתו לבטל את ההכרה הפדרלית בגזי חממה כגורם סיכון לבריאות הציבור. הקביעה המקורית אומצה בשנת 2009 על ידי ממשל אובמה, על בסיס ממצאים מדעיים, ושימשה מאז עוגן משפטי לכל הרגולציה הסביבתית בארצות הברית בתחום פליטות גזי חממה. ביטולה חותר למעשה תחת הבסיס החוקי לפיקוח על זיהום אוויר הנגרם משריפת דלקים מאובנים. הממשל מציג את המהלך כ"מעשה הדה-רגולציה הגדול בהיסטוריה של ארצות הברית".

דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט אישרה את המהלך ואמרה כי "הביטול יוביל לחיסכון של טריליון דולר לעם האמריקני". הממשל מעריך שהצעד יוזיל את מחירי כלי הרכב בכ-2,400 דולר בממוצע. על פי פרסום ב-Wall Street Journal, במסגרת הנוהל החדש יבוטלו כלל הדרישות הרגולטוריות למדידה, לדיווח ולעמידה בתקנים פדרליים לפליטות גזי חממה מכלי רכב ממונעים. כמו כן יבוטלו תוכניות קשורות וחובות דיווח המוטלות על תעשיות שונות. נכון לשלב זה, המהלך אינו חל על פליטות מתחנות כוח וממקורות נייחים אחרים כמו מתקני נפט וגז, אך גורמים בממשל רומזים כי גם תחומים אלה עשויים להיכלל בהמשך.

פרופ' יואב יאיר, מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן וחבר בפורום מדעני ומדעניות האקלים, לא הופתע. "ממשל טראמפ עקבי מאוד בהתנגדותו לכל ניסיון לקשור בין שינוי האקלים לפעילות אנושית", הוא אמר. "את השינויים באקלים, בטמפרטורה ובריכוזי הגזים באטמוספרה אי אפשר להכחיש. ההתעלמות שלו היא מההשפעה של הפעולות שלנו על כל אלו. המגמה היא לנטרל את מנגנוני הבקרה והניטור, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה".

הביטול הנוכחי אינו עומד בפני עצמו. הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים אנטי-סביבתיים שנוקט ממשל טראמפ. בחודש שעבר, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הגדיר טראמפ את מדיניות האנרגיה בת-הקיימא של אירופה כ"תרמית הגדולה ביותר בהיסטוריה". עוד קודם לכן, כבר בכהונתו הראשונה, פרשה ארצות הברית מהסכם פריז משנת 2015 לצמצום ההתחממות הגלובלית, שעליו חתומות כ-200 מדינות. ארצות הברית שבה להסכם בתקופת ממשל ביידן, אך בכהונתו השנייה של טראמפ חזרה ופרשה ממנו בחודש שעבר. לאחרונה פורסם כי גם ישראל שוקלת לפרוש מההסכם.

הצעד הבא: תחנות כוח

לדברי יאיר, שוק כלי הרכב והתחבורה היבשתית, שעליו יחולו עיקר השינויים בשלב הנוכחי, אחראי לכ-15 אחוז מכלל פליטות גזי החממה. אולם הוא סבור שממשל טראמפ לא יעצור כאן. "יש להם משנה סדורה, ובהמשך הם יבטלו את התקנות גם לגבי תחנות הכוח", אמר. "המגמה ברורה, וצריך לראות את התמונה המלאה. הם רוצים שלא ניבהל, וכביכול מתמקדים עכשיו 'רק' בכלי רכב ובתעשיות מסוימות. זה חמור כשלעצמו, אבל צריך להיבהל".

ביטול הקביעה הוא אחד ממספר צעדים שקשורים לאנרגיה ולאקלים שהממשל מתכנן לפרסם השבוע, כחלק ממה שהוא מציג כמאבק בעלויות אנרגיה גבוהות.

"בישראל, אנחנו בפברואר, והחורף נגמר. גם אם ירד פה ושם עוד גשם, הטמפרטורות הן כבר לא של חורף. זו אינדיקציה ברורה להשפעות ששינוי האקלים מייצר בעולם"

פרופ' יואב יאיר

באופן מפתיע, תעשיית הרכב האמריקנית לא דרשה את השינוי. חלק מיצרניות הרכב, בהן פורד, תמכו בעבר בתקני פליטות חזקים ויציבים. אנליסטים מעריכים כי ביטול הרגולציה הפדרלית עלול דווקא לסבך את היצרנים: מדינות כמו קליפורניה, שוק הרכב הגדול בארצות הברית, עשויות להטיל תקנות פליטות מחמירות משלהן. במקרה כזה, היצרנים יידרשו לעמוד בתקנים מדינתיים שונים במקום בתקן פדרלי אחיד, ובמקביל גם בדרישות מחמירות בשווקים בין-לאומיים.

מומחים משפטיים מוסיפים שכבה נוספת של חוסר ודאות. חלק מיצרניות הרכב עלולות להסס להשקיע בטכנולוגיות המבוססות על תקנים רופפים יותר, מחשש שממשל עתידי יחזיר את הרגולציה. מעבר לכך, פרקליטים כלליים במספר מדינות דמוקרטיות כבר הודיעו כי ביטול הקביעה עלול להפר את החוק הפדרלי ותקדימים של בית המשפט העליון. ארגוני סביבה צפויים להגיש תביעות, מה שמבשר על מערכה משפטית ממושכת שעלולה להימשך שנים.

קונצנזוס מדעי

גזי חממה הם גזים באטמוספרה הלוכדים חלק מהחום הנפלט מכדור הארץ. הם סופגים ופולטים מחדש קרינת חום, כך שחלק ממנו חוזר אל פני השטח וגורם להתחממות. יאיר הדגיש כי עיקר העלייה בריכוז הגזים הללו נגרמת מפעילות אנושית, בעיקר שריפת דלקי מאובנים כמו נפט, פחם וגז טבעי בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה.

"המהפכה התעשייתית עם שריפת הדלקים המאובנים הובילה לשינוי דרמטי של הרכב האטמוספרה", אמר יאיר. "הקשר הפיזיקלי ברור. בקרב 99 אחוז ממדעני האקלים יש קונצנזוס מוחלט ביחס לשרשרת ההשפעה האנושית על ההתחממות של כדור הארץ".

הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית הנגרמת מפעילות אנושית הוא פחמן דו-חמצני, גז החממה הנפוץ ביותר. לדברי יאיר, ריכוז הפחמן הדו-חמצני ממשיך לעלות בקצב של כחצי אחוז בשנה בממוצע. "הייתה הפסקה קצרה עקב הקורונה, אבל מהר מאוד חזרנו לקצב המוכר", הוא אמר. "מ-1980 ועד היום עלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני ב-11.3 אחוז. אם מסתכלים על התקופה שלפני המהפכה התעשייתית, העלייה עומדת על יותר מ-50 אחוז".

ההשפעה על הטמפרטורה הגלובלית ברורה אף היא. "בממוצע גלובלי, אנחנו מתקרבים לעלייה של מעלה וחצי ביחס לעידן שלפני המהפכה התעשייתית במאה ה-19", אמר יאיר. "יש מקומות שבהם עלתה הטמפרטורה הרבה יותר. באזורי הקטבים למשל, ישנה עלייה של יותר מחמש מעלות, עם האצת תהליכי הפשרת הקרחונים".

יאיר מוסיף כי ההשפעות מורגשות בכל מקום בצורה שונה. "מצד אחד גלי חום ושרפות, ומצד שני סופות, הוריקנים ושיטפונות. כל אלו הם מופעים של שינוי אקלים שצפינו מראש. למשל בישראל, אנחנו בפברואר, והחורף נגמר. גם אם ירד פה ושם עוד גשם, הטמפרטורות הן כבר לא של חורף. זו אינדיקציה ברורה להשפעות ששינוי האקלים מייצר בעולם".

יאיר מדגיש כי הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר היא הפוכה ממה שממשל טראמפ עושה. "כל מי שעיניו בראשו מבין שהדרך היחידה להקטין את חומרת שינוי האקלים העתידי היא להקטין את הפליטות, ובמקביל לייצר אנרגיות מתחדשות", הוא אמר. "אנחנו לא נאיביים, וברור שאי אפשר לא לשרוף דלק בכלל. אבל אפשר וצריך לצמצם ולהתמקד בחלופות".

יאיר מסכם בנימה קודרת: "יש משהו קצר רואי באופן שבו הממשל הנוכחי עובד. לצערי הרב, מה שהם מתכננים עולה בידם. אנשים חושבים על הרווח המיידי ולא אכפת להם מה יקרה עשרים ושלושים שנה מעכשיו. אז ייפתחו עוד מכרות פחם, אבל כשתבוא הבצורת הנוראית, או כשהטמפרטורות יעמדו על 45 מעלות למשך חודש, יהיה מאוחר מדי והכסף בטח לא יסייע. אנחנו זהירים בתחזיות, לא רוצים ליצור פאניקה, אבל המציאות מקדימה אותנו לפעמים, וזה גרוע יותר ממה שאנחנו חושבים".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה