"11 שנה לא הייתה להם שום טענה כלפיי, פתאום אני לא מספיק טוב?"

ב-7 באוקטובר 2023 יצאו אלפי ישראלים לשירות מילואים, השאירו מאחור משפחות, קריירות ועסקים, ויצאו להגן על המדינה. כעת, עם חזרתם לשגרה, רבים מהם מגלים שהמלחמה האישית שלהם רק מתחילה. עדויות ונתונים חושפים מגמה הולכת וגוברת: מעסיקים שמפטרים, מרעים תנאים ומתנכלים לעובדים ששירתו במילואים.

עו"ד סיון אוברמן, שותפה מייסדת של עמותת "לתת עו"ד" שהקימה פרויקט לסיוע למילואימניקים יחד עם תנועת "נפגשים", מספרת כי קיבלו קרוב ל-1,600 פניות בשבעה חודשים. "רבע מהן, האחוז הגדול ביותר, עוסקות בדיני עבודה: פיטורים, הרעת תנאים והתעמרות", היא מתארת.

הנתון המדאיג ביותר הוא העלייה הדרמטית בשבועות האחרונים, במקביל לסיום המלחמה. "אנחנו רואים עלייה של 50% בפניות שנוגעות לדיני עבודה. אם בשבוע ממוצע ראינו 7 פניות כאלה, בשבועות האחרונים אנחנו מגיעים גם ל-26 פניות בשבוע. כל שינוי בתמונת המלחמה מביא גל של פניות", מספרת עו"ד אוברמן.

י' עבדה עד לאחרונה כמורה בחוזה מתחדש מדי שנה. "כשהגעתי לראיון בבית הספר, הייתי על מדים", היא מספרת. "שיקפתי בצורה ברורה שאני קצינה במילואים ושיש לי תקופות שירות קבועות, גם בלי קשר ללחימה".

לקראת שנת הלימודים הנוכחית, היא הבינה שלא מחדשים איתה את החוזה. "קיבלתי בקשה מהמפקדת שלי להגיע למילואים במועד מוקדם מהצפוי. כשיצאתי, אחרי כמה ימים, פגשתי את רכזת המקצוע שלי באירוע של בית הספר והיא אמרה לי: 'את יודעת שאת לא ממשיכה איתנו שנה הבאה וזה סופי?'".

הסיבה, לטענתה, הייתה ברורה. "באחת השיחות אמרו לי: 'בחרת לצאת למילואים, לא חשבת שיהיו לזה השלכות?'. דרשו ממני לעבוד מהבסיס, לבדוק מבחנים, ואיימו שהמשך החוזה שלי תלוי בזה. כשאמרתי שאני במילואים ולא יכולה, היא ענתה: 'אני מבינה שאין פה התגייסות של שני הצדדים, אל תצפי שאני אתגייס כדי להמשיך את החוזה שלך'".

כשהחוזה של י' עמד להסתיים ב-31 באוגוסט, היא יצאה לסבב מילואים נוסף ושלחה את הצו למנהלת. התשובה שקיבלה הייתה חד-משמעית: "היי, את לא עובדת שלי יותר, אני לא מבינה למה את שולחת לי את זה".

"חיכו שיעברו 60 הימים וזימנו לשימוע"

נ' עבד 11 שנים בחברת בנייה כמנהל מפעל. בשבת השחורה הוקפץ בצו 8. "הודעתי למנהל האזורי שלי ויצאתי", הוא מספר. "בהתחלה דאגו ושאלו מה קורה, אבל ככל שהמילואים התארכו, הרגשתי שאף אחד כבר לא שואל עלייך. שואלים רק 'מתי אתה חוזר'. בשיחות זרקו לי 'מה קורה עם המילואים? שיהיה לך מקום עבודה לחזור אליו'".

נ' חזר לעבודה ביולי 2024, ישר לשיחה רשמית עם מנהל האזור ומנהלת משאבי אנוש. "הבנתי שמשהו לא תקין כי היה פרוטוקול. הם אמרו לי 'נראה לאיזה מסלול נשלב אותך'. אמרתי 'אני מנהל מפעל', אבל הם ענו שדברים השתנו".

לדבריו, מהרגע שחזר לעבודה, היחס אליו השתנה והחלו להעמיס עליו משימות בלתי אפשריות. "היו נותנים לי משימה מהרגע להרגע עם דד-ליין לא הגיוני. שמו אותי בסידור הזמנות ומשלוחים כשהטלפון לא מפסיק לצלצל, ואז שאלו למה אני לא מטפל במשימות האחרות. זה בלתי אפשרי".

בדיוק חודשיים ו-19 יום לאחר חזרתו, מעט אחרי תום תקופת ההגנה החוקית, קיבל נ' זימון לשימוע לפני פיטורים. "ממש תוך כדי השימוע קיבלתי עוד צו 8. המפקד שלי אמר שהוא צריך אותי דחוף. מאותו רגע ניתקו איתי קשר". לטענתו, החברה ניסתה לערוך לו שימוע נוסף בזמן שהיה במילואים. לאחרונה, אחרי שחזר לעבודה שוב, זומן פעם נוספת לשימוע.

"זה חד-משמעית בגלל המילואים. 11 שנה לא הייתה להם שום טענה כלפיי. פתאום אני לא מספיק טוב?", הוא שואל. "יש לי ילד אוטיסט, אשתי נלחמה לבד עם שלושה ילדים בבית. אני נותן כל כך הרבה למדינה, וחוזר למקום עבודה שמתנכל לי במקום להגיד כל הכבוד".

מה אומר החוק?

עו"ד נטע גושן-ברמי, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד ארנון, תדמור-לוי, מסבירה את המצב החוקי: "לפני המלחמה, חוק חיילים משוחררים אסר לפטר עובד במילואים ובמשך 30 יום לאחר מכן. בעקבות המלחמה, הוצא צו הרחבה שהאריך את ההגנה ל-60 יום לאחר השחרור, בתנאי שהעובד שירת 60 ימי מילואים מצטברים".

החוק מרחיב את ההגנה גם לבני ובנות זוג של משרתי מילואים. "אם בן זוגך במילואים ויש לך ילד מתחת לגיל 14, אסור לפטר אותך כל תקופה שבן הזוג במילואים ו-14 יום לאחר סיום שירותו. זו הגנה קבועה בחוק", מדגישה עו"ד גושן-ברמי.

לדבריה, ההגנה של 60 יום, שהוארכה בצו שוב ושוב, יצרה מעין "פקק". מעסיקים שרצו לפטר עובדים, בין אם בצדק ובין אם לא, לא יכלו לעשות זאת כי העובדים היו במילואים או בתקופת ההגנה. עכשיו, כשהמלחמה הסתיימה וחלק מתקופות ההגנה של 60 יום מתקרבות לסיומן, נרשמת עלייה בהליכי פיטורים.

עוד היא מבהירה, כי אם הצו לא יוארך שוב הוא יפקע בדצמבר 2025, ולאחר מכן תחזור תקופת ההגנה לעמוד על 30 יום.

לעמותת "לתת עו"ד" פנה משרת מילואים שחזר וגילה שתפקידו הועבר לעובד אחר, ולו הוצע תפקיד זוטר יותר. במקרה אחר, אשת מילואימניק פוטרה בניגוד לחוק המגן עליה. במקרה נוסף, עובד עבד בזמן שירות המילואים כדי לסייע, אך המעסיק סירב לשלם לו שכר על עבודתו, והסתפק בתגמולי המילואים. ובמקרה נוסף, משרת מילואים שנקבע בחוק שאסור לפטרו, חזר למקום העבודה שהפך בינתיים לסביבה רעילה, עד שנשבר והסכים לעזוב.

"אלו אנשים שהקריבו את חייהם האישיים עבור כולנו", מסכמת עו"ד אוברמן. "אנחנו מצפים ממעסיקים שיפעלו בהתאם לחוק וישמרו על הזכויות שלהם".

נ' פונה במסר ישיר למעסיקים: "זו התשובה שאנחנו מקבלים על זה שאנחנו מתגייסים? הכי קל זה לפטר אנשים, להרוס. אבל תנסו לשים את עצמכם בסיטואציה שלנו, להבין שאנחנו עושים את זה מחובה למדינה ולא משום דבר אחר".