הדולר בשפל: למה הוא יורד עכשיו?

מי שטס לחו"ל, מזמין אונליין או מחזיק דולרים, מרגיש את זה היטב בכיס: הדולר ממשיך להיחלש מול השקל ועומד על פחות מ-3.19 שקלים לדולר. מגמת הירידה נמשכת כבר מספר חודשים לרמות שלא נראו מאז תחילת 2022, אחרי התחזקות חדה של המטבע הישראלי. מתחילת השנה התחזק שערו של השקל ב-12% מול הדולר וכלכלנים מעריכים בזהירות שבמהלך 2026 הוא ימשיך לרדת.

מאחורי הירידה החדה של הדולר מול השקל אין מהלך אחד דרמטי, אלא שילוב של כמה תהליכים שמתרחשים במקביל - וכולם דוחפים לאותו כיוון. בשורה התחתונה, יש עכשיו הרבה יותר דולרים שמוצעים למכירה, ופחות ביקוש להם, בעוד שהשקל הופך למטבע מבוקש יותר.

חברות "מסדרות" את הדו"חות הכספיים לקראת סוף השנה

אחד הגורמים המרכזיים קשור לסוף השנה. לקראת סגירת שנת הכספים, חברות, יצואנים וגופים פיננסיים גדולים עושים סדר בדוחות שלהם. כחלק מההיערכות לשנה החדשה, הם ממירים דולרים לשקלים בהיקפים גדולים - תהליך שמכונה בעולם הפיננסי "window dressing", כלומר התאמת הנראות והמספרים בדוחות לפני הסגירה. הפעולות האלה מגדילות בבת אחת את כמות הדולרים שמוצעים למכירה בשוק.

יצואנים מוכרים דולרים כדי לשלם הוצאות בשקלים

במקביל, גם יצואנים ישראלים מגבירים את מכירת המט"ח. הכנסות שמתקבלות בדולרים מומרות לשקלים כדי לשלם משכורות, מיסים והוצאות שוטפות בישראל. אליהם מצטרפים הגופים המוסדיים – שמנהלים את כספי הפנסיה והחסכונות – ופועלים יותר בשוק. התוצאה היא עודף היצע של דולרים, וכשיש הרבה היצע, המחיר יורד.

עליות בבורסות

לכך מצטרפת המגמה החיובית בשוקי ההון. העליות בבורסות בעולם, ובמיוחד בוול סטריט, גורמות לגופים מוסדיים ישראליים שמושקעים בחו"ל למכור חלק מהדולרים שברשותם ולהמיר אותם לשקלים, כדי לאזן את ההשקעות. גם כאן - עוד דולרים למכירה, עוד לחץ כלפי מטה על השער.

עסקת הגז ועסקאות ביטחוניות

אבל לא רק פעולות שוטפות משפיעות על השקל, אלא גם ציפיות קדימה. כשמדינת ישראל או חברות ישראליות חותמות על עסקאות גדולות - למשל זו שנחתמה לאחרונה בתחום הגז או בעסקאות ביטחוניות - המשמעות ברורה לשוק: בעתיד הקרוב ייכנסו לישראל סכומי כסף גדולים במטבע זר, בעיקר בדולרים. שוק המט"ח לא מחכה שהכסף ייכנס בפועל לחשבון הבנק. הוא עובד על ציפיות.

השחקנים הגדולים מבינים שיצטרכו להמיר את הדולרים שיגיעו לשקלים, כדי לממן פעילות מקומית כמו לשלם מיסים או משכורות לעובדים שאי אפשר לשלם בדולרים. לכן הם פועלים מראש: מתחילים למכור דולרים כבר עכשיו, מצמצמים החזקות בדולר וקונים שקלים מתוך הערכה שהשקל יתחזק. ככל שיותר שחקנים עושים זאת, היצע הדולרים גדל והביקוש לשקל עולה, והשער מגיב מיד, עוד לפני שהכסף באמת הגיע. אם נשווה את זה לתורי הענק מול החנויות בחג המולד בארצות הברית: הדלתות עדיין לא נפתחו, הקונים עומדים בתור והמחירים מתחילים לעלות.

השקעות גופים זרים בהייטק

לצד כל זה, יש גם גורם חשוב נוסף: כניסת הון זר לישראל. כשמשקיעים מחו"ל מרגישים שהמצב הכלכלי והגיאו־פוליטי יציב יותר, וכשיש נתוני צמיחה טובים ועליות בבורסה המקומית, יותר כסף זורם לישראל. הכסף הזה מגיע במטבע זר - ומומר לשקלים, מה שמחזק עוד יותר את המטבע המקומי.

חשוב להבין שזו לא תופעה מקומית בלבד. הדולר נחלש בתקופה הזו כמעט בכל העולם. מול מטבעות מרכזיים כמו האירו, הפרנק השוויצרי והין היפני, הוא מאבד כוח. ברקע נמצאים מתחים כלכליים עולמיים, מלחמות סחר וחוסר ודאות סביב המדיניות הכלכלית בארה"ב. במצבים כאלה, משקיעים מחפשים אלטרנטיבות - ולא תמיד בוחרים בדולר.

מה צפוי בהמשך?

עם זאת, המגמה הזו אינה מובטחת לנצח. אם שוקי המניות בעולם ייכנסו לירידות, או אם יחול שינוי חד במצב הכלכלי הגלובלי, התחזקות השקל יכולה להיבלם ואפילו להתהפך. לכן חלק מהכלכלנים מעריכים שהשקל אולי יישאר חזק, אך לא בהכרח ימשיך להתחזק באותו קצב.

השורה התחתונה היא שהשקל לא מתחזק כי הכסף כבר כאן - אלא כי השוק בטוח שהוא בדרך. וברגע שכולם מאמינים שבעתיד יהיו כאן הרבה דולרים למכירה, הם מתחילים למכור אותם כבר היום.