האם משפחה יכולה לחיות מ-8,600 שקלים בחודש?

בית המשפט העליון ידון מחר (ב') בעתירה שהגישו עמותות דף חדש ולתת נגד שר המשפטים והממונה על הליכי חדלות פירעון. במרכז העתירה עומדת טענה אחת: החוק שנחקק ב-2019 כדי לאפשר לאנשים שקרסו כלכלית לפרוע את חובותיהם ולפתוח דף חדש, לא מיושם כפי שהתכוון המחוקק.

חוק חדלות פירעון, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, נועד להחליף את הליכי פשיטת הרגל הישנים במסלול מהיר ומוסדר יותר. לפי החוק, אדם שנקלע לחובות שאינו מסוגל לפרוע נכנס להליך שבמסגרתו הוא משלם סכום חודשי קבוע למשך שלוש שנים. בתום התקופה הוא מקבל "הפטר", כלומר פטור מיתרת החובות, ויכול לחזור לחיים כלכליים תקינים. הארכת התקופה מעבר לשלוש שנים אמורה הייתה להיות חריג, השמור למקרים של חוסר תום לב או הברחת נכסים.

לפי דוחות הממונה על הליכי חדלות פירעון, תקופת התשלומים הממוצעת בשנים 2022–2023 עמדה על 51 חודשים, יותר מארבע שנים. רק בכ-15% מהתיקים נקבעה תקופה של שלוש שנים או פחות. כ-70% מהאנשים שנכנסו להליך נושרים ממנו בלי לקבל הפטר, וחוזרים למעגל החובות ולהליכי הוצאה לפועל.

הדוחות חושפים גם פערים בין מחוזות. בחיפה ובבאר שבע תקופת התשלומים הממוצעת ב-2023 עמדה על 53 חודשים, לעומת 48 חודשים בתל אביב ובמחוז המרכז.

נושא מרכזי נוסף בעתירה הוא העובדה ששר המשפטים לא התקין במשך שנים את התקנות שהחוק מחייב. מדובר בהוראות שאמורות לקבוע כיצד מחשבים את "דמי המחיה", הסכום המינימלי שאדם בהליך צריך כדי לחיות, ואת "כושר ההשתכרות" שלו. התקנות נועדו ליצור אמות מידה אחידות שימנעו שרירותיות בקביעת גובה התשלום החודשי.

בהיעדרן קבע הממונה על הליכי חדלות פירעון נוהל פנימי שמשמש תחליף. לטענת העותרות, הנוהל לא מבוסס על נתונים אמפיריים וגורם לכך שהתשלומים שנקבעים לחייבים גבוהים מדי ביחס ליכולתם.

ממשרד המשפטים נמסר כי שר המשפטים יריב לוין הגיש בדצמבר 2025 את טיוטת התקנות לאישור ועדת החוקה של הכנסת, וכי המשרד ממתין לדיון שתקבע הוועדה לאחר הפגרה. גורמים מצד העותרות טוענים שמדובר בצעד שנועד "לסמן וי" לקראת הדיון בבג"צ. לדבריהם, העמותות פנו למשרד המשפטים במשך שנה שלמה לפני הגשת העתירה ולא נענו, וטיוטת התקנות הוגשה רק בעקבות הפנייה לבג"צ.

מעבר לתזמון, הם טוענים שהתקנות שהוגשו אינן מביאות שינוי מהותי. "משפחה עם שני ילדים לא יכולה לחיות ב-9,000 שקלים", אמר גורם הקרוב להליך. "התקנות האלה לא ישנו את המציאות".

הפער: 8,600 שקלים לעומת 14,000 שקלים

מחקר שפרסם ארגון לתת בשיתוף קבוצת SFI מצא שעלות המחיה המינימלית למשפחה של ארבע נפשות עומדת על כ-14,139 שקלים, בעוד שדמי המחיה שהממונה קובע למשפחה כזו בהליכי חדלות פירעון עומדים על כ-8,600 שקלים בלבד. הפער, כ-5,500 שקלים בחודש, הוא שמוביל לכך שחייבים לא מצליחים לעמוד בתשלומים ונושרים מההליך.

נתונים נוספים של ארגון לתת ל-2025 מחדדים את התמונה: עלות הקיום המינימלית בכבוד ליחיד עומדת על 5,589 שקלים, לעומת קצבת נכות מלאה של 4,556 שקלים, פער של כמעט 23%. כ-78.8% מנתמכי הסיוע של הארגון נמצאים בחובות, לעומת כ-26.9% באוכלוסייה הכללית. כשליש מנתמכי הארגון חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק בשנה האחרונה, וכ-76.5% דיווחו שאינם מסוגלים להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה.

עו"ד תומר רבינוביץ', מייסד ומנכ"ל ארגון דף חדש, אמר כי "משרד המשפטים בחר להעניק לחוק פרשנות משלו, ומצפה מאנשים לעמוד בתשלומים לא הגיוניים, משאיר אותם כלואים שנים ארוכות בתוך ההליך ומעמיק את הקריסה הכלכלית שלהם". לדבריו, "הגבייה בהליכי חדלות פירעון היא אפסית, והמשמעות היא שמחזיקים אנשים כבני ערובה בהליך לחינם". רבינוביץ' הוסיף כי העתירה נועדה "להפסיק מצב שבו המדינה מתחזקת מנגנון שמייצר חובות במקום לפתור אותם, ועולה לציבור מאות מיליוני שקלים".

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, אמר כי "הגיע הזמן שהמדינה תמלא את חובתה החוקית והמוסרית ותגדיר מהי מחיה בכבוד". לדבריו, "כבר מעל לשבע שנים שהמדינה נמנעת מגיבוש מנגנון עצמאי, מקצועי ומבוסס נתונים לחישוב עלות מחיה בסיסית, ומסתמכת באופן שרירותי על קצבאות הנכות הכללית".