במקום למגר את הפשיעה - המדינה תשלם לנפגעים מכספי המסים

תופעת הפרוטקשן בישראל מוגדרת בשנים האחרונות כ"איום אסטרטגי" וכמכת מדינה רחבה, המציבה אתגר מורכב בפני ענפי הבנייה, החקלאות, המסחר והתשתיות. בניסיון לספק מענה לבעלי העסקים הנמצאים בחזית, הודיעה רשות המסים על פתיחת תוכנית פיילוט מיוחדת מכוח החלטת ממשלה, שתאפשר לבעלי עסקים שרכושם או ביתם נפגעו בעקבות סירוב לשלם דמי חסות - או בעקבות הגשת תלונה במשטרה - להגיש תביעת פיצויים לקרן הפיצויים של מס רכוש. הפיילוט יימשך מהיום (4 באוקטובר) ועד ל-4 בדצמבר 2026.

הפיצוי מיועד לנזק ישיר בלבד למבנה, למלאי או לציוד, ומוגבל לתקרה של עד שני מיליון שקלים. צעד זה מיועד להעניק אוויר לנשימה ורשת ביטחון כלכלית לבעלי עסקים הפועלים כחוק, אך במקביל הוא מעורר גם ביקורת ציבורית על השימוש בכספי המסים לצורך שיפוי נזקי פשיעה.

החלטת הממשלה לקדם את מסלול הפיצויים מגיעה על רקע נתונים מורכבים המצביעים על עומק התופעה. הנתונים הרשמיים חושפים כי כ-75% מהקבלנים ובעלי העסקים שנפגעים מסחיטה נמנעים מלהגיש תלונה במשטרה, בעיקר מתוך חשש מנקמה אלימה ומחוסר אמון ביכולת המערכת לספק הגנה היקפית לאורך זמן. מציאות זו נשענת גם על העובדה כי כ-82% מתיקי החקירה שנפתחים בגין סחיטת דמי חסות נסגרים בסופו של דבר ללא הגשת כתבי אישום.

לצד זאת, הנזק הכלכלי הכולל של הפרוטקשן למשק נאמד בכ-23 מיליארד שקלים בשנה - נתון המתרגם להתייקרות עקבית של מוצרים ושירותים שפירושה "מס שקט" של אלפי שקלים בשנה לכל משק בית בישראל.

גם פרויקטים ממשלתיים נפגעים

הפרוטקשן כבר מזמן אינו נעצר באתרי הבנייה או בשדות החקלאיים בצפון ובדרום, אלא מחלחל באופן עמוק גם למרכזי הערים ולענף המסעדנות והקמעונאות. עדות בולטת לכך עלתה לאחרונה לכותרות סביב אירועי האלימות ברשת המסעדות "ג'פניקה" בבעלות איש העסקים ברק אברמוב. לאחר שרשרת מתקפות שכללה ירי לעבר סניף בהרצליה וזריקת רימוני רסס לעבר סניפים בעפולה ובנתניה, טען אברמוב בשיחות עם מקורביו כי הרקע לאירועים הוא סירובו הנחוש לשלם דמי חסות, והבהיר כי אינו מתכוון להיסחט.

המקרה, שהתרחש במקביל להשקעת ענק של כ-200 מיליון שקל מצד זרוע ההשקעות של בנק לאומי בחברה-האם של הרשת, המחיש כיצד הטרור הפלילי מאיים לא רק על עסקים קטנים או חקלאים בודדים, אלא פוגע בלב השוק החופשי, ברשתות ארציות ענקיות ובגופים פיננסיים מוסדיים.

לצד הפגיעה בענף המזון והשירותים, התופעה פוגעת קשות גם בפרויקטים לאומיים. לאחרונה הופסקו כליל עבודות להרחבת כביש בצפון הארץ בעקבות רצח של קבלן משנה ואיומים על שאר העובדים, אירוע שהוביל לעצירת פרויקט תשתיות לאומי במיליוני שקלים. כמעט מחצית מהחברות הממשלתיות בישראל דיווחו על אינדיקציות לחדירה או להשפעה של גורמי פשיעה, ובאתרי עבודה שונים נרשמו אירועים חמורים של דקירות קבלנים, ירי, ואף תקיפת עובדים במוטות ברזל.

בענפי החשמל והמים מדווח מדי שנה על נזקים במיליוני שקלים כתוצאה מגניבת שנאים וחבלה בתשתיות לאומיות, בעוד קבלנים נאלצים לבקש מתקציב המדינה אבטחה פרטית בעלות של מאות אלפי שקלים לאחר שציודם הוצת ורימוני רסס הושלכו לעבר בתיהם.

האירועים הללו משתקפים היטב גם במחירי הדיור, כאשר תשלומי החסות מהווים כחמישה אחוזים מתקציבו של בניין ממוצע. בנוסף, גורמי פשיעה למדו לנצל פרצות בחוק ולהקים חברות שמירה רשמיות הלובשות כסות לגיטימית לגביית הכספים, בעוד חברות הביטוח הפרטיות מרימות ידיים ומחריגות באופן גורף נזקי סחיטה והצתה - דבר שהותיר בעלי עסקים רבים ללא שום כיסוי ביטוחי עד כה.

לצד התקווה כי "מסלול הפיצויים" החדש ברשות המסים יסייע לנפגעים ויעודד בעלי עסקים נוספים להגיש תלונות, עולים במערכת הכלכלית והציבורית גם קולות ספקניים. המבקרים מצביעים על כך שמתן פיצוי מתקציב המדינה בגין נזקי פשיעה אינו יכול להוות תחליף לאכיפה נחושה, הרתעה ויכולת גבייה מבעלי הזרוע עצמם. לטענתם, העברת נטל הפיצוי אל קופת המדינה עלולה להצטייר כפתרון המתרגל לקיומה של התופעה, בעוד שהיעד המרכזי חייב להישאר מיגור תשתיות הפשיעה והחזרת הביטחון האישי והמשילות לכלל אזורי המדינה.