גם אתם ברשימה? זה מה שהישראלים הכי אוהבים לאכול בצוהריים

אם יש מדד אחד שמספר את הסיפור האמיתי של יום העבודה הישראלי, הוא לא נמצא בדוחות רבעוניים ולא בטבלאות אקסל אלא באפליקציית המשלוחים. בזמן שאנחנו מדברים על עבודה היברידית, שחיקה, איזון וחיפוש משמעות, מתברר שהבחירה הכי יומיומית שיש מה אוכלים בצהריים משקפת טוב יותר מכל מצגת את מצב הרוח, הלחץ וההרגלים של העובד הישראלי. דוח חדש של תן ביס לשנת 2025 בדק את הרגלי ההזמנות שלנו.

ראשית, באפליקציה חישבו כמה דקות בממוצע אנחנו מבלים בהתלבטויות הקבועות של: "מה נאכל היום". בסך הכול, בחישוב שנתי, מדובר בשבע דקות ביום שמוקדשות רק להתלבטות. זה נשמע זניח, אבל מצטבר ליום ורבע בשנה של גלילה בין תפריטים, תמונות והבטחות לאוכל מנחם.

בנוסף, החזרה לשגרה אולי מתחילה רשמית ביום ראשון, אבל לפי הנתונים זה דווקא יום שני שמפיל את רובנו. זה היום החזק ביותר להזמנת משלוחים למשרד, הרגע הזה שבו הקפה השני כבר לא עוזר וישיבת הצוות מרגישה ארוכה מהרגיל. משהו קורה שם באמצע היום בין המשימות וההתראות והישראלים פשוט בוחרים לפנק את עצמם. אם כבר להתמודד עם השבוע, אז לפחות עם פיצה, סושי או מנה בהרכבה שמחכה בדרך.

ומי שחושב שהעובד הישראלי מזמין אוכל כמו שהוא כנראה לא הזמין אף פעם. רק 12 אחוז מההזמנות נשלחות בלי שינויים בכלל. כל השאר כוללות בקשות, התאמות והערות שמוכרות היטב למטבחי המסעדות: בלי בצל, רוטב בצד, להחליף אורז בצ’יפס, פחות חריף אבל לא יותר מדי, בלי כוסברה בשום מצב. זה אולי נשמע קטנוני, אבל בפועל זה בדיוק הדי אן איי המקומי. דעתן, מדויק, ויודע בדיוק מה הוא צריך כדי לעבור את היום בשלום.

גם אחרי שההזמנה כבר יצאה לדרך, אין באמת רוגע. מרגע שהמסעדה מאשרת ועד שהשליח מגיע, המשתמש הממוצע פותח את האפליקציה שבע פעמים. פעם כדי לוודא שהכול עבר, פעם כדי לראות אם השליח כבר אסף, ועוד כמה פעמים סתם כי מישהו במשרד נדנד ושאל: "נו מה קורה עם האוכל".

לא רק למשרד

2025 גם סימנה שינוי ברור בגבולות שבין עבודה לבית. ההזמנות כבר מזמן לא נשארות במשרד בלבד, עם עלייה של 40 אחוז בהזמנות לכתובת פרטית. עובדים מזמינים בערב, בלילה ובסופי שבוע, כחלק משגרה חדשה שבה המטבח הביתי והאפליקציה חיים זה לצד זה. לצד זה נרשמה גם עלייה של 30 אחוז בהזמנות אלכוהול, נתון מעניין על תרבות הצריכה הישראלית.

גם החברות עצמן משנות גישה. רק מיעוט מעניק כיום תקציב אוכל יומי קבוע, ורובן עברו לתקציב חודשי גמיש שאפשר לצבור ולהשתמש בו מתי ואיך שרוצים. המשמעות ברורה: פחות פיקוח, יותר חופש, ויותר אפשרויות לנצל את ההטבה גם מחוץ לשעות העבודה, כולל שוברים ומימושים בסופי שבוע.

ובשורה התחתונה, כשבודקים מה באמת מגיע הכי הרבה לשולחנות העובדים, אין הפתעות גדולות. מנות בהרכבה ומנות עוף מובילות בבירור. אוכל מהיר אבל לא חפיפניקי, כזה שנותן תחושה של "אנחנו משקיעים בעצמינו למרות העומס". הנתונים אולי משעשעים, אבל הם מספרים סיפור עמוק יותר על תרבות עבודה שמחפשת איזון, גמישות ונחמה קטנה באמצע היום.