בנק ישראל עצר את רצף ההורדות: הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 3.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום על הותרת הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 3.25%. ההחלטה התקבלה בהתאם להערכות המוקדמות של מרבית הכלכלנים והאנליסטים בשוק, ועצרה לעת עתה רצף של שלוש הפחתות ריבית רצופות שביצע הבנק המרכזי. במוקד ההחלטה עומדים דברי הנגיד והתחזיות המאקרו-כלכליות המעודכנות של חטיבת המחקר בבנק בנוגע לצמיחה, לתוואי האינפלציה השנתי ולגובה הריבית בחודשים הבאים, כאשר ברקע מרחפת אי-הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות לכנסת.

לכאורה, נתוני המאקרו האחרונים הצביעו על תנאים נוחים להפחתה נוספת. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע לטובה כשירד ב-0.5%, והוריד את קצב האינפלציה השנתי בישראל ל-1.6% בלבד – עמוק בתוך טווח היעד שקבע הבנק המרכזי. אלא שבקרב מקבלי ההחלטות והמומחים הפיננסיים ברור כי מדובר בירידה מתעתעת, שרובה נובעת מגורמים עונתיים וזמניים. נתוני הלמ״ס מלמדים כי מרבית הירידה נבעה מהוזלות עונתיות בענפי התיירות והנופש. טיסות, נסיעות לחו״ל ומלונות גרעו יחד כ-0.47 נקודת אחוז מהמדד, בעוד שהמדד מנוכה העונתיות נותר ללא שינוי. הנתונים מחזקים את ההערכה שהירידה החודשית אינה מעידה בהכרח על התמתנות נוספת בלחצי המחירים.

הכלכלנים סבורים כי סביבת האינפלציה העולה בעולם והצפי להעלאות הריבית באירופה ובארצות הברית, לצד הפיחות בשקל והקרבה למועד הבחירות, חיזקו מראש את ההערכה לאי-שינוי בריבית. בנוסף, יש להביא בחשבון כי התחזית לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עלתה ל-2.1% בעקבות היחלשות השקל והמשך התייקרות מחירי הדלק בעולם, כאשר כבר בחודש אוקטובר צפוי המדד לעלות בכ-0.4%.

איך העובדה שבארה"ב מעלים ריבית קשורה אלינו?

אחד המניעים המשמעותיים ביותר לעצירת ההקלות בריבית נוגע לפער המתרחב בין ישראל לארצות הברית. בעוד שבישראל האינפלציה הראתה סימני בלימה, מעבר לים היא עדיין עיקשת והבנקים המרכזיים ממשיכים להעלות את הריבית. מצב זה מציב את בנק ישראל במלכוד מורכב: פער ריביות שבו הריבית הדולרית גבוהה משמעותית מזו השקלית מוביל משקיעים להעביר הון מהשקל לאפיקים דולריים מניבים ובטוחים יותר. כתוצאה מכך השקל נחלש מול הדולר, פיחות שמייקר מיידית את כלל המוצרים המיובאים לארץ - מחומרי גלם ודלקים ועד למכוניות ומזון – ובכך מייבא אינפלציה ישירה לתוך המשק הישראלי. הורדת ריבית נוספת הייתה מרחיבה את הפער הזה ומסכנת את היציבות הפיננסית.

המחיר הכבד של הריביות הגבוהות בארצות הברית ניכר היטב בכלכלה האמריקאית, ובראש ובראשונה בשוק הדיור שנכנס לקיפאון עמוק. העלייה החדה בעלויות המימון הקפיצה את ריבית המשכנתאות הממוצעת ל-30 שנה בארה"ב לרמה של 7.4%, זינוק מהיר מרמה של 6.71% בתחילת ספטמבר. הזינוק הזה שיתק את פעילות הרוכשים: מדד הבתים בתהליך מכירה צנח ב-7.3% לשפל היסטורי שלא נרשם מאז תחילת המדידה בשנת 2001, ובמקביל נרשמה צניחה של יותר מ-5% בהתחלות הבנייה. קבלנים ומוכרים בארה"ב נאלצים כעת לחתוך מחירים ולסבסד משכנתאות כדי לנסות ולהחזיר את הקונים לשוק.

מה המשמעות עבור הכיס הישראלי?

עבור הציבור בישראל, החלטת בנק ישראל מביאה עמה תמונת מצב מעורבת:

• נוטלי המשכנתאות: ריבית הפריים נשארת ברמה של 4.75% (ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%). המשמעות היא שההחזר החודשי במסלולי הפריים לא יתייקר החודש, אך גם לא ירד כפי שקיוו הלווים לאחר שלוש ההפחתות הקודמות.

• החוסכים והמפקידים: הריביות על הפיקדונות הבנקאיים יישארו ברמתן הנוכחית ולא יישחקו בשלב זה, מה שמותיר אפשרות לקבל תשואה סבירה על כסף נזיל.

• יוקר המחיה הכללי: הבלימה של הנגיד נועדה לשמור על ערך השקל ולמנוע גל התייקרויות חדש במוצרי הצריכה והאנרגיה, אך המבחן האמיתי יהיה תלוי במגמות הדלק בעולם ובשאלת חידוש הפחתת הבלו לאחר הבחירות.