כמה באמת עלתה המלחמה מול איראן?

מאחורי הקלעים של ההסלמה מול איראן, נבנית אט־אט מציאות כלכלית שעלולה לטלטל את תקציב המדינה לשנים קדימה. אם לשפוט לפי המספרים שהולכים ומצטברים, ישראל תידרש להכניס את היד עמוק מאוד לכיס – וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את השפעות הריבית, ההאטה בהכנסות ממסים והמשמעויות ארוכות הטווח. מבצע "עם כלביא" אומנם לקח רק שניים עשר ימים, אבל הגרעון שהוא השאיר כבד מנשוא. סך כל עלות המלחמה הקצרה יחסית עם איראן מוערכת בכ-40 מיליארד שקל.

הוצאות ביטחוניות

הסעיף הכבד ביותר הוא, איך לא, ההוצאות הביטחוניות. במערכת הביטחון מעריכים כי יידרשו 30 מיליארד שקל תוספת לתקציב ב־2025, ועוד כ־25–30 מיליארד שקל ב־2026. מנגד, משרד האוצר מדבר על תוספת "צנועה" יותר – רק 16 מיליארד שקל בשנה הקרובה. עיקר הסכום נבלע במערכות נשק, תחמושת, גיוס מילואים, ושעות טיסה רבות של חיל האוויר. הסוגיה הפיננסית טרם הוכרעה, אבל ברור שהמאבק לא רק על שדה הקרב – אלא גם מול המחשבונים בירושלים.

בחברת המידע העסקי CofaceBdi, מעריכים כי ההוצאות הביטחוניות נאמדות בכ-1 מיליארד שקלים ליום לחימה. על פי ניתוח של נשיאות המגזר העסקי, ההוצאות הביטחוניות בכל יום לחימה עם איראן עלו בין 800 מיליון שקל ל-1 מיליארד שקל, להוצאה צבאית ישירה, הכוללת עלות טילי היירוט ומערכות ההגנה האווירית, עלויות הפעלת חיל האוויר ושעות הטיסה, עלויות ימי המילואים בכלל המערכים הצבאיים, רכישת ציוד לוגיסטי וצריכת תספוקת, ריקון מלאים והתחייבויות עתידיות לרכש. כלומר, מדובר ב- 10-12 מיליארד שקל רק על הוצאות ביטחוניות ישירות.

תיקון הנזק הישיר

אבל מלבד העלות הישירה של המלחמה יש כמובן גם עלות תיקון הנזק הישיר שנגרם לתשתיות ורכוש. על פי רשות המסים בדיון שלשום בוועדת הכספים, מטחי הטילים מאיראן הסבו נזק כפול בתוך 10 ימים מאשר בכל 20 חודשי מלחמת חרבות ברזל.

הנזק הזה הוערך בידי רשות המסים ביותר מ-5 מיליארד שקלים, עוד לפני הפגיעה הקטלנית וההרסנית אתמול בבאר שבע. המדינה אמורה לשאת בעלויות הנזק לרכוש ולמבנים, חלקם ייהרסו וייבנו מחדש. קרן הפיצויים מחזיקה כ־9.5 מיליארד שקל, אך הכסף הזה נועד גם לפיצויים על פגיעות בעזה ובלבנון. וזה עוד לפני שתביעות פרטיות החלו לזרום.

אלא שזו רק עלות הנזק הישיר. עדיין לא ידוע כמה יעלה פינוי ותיקון הנזקים למבנים שהסבו הטילים האיראניים. על פי נתוני רשות המסים, עד אתמול התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 38,700 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 30,809 בגין נזק למבנה, 3,713 בגין נזק לרכב, ו-4,085 בגין נזק לתכולה וציוד. על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם. הנתונים אינם כוללים את הנזקים שנגרמו ממטחי הטילים האחרונים שפגעו בבאר שבע, כאמור.

בנוסף, פינוי 12 אלף אזרחים לבתי מלון עלה עד כה כמה עשרות מיליוני שקלים, אך העלות האמיתית עוד לפנינו. מאות ואולי אלפי משפחות ייאלצו לשכור דיור חלופי במשך חודשים ואף שנים. הפיצוי המובטח – עד 4,000 שקל לחודש – פשוט לא מספיק לשכירות באזורים רבים, בטח לא למשפחה. ההערכות הראשוניות מדברות על עלות של לפחות 100 מיליון שקל, וכנראה הרבה יותר.

הנזק למגזר העסקי

לסכום זה יש להוסיף את המענקים שתשלם המדינה לעסקים שהכנסותיהם נפגעו; עלות מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים מוערכת בידי האוצר ב-3-5 מיליארדי שקלים.

לעומת הספרים של רשות המיסים, בחברת CofaceBdi, שסקרו גם הם את הפגיעה במשק הישראלי בשל המלחמה עם איראן, טוענים כי המלחמה הביאה לאובדן הכנסות של 18 מיליארד שקל למשק הישראלי בעשרה ימי לחימה, כשמרבית הפגיעה היא במגזר הפרטי.

"השלכות המלחמה לא פסחו כמעט על שום מגזר פעילות. הנזק של האיסורים וההגבלות של התקהלויות, סגירת מוסדות חינוך, איסור הגעה למקומות עבודה פרט לעובדים חיוניים, לצד גיוס מילואים נרחב - הביאו לפגיעה בהכנסות הנאמדת בכ- 18 מיליארדי שקלים בעשרת ימי הלחימה הראשונים, כאשר מרבית הפגיעה היא במגזר הפרטי, ובראש ובראשונה על העסקים הקטנים אשר לרוב סובלים מהון עצמי נמוך וללא גב פיננסי", אומר ינון סומך, דאטה אנליסט בכיר בחברת המידע העסקי CofaceBdi.

על פי החברה, בשנת 2024 נפתחו כ- 37.4 אלף חברות ועסקים, ומנגד, נסגרו כ- 59 אלף חברות ועסקים, קיטון נטו של 21.6 אלף, זאת לעומת ממוצע של כ- 40-42 אלף עסקים שנסגרים בשנים של שגרה. "לאור מצבם של עסקים רבים שנמצאים במצוקה, כבר עתה ניתן להעריך ש- 2025 גם כן תסתיים עם מספר סגירות גבוה באופן משמעותי מבשגרה," הם קובעים.

לטענתם, ענפים רבים נפגעו באופן משמעותי בשל המלחמה, ובראשם ענף הבנייה, בתי קפה ומסעדות, תיירות ובידור ופנאי, שגם כך נמצאים בין הענפים עם רמת הסיכון הגבוהה ביותר. לעומת זאת, הענפים ברמת סיכון נמוכה כוללים את: ענף הפרמצבטיקה, פלסטיק וגומי, תעשייה ביטחונית, תעשיית נייר וקרטון וכימיקלים, שהפגיעה בהן קלה יחסית (פרט לתעשייה ביטחונית שנהנית מביקושים גבוהים). בנשיאות המגזר העסקי מציינים כי גם היצוא נעצר ברובו ועדיין לא ברור מה הנזק הכספי שנגרם לו.

עלויות בריאות הגוף והנפש

בזמן שטילים נופלים מהשמיים, גם מערכת הבריאות מתמודדת עם משבר. מרכז סורוקה ספג פגיעה ישירה, ומשרד הבריאות נערך לבנות בו מחדש מבנה גדול בעלות של כמיליארד שקל. לצד זאת, נוספו 1,000 מיטות במתחמים ממוגנים בעלות של עשרות מיליוני שקלים. במקביל נרכשים גנרטורים למונשמים ונבחנת אפשרות להרחיב את אשפוזי הבית – היערכות שעשויה לעלות עוד מאות מיליונים בשנים הקרובות.

בנושא הזה חשוב לציין כי מאז 7 באוקטובר נרשמה עלייה דרמטית במספר האנשים שהוכרו כנפגעי פעולות איבה – מ־6,000 ל־25 אלף. רק ההכרה הזו עולה למדינה 3 מיליארד שקל בשנה. לאחר מתקפת הטילים מאיראן, ייתכן תוספת של מאות בקשות נוספות – ובתרחיש שמרני, מדובר בעשרות מיליונים נוספים מדי שנה.

עלויות שמעמידות בסיכון את כלכלת ישראל

בנשיאות המגזר העסקי מעריכים כי יחד עם המלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023, יגיעו העלויות ליותר מ-400 מיליארד שקל, עוד לפני הגידול הפרמננטי בהוצאות הביטחון שיידרשו לתהליכי שיקום, התעצמות מחודשת ובניין כוח בסך של כ 30 עד 50 מיליארד שקלים בכל שנה בשנים הקרובות. "אלו עלויות חסרות תקדים, אשר מעמידות בסיכון את כלכלת ישראל," מתריע דובי אמיתי, יו"ר הנשיאות.

במונחי משק – כל תוספת תקציבית שלא מכוסה בהכנסות מובילה לעלייה בגירעון. אם יידרשו לדוגמה 30 מיליארד שקל נוספים, המשמעות היא תוספת שנתית של כ־1.5 מיליארד שקל רק על תשלומי ריבית. הכסף הזה מגיע מהלוואות חדשות – שיכבידו על תקציבי החינוך, הבריאות והדיור בעתיד. "המלחמה פגעה בצמיחה, ובמקביל הגדילה משמעותית את הגירעון התקציבי", מסכים סומך. "קיימת סבירות לא מבוטלת יהיה צורך בהעלאת מסים כדי לממן את עלויות המלחמה".

אבל גם חדשות טובות בתחום הכלכלי בעקבות המלחמה עם איראן. בחברת "מיטב" בית השקעות, מסבירים שסיום המלחמה באיראן צפוי להוביל לייסוף השקל, מה שאמור להשפיע על ירידה באינפלציה.

בנוסף צפויה הקלה של מחסור בעובדים עקב שחרור מילואים, ולכן הלחצים לעליית השכר צפויים להיחלש ותשלומי הממשלה לציבור יקטנו. עוד אומרים ב"מיטב": אנו לא צופים גידול משמעותי בצריכה הפרטית עם סיום המלחמה. עודף ביקוש שניזון בין היתר מעליית השכר במגזר הפרטי ומהזרמות הממשלה לציבור על רקע מגבלות היצע, יצר לחצים לעליות מחירים בזמן המלחמה, והוא צפוי להתמתן".