כמעט שני מיליארד דולר ביום: המחיר שאמריקה משלמת על המלחמה באיראן

המלחמה של ארצות הברית באיראן, שמתקרבת לסוף השבוע השני שלה, עלתה יותר מ-11.3 מיליארד דולר (כ-35 מיליארד שקלים) בששת ימיה הראשונים בלבד. הנתון עולה מתדריך סגור שקיימו בכירי הפנטגון בפני צוותי ועדת התקציב של הסנאט השבוע. המשמעות: כמעט 1.9 מיליארד דולר ליום. הפנטגון טרם חישב את עלויות ימי הלחימה שלאחר מכן.

מדובר בהערכה המקיפה ביותר שהוצגה עד כה בפני הקונגרס, כפי שדיווחו הניו יורק טיימס ובלומברג. ההערכה מגיעה על רקע שאלות הולכות וגוברות לגבי יעדי המלחמה, היקפה ולוחות הזמנים שלה. גם הסכום הזה חלקי בלבד: ההערכה אינה כוללת את עלויות פריסת הכוחות ותפעול הספינות באזור, ולכן חברי קונגרס מעריכים שהמספר האמיתי גבוה משמעותית.

הנתון חושף פער עצום מהערכות בלתי רשמיות שפורסמו קודם לכן. המרכז למחקרים אסטרטגיים ובין-לאומיים (CSIS) העריך את עלות ארבעת הימים הראשונים של המבצע, שהחל ב-28 בפברואר, בכ-3.7 מיליארד דולר, כ-890 מיליון דולר ליום. ההערכה הרשמית של הפנטגון גבוהה מכך ביותר מכפליים.

מאז פתיחת המלחמה תקפו ארצות הברית יותר מחמישה אלפים מטרות באיראן, תוך שימוש בטילי שיוט מסוג טומהוק, תקיפות ממטוסי קרב ותחמושת שהוטלה ממפציצים כבדים. שתי נושאות מטוסים נפרסו באזור. עלות נוספת ומשמעותית נובעת ממאות מיירטים שנורו להשמדת מל"טים וטילים בליסטיים איראניים. לפי הפנטגון, שבעה חיילים אמריקאים נהרגו עד כה.

הגל הראשון של ההפצצות כלל שימוש בפצצות מדאה מסוג AGM-154, שעלותן נעה בין 578 אלף ל-836 אלף דולר ליחידה. הצבא האמריקאי רכש שלושה אלפים יחידות כאלה לפני כשני עשורים. מאז עבר הצבא לשימוש בפצצות זולות יותר כמו JDAM, שבהן הראש הקרבי הקטן ביותר עולה כאלף דולר וערכת ההנחיה כ-38 אלף דולר.

המחיר הישראלי

גם ישראל משלמת מחיר כבד על המלחמה. לפי הערכות מרכז טאוב והכלכלן הראשי במשרד האוצר, העלות הישראלית מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים.

הראשון הוא העלות הצבאית הישירה: טילי יירוט, חימושים, שעות טיסה וימי מילואים. מרכז טאוב העריך את עלות מתקפת הטילים האיראנית באפריל 2024 בארבעה עד חמישה מיליארד שקלים, ואת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 בכ-20 מיליארד שקלים. במלחמה הנוכחית ההערכה היא שהעלות הצבאית הישירה תנוע בטווח של 15 עד 25 מיליארד שקלים.

המרכיב השני, ואולי הכבד מכולם, הוא אובדן התוצר. לפי הערכות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במצב של מגבלות חמורות על פעילות המשק ההפסד מגיע לכתשעה מיליארד שקלים בשבוע, בעיקר בשל השבתה רחבה של עסקים ופעילות כלכלית. המרכיב השלישי הוא נזק ישיר לרכוש: עד כה הוגשו כ-6,200 תביעות למס רכוש, אם כי היקף הנזקים נראה בשלב זה נמוך יותר ממבצע "עם כלביא", שבו הוגשו כמעט 50 אלף תביעות.

הוויכוח על המימון בוושינגטון

השאלה הגדולה בוושינגטון היא מי ישלם את החשבון. גורמים בתעשיית הביטחון האמריקאית צופים שהפנטגון יבקש תקציב חירום משלים שעשוי להגיע עד 50 מיליארד דולר (כ-155 מיליארד שקלים) כדי לחדש את מלאי התחמושת.

גם בתוך המפלגה הרפובליקנית יש חילוקי דעות בנושא. סנאטורים כמו מיץ' מקונל, יו"ר ועדת המשנה לתקצוב הפנטגון, דוחקים כבר שנים להגדלת ייצור התחמושת. מנגד, רפובליקנים אחרים חוששים מהצבעה בעד חבילת מימון יקרה למלחמה שעלולה להפוך לבלתי מוגבלת בזמן. הדמוקרטים מתנים את תמיכתם בכך שהממשל יציג בפני הקונגרס אסטרטגיה ברורה ומטרת סיום למלחמה.

סנאטור ג'ק ריד, הדמוקרט הבכיר בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, שלח ב-10 במרץ מכתב לשר ההגנה פיט הגסת'. במכתב דרש ריד דיווח מפורט על התקיפות המשותפות של ארצות הברית וישראל באיראן, היקף הפעילות הצבאית והשלכותיה על ביטחון האזרחים האמריקאים. מוקדם יותר השבוע אמר הגסת' כי ארצות הברית ממשיכה להעצים את המבצע נגד איראן.