"פחות סופות יגיעו לאזורנו, אבל כשתתרחש סערה היא תהיה חזקה יותר"

סופת "ביירון" הגיעה לישראל השבוע עם גשמים עזים ורוחות חזקות. השירות המטאורולוגי פרסם הבוקר אזהרה כתומה על כמויות גשם משמעותיות – 50 עד 75 מ"מ – באזור הכרמל, מישור החוף והשפלה. מערכת הגשם נעה מאזור יוון וקפריסין, שם גרמה להצפות, והגיעה לישראל ימים ספורים אחרי גשם כבד בערבה, שם ירדו משקעים מעבר לכמות השנתית הממוצעת.

ד"ר משה (קוקו) ארמון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וחבר בפורום מדעני ומדעניות האקלים, חוקר את ההשפעה של שינוי האקלים על המשקעים באזורנו. הוא מסביר כיצד נוצרות סופות כאלה ומדוע משבר האקלים משנה את אופיין.

"הרבה פעמים סופות מתחילות מהפרעה ברום הגבוה של האטמוספרה, בזרם שנקרא 'זרם הסילון'", אומר ד"ר ארמון. "מדובר ברוחות חזקות בגובה שבו מטוסים טסים. הפרעות בזרם הסילון גורמות לו להתפתל ומייצרות שקעים – אזורים עם לחץ אוויר נמוך מהסביבה".

מה קורה באזור של שקע? "אפשר לחשוב על זה כעל אזור שחסר בו אוויר. אוויר מכל הסביבה מנסה להתכנס אליו, רוחות מכיוונים שונים מתנגשות, האוויר עולה למעלה ומייצר עננים. ככל שעליית האוויר חזקה יותר והעננים מפותחים יותר, יורד יותר גשם".

השקעים נעים בדרך כלל ממערב למזרח. כשהשקע מגיע מאזור קפריסין הוא נקרא "שקע קפריסאי" – הוא נע מיוון ומקפריסין לכיוון סוריה, וההשפעה שלו על המשקעים בישראל גדולה במיוחד.

האטמוספירה מתחממת ויכולה להכיל יותר אדי מים

משבר האקלים יוצר מצב שנראה סותר: פחות סופות, אבל חזקות יותר. "לאורך זמן, אנחנו מצפים לראות פחות סערות שמגיעות לאזורנו", מסביר ד"ר ארמון. "אבל כשכבר תתרחש סערה, היא תהיה חזקה יותר. בעקבות פליטת גזי חממה, האטמוספרה מתחממת וכך היא יכולה להכיל יותר אדי מים. לכן בתוך העננים שמתפתחים יש יותר מים, והגשם חזק יותר".

לכך מתווספת תופעה נוספת: הגשם הופך לממוקד יותר מבחינה גיאוגרפית. "התוצאה היא שבאזורים שבהם כבר יורד גשם, הוא יהיה חזק יותר, אבל באזורים נרחבים יותר ממוצע הגשמים יפחת".

שינוי האקלים צפוי גם להגביר את השונות של המשקעים במרחב ובזמן. ד"ר ארמון מביא דוגמה מהמדבר: "אם לפני כמה ימים ירדו בסמר 40 מ"מ גשם, יכול להיות שכמה קילומטרים משם ירדו אפס מ"מ. במקביל, יכול להיות יום אחד שבו תרד כמות גשם שכוללת את כל הגשם הממוצע השנתי, ואחריו יכולים לבוא עוד 364 ימים ללא גשם". תופעה זו, הוא מזהיר, תתגבר גם באזורים שאינם מדבריים. "עונת הגשם בישראל תאופיין במעט ימי גשם כבד מאוד ובהרבה ימים ללא משקעים".

אתגר המים של המזרח התיכון

"משאבי המים מייצגים את האתגר הכי גדול של כל המדינות בסביבה", אומר ד"ר ארמון. "לא יורד פה מספיק גשם בשביל לספק מי שתייה לכל תושבי האזור. המזרח התיכון הוא המקום עם הכי מעט משקעים לנפש".

גם ישראל, למרות השקעותיה בהתפלה, אינה חסינה. "גם בישראל השנה, למרות כמויות גדולות של מים מותפלים, לא בטוח שיהיו מספיק מים אם לא יוטלו מגבלות על השימוש בהם", הוא מזהיר. "בחורף הקודם הכינרת לא עלתה כמעט בכלל ומפלסי האקוויפרים ירדו בצורה משמעותית. השנה מתחילה עם גירעון מים גדול, ורק אם יהיה גשום בצורה בלתי רגילה נצליח להתמודד עם זה בעזרת כמויות ההתפלה הנוכחיות".

לוב סיפקה דוגמה קיצונית לסכנות הקיימות בעודף מים פתאומי. את עיר החוף דרנה חוצה נחל שבעבר גרם להצפות רבות. בשנות ה-70 נבנו בו סכרים, על בסיס מדידות גשם מכמה שנים קודמות שבעזרתן העריכו איך נראית "סופה של פעם ב-1,000 שנה".

"המחשבה הייתה שסכר גדול וחזק יספיק כדי לעמוד בפני סופה כזו", מספר ד"ר ארמון. "ב-2023 הגיעה סופה עוצמתית והסכרים התמוטטו בגלל הערכה לא נכונה, ואלפי בני אדם נפגעו".

המסקנה שלו: "בגלל השונות הגדולה של הגשם, קשה להסתמך על מדידה של כמה שנים ולהעריך איך תראה סופה נדירה. היום הכלים שלנו טובים יותר וניתן לבצע הערכות טובות יותר. אך בכל זאת, בהיערכות לשינוי האקלים, עלינו להיות צנועים ולזכור שמה שידוע לנו היום אולי לא יהיה נכון עוד 10 או 20 שנה".

איך רואה ד"ר ארמון את הסופה הנוכחית? "גשם הוא דבר טוב, אבל בעוצמות כאלה הוא בעיה", הוא אומר. "למרות שחלק מהמים יזרמו לכינרת ויחלחלו לאקוויפרים, הרבה מהמים יזרמו כמי נגר עילי. כלומר, 'נאבד' אותם כשהם זורמים לים, או כשהם גורמים להצפות ולשיטפונות".

זה מה שצפוי לקרות בסופות דומות, שהתדירות שלהן תגדל בגלל משבר האקלים.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה