ביירון השאירה חשבון: 110 מיליון שקל נזק ישיר – והחורף רק מתחיל

הנזק הישיר של סופת “ביירון” מוערך בכ־110 מיליון שקל, לפי הערכות בענף, והוא כולל פגיעות בדירות גג, רכוש, עסקים, דירות ותשתיות. בהתאחדות קבלני השיפוצים אומרים כי רק נזקי האיטום בבתים פרטיים, דירות גג ועסקים כבר עומדים על כ־60 מיליון שקל, כשברקע מערכת חורפית נוספת שמתקרבת וקבלנים שמכינים את עצמם לעוד סבב תיקונים. גורמים בענף מעריכים שכ־25% מדירות הגג והפנטהאוזים בישראל סבלו מנזילה או עובש בקירות או בתקרה בעקבות הסופה האחרונה, נתון שממחיש עד כמה נקודת התורפה של הבניין הישראלי מתחילה מלמעלה.

בתוך המספרים האלה מסתתרת גם בעיה שמטרידה לא מעט בעלי דירות: כ־20% מהנזקים, בהיקף מוערך של כ־12 מיליון שקל, נגרמו מכשל באיטום, ולכן יש מקרים שבהם הלקוחות עלולים שלא לקבל את כספם מחברות הביטוח. בהתאחדות מסבירים כי הנזקים העיקריים לבתי מגורים נבעו ממרזבים שלא הצליחו להכיל את כמויות המים ומסתימות מרזבים שגרמו להצפות ולחדירת מים לבתים. יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, מזהיר שהסערה הנוכחית “חשפה שוב עד כמה תחזוקה ואיטום מקצועיים הם חיוניים”, ומדגיש שהפגיעה המשמעותית נרשמה בעיקר בדירות גג ובמבנים ישנים, שבהם “כל ליקוי קטן הופך במהירות לחדירה של מים ולפגיעה ברכוש”.

ומה שקורה בדירות הפרטיות הוא רק השכבה הראשונה. מאחורי כל מערכת גשם גדולה מסתתרת אותה שרשרת כלכלית שישראל כבר מכירה היטב: תביעות ביטוח שמטפסות, תשתיות עירוניות שנפגעות, ועומסים שמגיעים בסוף אל הקופה הציבורית. מיכל גרוסמן, כלכלנית סביבה ומנהלת תחום אקלים וקיימות בחברת DHV, מסבירה שלמדינה אין מסד נתונים מסודר לנזקי סופות לאורך השנים, אבל בדיקת תביעות הביטוח בעשור הקודם מראה את הסקאלה: בין 2010 ל־2018 מדובר בכ־3.1 מיליארד שקל נזקים מבוטחים בלבד, והערכת נזקי השיטפונות הכוללת לאותן שנים מגיעה לכ־5.5 מיליארד שקל – כי מעבר לרכוש פרטי יש גם כבישים, חשמל, ביוב ושירותי חירום שמייצרים “חשבון כפול כמעט”.

בשורה התחתונה, “ביירון” אולי תחלוף, אבל 110 מיליון השקלים שכבר מוערכים כנזק ישיר הם תזכורת מוקדמת למה שמחכה כאן בכל חורף: פגיעה מהירה ברכוש, הוצאות תיקון שמתחילות במרזב סתום ומסתיימות בשמאים, ועלייה בלחץ הכלכלי על משקי הבית ועל הרשויות – רגע לפני שהמערכת הבאה מגיעה.