"הנשיא יכול היום אחר הצהריים לקבל החלטה": מה הנוהל בטיפול בבקשת החנינה של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (א') בקשה לנשיא המדינה יצחק הרצוג לעצור את המשפט שלו, זאת לפני שעוד שהורשע ובמהלך המשפט עצמו. דבר דומה קרה פעם אחת בלבד - בפרשת קו 300, שבה הנשיא חיים הרצוג, אביו של יצחק הרצוג העניק חנינה לבכירים בשב"כ עוד לפני שהועמדו לדין. חשוב לציין כי המילה "חנינה" אינה מוזכרת במכתב, שבו נאמר כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת".

אז האם הנשיא יכול לעצור את משפט נתניהו עוד היום, למה הבירוקרטיה לא מחייבת כאן, והאם בג"ץ יכול להתערב? פנינו לד"ר רונית לוין-שנור, מומחית למשפט ציבורי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שתסביר לנו את הדרמה המשפטית.

מה הנוהל של טיפול בבקשת חנינה כזו?
"בניגוד להליכים משפטיים רגילים, כאן אין כל בירוקרטיה מחייבת. זה תהליך מאוד פשוט, החלטה בשיקול הדעת של הנשיא. אין כמעט פרוצדורה, יותר נכון - אין בכלל. התהליך שקבוע בנהלים של בית הנשיא לא מחייב כאן, כי לא מדובר בבקשת חנינה רגילה אחרי גזר דין".

מתי צפויה החלטה?
"באופן עקרוני הנשיא יכול היום אחרי הצהריים לתת החלטה. אין לזה לוחות זמנים. זה יכול לקחת יום, יומיים או שבוע, אבל יהיה לו קשה למשוך את זה מעבר לכך. שעון החול התהפך".

האם אפשר לתת חנינה בלי הרשעה?
"הסמכות של הנשיא היא לחון עבריינים, אבל נתניהו לא הורשע ולא מודה באשמה. לרוב חושבים על עבריין כמי שהורשע. יש פסיקה שאומרת שבנסיבות קיצוניות אדם שלא הורשע אבל מודה בעבירה ייחשב לעבריין לצורך הסמכות הזו. נתניהו גם לא הורשע וגם לא מודה. השאלה הראשונה שהנשיא צריך להכריע בה היא אם למרות זאת הוא נחשב 'עבריין'".

האם עצם הבקשה היא הודאה באשמה, ואם הבקשה תידחה איך הדבר יכול להשפיע על המשפט?
"באופן חד משמעי – לא. אין בזה הודאה משתמעת. ואם הבקשה תידחה, זה לא ישפיע על המשפט ולא ייחשב כהודאה".

האם הנשיא יכול להציב תנאים, למשל - חנינה תמורת פרישה?
"זו שאלה שאין לה תשובה ברורה. לא ברור אם זה אפשרי משפטית".

המסלול הרגיל של הליך בקשת חנינה

מה ההבדל בין המקרה הזה לפרשת קו 300?
"יש הבדל מהותי, בקו 300 אבא של הנשיא הרצוג הקודם הגיע להסכמה עם אנשי השב"כ שהם יקבלו חנינה, אבל יקחו אחריות ויודו. הדבר הזה גובש בהסכמה. כאן המצב שונה, לא היתה הסכמה כזו. נתניהו הניח בקשת חנינה בלי התחייבות ובלי הודאה מצידו".

"נתניהו אומר להרצוג: תתערב בהליך הפוליטי ותן לי יתרון, וגם תתערב בהליך המשפטי ותן לי יתרון"

האם בג"ץ יתערב?
"הסיכוי לכך נמוך. צריך להבין את סמכות הנשיא כמעין 'אקס פקטור', זה לא כוח רגיל. לנשיא יש חסינות מהותית, והיקף ההתערבות של בג"ץ הוא די מצומצם. בג"ץ לא יכול להתערב בכל החלטה של הנשיא. המסלול הנוכחי עוקף את הכלים המקובלים. כדי למנוע הליך משפטי תלוי ועומד יש דרך אחרת – עסקת טיעון. במסגרתה אפשר לשנות או לבטל כתב אישום. זו הדרך שמתאימה בנסיבות האלה. אפשרות אחרת היא לחכות לפסק הדין, לערער במידת הצורך, ורק אז לבקש חנינה. יש למהלך זה השלכות בשנת בחירות, נתניהו אומר להרצוג: תתערב בהליך הפוליטי ותן לי יתרון, וגם תתערב בהליך המשפטי ותן לי יתרון. הוא בעצם אומר לו: תפרק את כל המערכת הממלכתית הישראלית שמבוססת על הפרדת רשויות. זה הופך את מוסד הנשיא לגוף פוליטי שבמו ידיו דורס את המערכת המשפטית, את עצמאות בתי המשפט ואת השוויון בפני החוק".