באיזו עיר בישראל חיים הכי הרבה שנים - ובאיזו הכי מרוצים מהחיים? הנתונים המלאים

שני מספרים יכולים לספר לנו הרבה על החיים בישראל: תוחלת החיים, כלומר כמה שנים חיים בממוצע בכל עיר, ושביעות הרצון מהחיים, כלומר כמה אנשים אומרים בפשטות שהם מרוצים. כשבוחנים את שני המדדים האלה ב-18 הערים הגדולות בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2024, מתקבלת תמונה מפתיעה.

הרצליה מובילה בתוחלת החיים אבל לא בשביעות הרצון. בני ברק עוקפת את כולן בתחושת רווחה, גם כשמדדי האוויר לא מחמיאים לה. ואשדוד, בת ים ובאר שבע? הן מגלות מה קורה כששני המדדים יורדים יחד.

נתחיל מהשאלה הפשוטה: עד כמה אתם מרוצים מהחיים? בממוצע הארצי, 91.1% מבני 20 ומעלה מדווחים שהם מרוצים. אבל בין הערים הגדולות הפער בקצוות מגיע ל-14.5 נקודות אחוז.

בני ברק במקום הראשון עם 99.4% מרוצים מהחיים. אשדוד סוגרת את הטבלה עם 84.9% בלבד. בתחתית נמצאות גם באר שבע (85.6%) ובת ים (87.1%). בצמרת, מעל הממוצע הארצי, יושבות כפר סבא (96.4%), בית שמש (94.8%), פתח תקווה (94.3%) ורמת גן (93.4%).

הדפוס שנחשף מעניין: אפשר כמעט לחצות את ישראל העירונית לשתי קבוצות סימטריות. תשע ערים מעל הממוצע הארצי ותשע מתחתיו.

מה באמת משפיע על שביעות הרצון?

בסקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבדקו חמישה מדדים נוספים: שביעות רצון מהעבודה, שביעות רצון מאזור המגורים, תחושת הערכה מבני המשפחה, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ושביעות רצון מהאיזון בין עבודה לחיים. ההשוואה חושפת כמה סיפורים ברורים.

הסיפור הראשון: כסף ומשפחה קובעים. שביעות הרצון מהחיים עולה ככל שאנשים מרוויחים יותר ומרגישים מוערכים במשפחה. כמעט בכל המקומות שבהם שביעות הרצון גבוהה, יש גם נתונים גבוהים בשני המדדים האלה.

בני ברק היא הדוגמה המובהקת: לצד 99.4% שביעות רצון מהחיים, היא מובילה גם בתחושת הערכה מבני המשפחה (97.5%) ומציגה את שביעות הרצון הכלכלית הגבוהה ביותר (77.5%). כפר סבא, שנייה בדירוג, גבוהה גם היא עם 92.4% תחושת הערכה במשפחה ו-73.8% שביעות רצון כלכלית.

ומנגד, הערים בתחתית חלשות בדיוק שם. אשדוד מציגה תחושת הערכה משפחתית נמוכה יחסית (76.9%) ושביעות רצון כלכלית נמוכה מהממוצע (59.3%). בת ים מציגה את שביעות הרצון הכלכלית הנמוכה ביותר בטבלה (51.8%). במילים אחרות: כשהבית והכיס פחות מחזיקים, קשה להישאר בראש דירוג הרווחה.

הסיפור השני: השכונה לא תמיד קובעת. זו אולי ההפתעה הגדולה. הרצליה היא אחת המובילות בשביעות רצון מאזור המגורים (96.4%), אבל שביעות הרצון מהחיים בה עומדת על 88.2% בלבד, מתחת לממוצע הארצי. הרבה אהבה לעיר, פחות אהבה לחיים עצמם.

מהצד השני, בני ברק מציגה תמונת מראה: שביעות הרצון מאזור המגורים בה נמוכה יחסית (81.5%), אבל היא במקום הראשון בשביעות רצון מהחיים. גם חולון משחזרת את התופעה: שביעות הרצון הנמוכה ביותר מאזור המגורים (78.8%), ובכל זאת שביעות רצון מהחיים גבוהה מהממוצע הארצי (91.4%).

המסקנה: אזור המגורים חשוב, אבל הוא לא בהכרח הגורם המכריע.

הסיפור השלישי: האיזון בין עבודה לחיים. שביעות רצון מהעבודה גבוהה כמעט בכל הערים, אז היא פחות מבדילה. מה שכן מבדיל הוא האיזון בין עבודה לחיים. פתח תקווה ראשונה (77.7%), כפר סבא (75.7%) ובית שמש (74.9%) צמודות לצמרת. אשדוד סוגרת את הטבלה עם 55.9% בלבד, והיא גם האחרונה בשביעות רצון מהחיים.

הפתעות בירושלים ובבת ים

יש גם ערים שמפתיעות. ירושלים מציגה שביעות רצון מהחיים של 90.6%, אבל שביעות רצון מהמצב הכלכלי נמוכה מאוד (55.9%). זה אחד הפערים הבולטים בין "כמה אתם מרוצים מהחיים" לבין "כמה אתם מרוצים מהכסף".

בת ים דומה: 87.1% שביעות רצון מהחיים, אבל 51.8% בלבד שביעות רצון כלכלית. כלומר, לא מעט תושבים יודעים להרגיש טוב ביחס לחיים גם כשהמצב הכלכלי לא משהו.

חיים ארוכים בערי השרון

תוחלת החיים הארצית עומדת על 83.4 שנים, אבל בתוך 18 הערים הגדולות יש פער של 4 שנים בין הקצה לקצה.

הרצליה מובילה עם 85.4 שנים. כפר סבא אחריה עם 85.2, ורמת גן שלישית עם 84.9. בתחתית נמצאות בת ים עם 81.4, באר שבע עם 81.9 ואשקלון עם 82.1.

רק שתי ערים חוצות את קו 85 שנים (הרצליה וכפר סבא). בקצה השני יש קבוצה מתחת ל-82.6: חדרה (82.6), אשקלון (82.1), באר שבע (81.9) ובת ים (81.4). באמצע יש גוש גדול של ערים סביב 83.5-84.5.

בניתוח הנתונים הושוו מדדים בריאותיים וסביבתיים: שיעור עודף המשקל בכיתה א', היקף המקרים החדשים של סרטן, שיעור המדווחים על תחושת דיכאון ורמות החשיפה למזהמי אוויר.

הדפוס הכי עקבי הוא עודף משקל בילדות. בתחתית תוחלת החיים מופיעות ערים שמובילות בעודף משקל בכיתה א': באר שבע ראשונה עם 27.8%, אשקלון עם 27.3%. בצד השני, בני ברק מציגה את הנתון הנמוך ביותר (9.3%) ותוחלת חיים גבוהה (84.3). ירושלים (15%) ובית שמש (12.4%) נמוכות גם הן במדד הזה.

בזיהום אוויר ודיכאון הפערים לא תמיד מסבירים את תוחלת החיים: רמת גן ותל אביב עם חשיפה גבוהה למזהמים, ועדיין תוחלת החיים שם גבוהה יחסית.

מי שמרוצה מהחיים גם חי יותר?

כשמציבים את שני המדדים זה לצד זה, מתקבלת תמונה ברורה. יש מקומות שבהם שניהם עולים יחד, ולעומתם ערים שבהן שניהם יורדים.

ערים חזקות בשני המדדים: כפר סבא, רמת גן, פתח תקווה, בני ברק, בית שמש, חולון ונתניה נמצאות מעל הממוצע הארצי גם בתוחלת החיים וגם בשביעות הרצון.

ערים חלשות בשני המדדים: אשדוד, באר שבע ובת ים נמצאות מתחת לממוצע בשניהם. אשדוד מתחת לממוצע בתוחלת החיים (83.1) והאחרונה בשביעות רצון (84.9%). בנוסף היא סוגרת את הטבלה באיזון בין עבודה לחיים (55.9%). בת ים האחרונה בתוחלת החיים (81.4) ובתחתית שביעות הרצון (87.1%), עם שביעות רצון כלכלית נמוכה במיוחד (51.8%). באר שבע כמעט אחרונה בתוחלת החיים (81.9) וגם בתחתית שביעות הרצון (85.6%), ומובילה בעודף משקל בכיתה א' (27.8%).

הערים החריגות: הרצליה ראשונה בתוחלת החיים אבל מתחת לממוצע בשביעות רצון. בני ברק ראשונה בשביעות רצון למרות ששביעות הרצון מאזור המגורים בה נמוכה, ולמרות חשיפה גבוהה לזיהום אוויר.

מדד אחד לא מחליף את השני. תוחלת חיים נצמדת למדדי בריאות מוקדמים כמו עודף משקל בילדות ולתמונה תחלואתית. שביעות רצון מהחיים קשורה יותר לכלכלה, משפחה ואיזון בין עבודה לחיים.