211 מיליארד שקל הלכו לפח, והאקלים משלם את החשבון

בזבוז מזון נתפס בדרך כלל כבעיה כלכלית, אבל הנתונים מגלים תמונה חמורה בהרבה. דוח מדד פסולת המזון של האו"ם מצא כי כחמישית מהמזון המיוצר בעולם לצריכה אנושית אובד או מתבזבז, וכמויות האוכל שנזרקות אחראיות לכ-10 אחוזים מהפליטות העולמיות של גזי החממה, כולל פחמן דו-חמצני ומתאן. מדובר בכמעט פי חמישה מסך הפליטות של ענף התעופה. 60 אחוז מבזבוז המזון מתרחש דווקא במשקי הבית, ואף על פי כן מדינות רבות לא מתייחסות לנושא באופן מספק מבחינה אסטרטגית ותקציבית.

ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית The Natural Step Israel (TNS ישראל), קוראת לתופעה "מעגל הרשע". לדבריה, הקשר בין בזבוז מזון לשינוי האקלים הוא דו-כיווני: "מכיוון אחד, בזבוז מזון גורם לשינוי האקלים, הן בייצור גז מתאן והן דרך המשאבים העצומים שהוא צורך בכל שלב: בגידול, בשינוע ובטיפול בפסולת. מהצד השני, שינוי האקלים מגדיל את הבזבוז. שינויים חדים במזג האוויר כמו גם טמפרטורות קיצוניות מובילים לשינויים בקרקע ובפרודוקטיביות שלה, והתוצאה היא אתגר הולך וגדל של ניהול ביקושים, ויותר ויותר סחורה שהולכת לפח".

קפיצת דרך משמעותית נרשמה בנובמבר האחרון, כאשר הוכרזה בוועידת האקלים (COP30) בברזיל יוזמת ה-Food Waste Breakthrough, שהגדירה לראשונה יעד עולמי לצמצום פליטות מתאן דרך טיפול בבזבוז מזון. היעד המרכזי: הפחתת בזבוז המזון בחצי עד 2030, ובסך הכול הפחתה של 7 אחוזים מהפליטות הגלובליות.

ביטרמן מספרת על ההתקדמות מאז: "יש כבר כמה ערים מרכזיות באירופה שהצטרפו למהלך, והוקמה קרן תמיכה לביצוע של חלק מהתוכניות שכבר גובשו". אלא שלדבריה, חלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם: "אחת התובנות החשובות שעלו בוועידה היא שאם לא נטפל עכשיו, עד 2050 בזבוז המזון יוכפל. בין היתר האוכלוסייה גדלה ותנאי מזג אוויר נעשים קיצוניים יותר, ובמקביל העלייה ברמת החיים וצריכה גבוהה יותר של מזון לנפש יובילו להאצת הבזבוז".

בישראל הנתונים חמורים לא פחות. דוח של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, חושף כי בעשור האחרון איבד המשק הישראלי מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקל. ב-2024 נזרקו 2.6 מיליון טונות מזון, שהם 39 אחוז מהמזון המיוצר בארץ. העלות הסביבתית של אובדן המזון נאמדת בכ-4.2 מיליארד שקל בשנה, וכוללת בזבוז משאבי מים וקרקע, פליטת מזהמים וטיפול בפסולת.

ישראל אינה שותפה ליוזמה הבין-לאומית החדשה, אבל בספטמבר פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות. במרכז התוכנית עומדים יעדים לצמצום של עד 20 אחוז באובדן ובבזבוז מזון עד 2035, ועד 50 אחוז עד 2050. "התוכנית שאומצה בישראל, אך טרם תוקצבה, עומדת אומנם על יעדים שאפתניים פחות מהיעדים הבין-לאומיים, אבל אני ממש מקווה שלפחות זה יתממש", אומרת ביטרמן.

"לשבור את מעגל האסתטיקה המזויף"

חודש מאי מצוין בישראל כחודש הצמבוז (צמצום בזבוז מזון), הרחבה של יום הצמבוז הלאומי שמצוין מ-2019. במהלך החודש מתקיימות פעילויות מגוונות, וב-31 במאי עד ה-5 ביוני ייערך "שבוע המדע והסביבה" בסימן שיקום וחוסן סביבתי, בארגון האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף רשויות מקומיות מהנגב המערבי ועד הגליל העליון. בין עשרות האירועים ייערכו סדנאות צמבוז, וב-5 ביוני יתקיים ברחובות אירוע מיוחד בשיתוף TNS ישראל שכולו יוקדש לנושא.

"החודש הזה נועד להעלות את המודעות לכך שנדרש מכולנו לשנות את ההרגלים: לשנות את האופן שבו אנחנו מסתכלים על אוכל, מאחסנים וצורכים אותו", אומרת ביטרמן. לדבריה, הפתרון דורש שיתוף פעולה של כל השחקנים: "בשביל להגיע לפתרון צריך את כולם, גם את קובעי המדיניות, גם את המגזר העסקי וגם את צרכן הקצה".

ביטרמן מפרטת כמה כיוונים מעשיים. ראשית, התמקדות בכלכלה המקומית: "אפשר, למשל, להקים מרכזים אזוריים שיצמצמו שרשראות אספקה ויחברו את הפירות והירקות לצרכן הקצה בטריות מקסימלית, מה שיאפשר לחקלאים למכור גם את התוצרת שלא נראית מושלמת". במקביל, היא ממליצה שעסקים יאמצו פרקטיקות של תמחור דינמי, למניעת השלכת מזון עם תוקף קצר. גם לרשויות המקומיות, לדבריה, יש תפקיד מרכזי: "הן צריכות להבין שיש להן המון השפעה על הדרך שבה התושב צורך את המזון שלו. הן יכולות להנגיש את הידע למערכת החינוך ולקהל הרחב, ולדאוג שהעסקים יאמצו מדדים של צמצום בזבוז מזון".

אבל בסופו של דבר, אומרת ביטרמן, אין מנוס משינוי בהתנהגות הצרכנים עצמם: "צריך לשבור את מעגל האסתטיקה המזויף. אנחנו מחפשים את המושלם, את התפוח שנראה הכי בוהק ועגול. מראה לא סטנדרטי נראה לנו לא מושלם ולא טוב, וזה פשוט לא נכון. שני התפוחים טובים בדיוק באותה המידה".

ביטרמן מקווה שחודש המודעות יסייע סוף סוף לקדם את השינוי: "אני מקווה שעכשיו יהיה לנו את הקשב לנושא ואת ההבנה עד כמה הוא מהותי לחיים של כולנו".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה