אחרי חמאס וחיזבאללה: האם ישראל צריכה לחפור מנהרות בעצמה?

ישראל השקיעה משאבים באיתור והשמדת מנהרות חמאס וחיזבאללה, אך בקרב מומחי הנדסה עולה כעת ההצעה להקים תשתיות תת-קרקעיות אסטרטגיות עבור צה"ל. מטרת היוזמה היא לאפשר תנועה מוגנת של כוחות, ציוד ואמצעי שליטה לעבר נקודות מפתח בגבול הצפון, גם תחת מתקפות טילים וכטב"מים.

ההצעה נשענת על פרויקטים בינלאומיים, בהם מנהרת Gaustabanen בנורבגיה שנחפרה בשנות ה-50 ושימשה מתקן סודי של נאט"ו. בעקבות לקחי מלחמת חרבות ברזל, עולה קריאה לבחון הקמת תשתית תת-קרקעית לעבר נקודות שולטות בגבול לבנון, כדי להבטיח רציפות מבצעית כאשר המרחב העילי חשוף לאש.

מומחי בינוי מעריכים כי תנאי המסלע בגליל מאפשרים עבודות מנהור מתקדמות. עלות הקמתה של מנהרה טקטית באורך 10 קילומטרים מוערכת במאות מיליוני שקל, סכום המקביל לעלות של מטוס קרב מתקדם בודד. תשתית כזו צפויה לשרת את מערכת הביטחון לאורך עשרות שנים.

יהודה כפיר, מומחה לבינוי מנהרות, סבור כי יש לבחון את ההצעה כחלק מתפיסת הביטחון העתידית. "הניסיון הבינלאומי מוכיח שהסלע אינו המכשול, אלא שכבת ההגנה הטובה ביותר", הוא מסביר. "מנהור מבצעי אינו מחליף את חיל האוויר או את יכולות האש, אלא מוסיף שכבת הגנה ושרידות".

איתי פז חן, ראש תחום פרויקטים בחברת AM הנדסה, מוסיף כי סוג הקרקע באזור משפר את כדאיות המיגון. לדבריו, הפרויקטים הראשונים צפויים להיות יקרים, אך המגמה תשתנה. "בדומה לחפירת הרכבת הקלה, לאחר מספר חפירות בודדות ניתן לחסוך בעלויות ההקמה ובמשך הביצוע. הצוותים יהיו מיומנים יותר, ועלות הרכישה של מכונות החציבה כבר נעשתה", הוא מתאר.

נכון לעכשיו, במערכת הביטחון אין תוכנית רשמית לקידום פרויקט מסוג זה. עצם הדיון מצביע על שינוי אפשרי בגישה, שראתה עד כה במנהרות איום בלעדי מצד ארגוני הטרור.