מימון המלחמה על חשבון החקלאים: כ-4 מיליארד שקלים לטובת מימון המלחמה, צפויים להילקח מתוך התקציב הקיים לשנת 2023. זאת, באמצעות קיצוץ של כ-2.3 מיליארד שקלים מתוך תקציבי המשרדים הקיימים, וקיצוץ של כ-1.6 מיליארד שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים. בנוסף, עדיין נבחנת השאלה מהיכן יילקחו 600 מיליון שקלים נוספים.

הסעיף הראשון בתוכנית האוצר למימון המלחמה, הוא דחיית הבחירות לרשויות המקומיות, שממילא עובר לתקציב 2024. הסעיף השני בגודלו בתוכנית הנוכחית, אשר אותו מציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא קיצוץ סעיף "הסכם החקלאות" – שעלותו בתקציב 2023 היא כ-250 מיליון שקלים.

הסכם החקלאות נחתם ביולי 2022, בממשלה הקודמת תחת יאיר לפיד. זאת, בתום מאבק של למעלה משנה שאותו ניהלו החקלאים. במסגרת ההסכם האמור, הוגדלה התמיכה הישירה בחקלאים, בוטלה האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בחקלאות, והופחתה עלות אגרת הבקשה לעובד. בתמורה, הסכימו החקלאים להורדת המכסים על מגוון פירות וירקות. עוד סוכם, כי יקבע מנגנון שמחייב את המדינה לשפות ולפצות את החקלאים אם תהיה עליה במחירי המים. כמו כן, נקבע תקצוב של כ-600 מיליון שקלים למחקר ולפיתוח בשנים 2022-2026. מדובר בהשקעות הון בענפי הצומח, בהקמת מתקנים אגרו-וולטאיים ובהגדלה של היצע הקרקעות לפרויקטים סולאריים בשטחים חקלאיים, תוך מתן תמורה הולמת לחקלאים והבטחת המשך הפעילות החקלאית.

מתנדבים בחקלאות ביישובי עוטף עזה בדרום (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

"מכל המשרדים המיותרים בממשלה – נפגע דווקא משרד החקלאות"

החקלאים נדהמו מהצעת הקיצוץ בתמיכה בהם, דווקא בתקופה שבה הם נמצאים במצוקה גדולה עקב המתקפה על המשקים, המלחמה בדרום – וגם הפגיעה החלקית בחקלאות בצפון. מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, טוען: "אין החלטה שמבטאת יותר מזו, את הניתוק המוחלט של האוצר ממצב החקלאות ועתידה. בעקבות המלחמה, החקלאות נקלעה למשבר מהחמורים ביותר שידעה, ותפקידה בתוך הכלכלה הישראלית רק הולך ומתחזק. למרות כל המשרדים המיותרים שיש בממשלה הזו – משרד החקלאות אינו מבניהם".

עוד אומר יפרח, כי "לא רק שאסור לקצץ בתקציבי המשרד, אלא שצריך לשפוך כסף, והרבה ממנו, לטובת חיזוק החקלאות הישראלית והייצור המקומי – להוריד חסמים ואגרות של עובדים זרים ולהוריד את מחירי המים. זאת, על מנת להבטיח את קיומה בעתיד של החקלאות הישראלית, ואת ביטחון המזון של אזרחי ישראל".

לדברי יפרח, הגיע הזמן שמשרד החקלאות יעמוד בשורה אחת עם משרד הביטחון ועם משרד החינוך. "צריך ששר האוצר יתחיל להפנים את חשיבות ההתיישבות, עד התלם האחרון, כרכיב ביטחוני וכמספקת המזון הטרי והאיכותי בשגרה ובחירום לאזרחי ישראל".

לצד זאת, החקלאים מקווים כעת ששר החקלאות, אבי דיכטר, ימנע את הגזרה ויתנגד להצעת הממשלה. הממשלה עצמה אמורה להחליט בקרוב לגבי הקיצוצים שמציע שר האוצר, שכן מדובר בתיקון תקציב 2023 שמסתיים כבר בסוף השנה.