"משום מקום הגיע אליי שליח עם עיקול הוצאה לפועל בגין חוב לכביש 6, על סך של 780 שקל. מבירור שנעשה עלה שמדובר בשתי נסיעות, עם סך כולל של 66 שקל, מחודש מאי 2022", מספרת נוסעת בכביש בקבוצת הפייסבוק "נפגעי כביש 6 חוצה צפון".

לטענתה, "לא התקשרו אליי, מעולם לא קיבלתי חשבונית וגם לא ידעתי שאני עולה על כביש אגרה. איך זה הגיוני שככה חוב תופח? ניסיתי לדבר עם כביש 6, שלטענתם, ברגע שהתיק עובר לטיפול עו"ד, הם לא יכולים לעשות כלום. דיברתי גם עם משרד עו"ד שאישרו לי שנשלחו אליי שלושה מכתבים שלא התקבלו".

נוסעת אחרת בכביש התלוננה כי הגיעה אליה הודעה שלפיה נפתח לה תיק בהוצאה לפועל בגין חוב של למעלה מ-600 שקל, משנת 2021, שמעולם לא קיבלה עליו הודעה. נוסע אחר כתב שחשבונו עוקל על חוב בסך 1,200 שקל, שהתחיל מחשבונית של 20 שקל שמעולם לא הגיעה אליו.

 

אלו הן רק דוגמאות בודדות מבין עשרות תלונות של נוסעים מזדמנים בכביש על חובות שתפחו משקלים בודדים לאלפי שקלים בהוצאה לפועל, בין היתר בגין חשבוניות שמעולם לא הגיעו ליעדן. לגלובס הגיעה עדות לחוב שתפח מ-8 שקלים ל-1,200 שקל, כאשר החשבונית המקורית דווקא שולמה, רק באיחור.

 

למה זה קורה? ברמה הכלכלית, החוב מזנק בשל שילוב של ריביות ודמי פיגורים, שכונו עד לאחרונה "ריביות פיגורים", שהאמירו בפרקי זמן קצרים (ואמורות להתכווץ עכשיו לפחות חלקית, בשל הרפורמה בריביות ההוצאה לפועל שעליה דיווחנו בגלובס לאחרונה), וכן בשל שכר טרחת עורכי דין.

 

מרגע שתיק נפתח בהוצאה לפועל, הנושה, במקרה שלנו הזכייניות בכביש 6, מעביר את הטיפול בחוב למשרד עורכי דין, שגובה כסף עבור הטיפול - על חשבון החייב. שכר טרחה שכזה נע לרוב סביב מאות שקלים, אף אם במקרים רבים מדובר בטמפלט קבוע שמוגש להוצאה לפועל, ואינו מצריך עבודה רבה מדי מצד המשרד המטפל.