בתוך שטף האירועים הבלתי נגמר שמגיע אלינו מאז הוקמה הממשלה הנוכחית (רק לפני חודשיים), כבר קשה לזכור, אבל הקמפיין של רשימת "הציונות הדתית" עסק במידה רבה במה שנציגיה הגדירו כהחזרת המשילות ותחושת הביטחון לאזרחי ישראל. כך, בין ההבטחה לשנות את הוראות הפתיחה באש שכובלות את ידי החיילים, לבין הפנטזיה על הכרעת חמאס וחיסול המחבלים כולם, יושבים להם 14 מנדטים בציפייה דרוכה לעידן חדש שבו בן גביר יבוא ויעשה כאן סדר וישיב את ההרתעה.
הבטחות צריך לקיים. ואכן, במקביל לדהירה לשינוי המבנה המשטרי, אצה הממשלה לחקיקת צעדים שנועדו לכאורה לקידום הביטחון אישי, ובהם הצעת חוק לשלילת אזרחות למחבלים, שכבר עברה בקריאה סופית, והצעת חוק עונש מוות חובה למחבלים, שעברה בקריאה טרומית. מדובר בהצעות קיצוניות ביותר, ובסנקציות החמורות ביותר שיכולה לנקוט מדינה. הן אינן נהוגות באף מדינה מערבית ודמוקרטית בעולם (למען חלק ממדינות ארה"ב), גם לא בישראל, למרות שנים ארוכות של מלחמה בטרור ועל אף שעל פי החוק אפשר לפסוק עונש מוות למחבלים גם היום. הסיבה לכך שעונש המוות אינו נהוג ב(כמעט) אף מדינה דמוקרטית קשורה לזילות שהוא מבטא בחיי אדם, לסופיות שלו, ולרוח הטוטליטרית העולה ממנו. כל אלה בהנחה שלא נעשות טעויות וכל מי שמורשע ונידון למוות אכן ביצע את הפשע. בנוסף, המערכת הביטחונית מבהירה שוב ושוב שצעדים כמו עונש מוות ושלילת אזרחות לא רק שאינם צפויים לקדם ביטחון, אלא הם עלולים לגבות מחיר ביטחוני.
המערכת הביטחונית מבהירה שוב ושוב שצעדים כמו עונש מוות ושלילת אזרחות לא רק שאינם צפויים לקדם ביטחון, אלא הם עלולים לגבות מחיר ביטחוני
ואמנם בחינה – אפילו לא מעמיקה – של הצעות החוק מוציאה את מרצע הגזענות מהשק ומלמדת שכל תכליתן של אלה היא להסדיר ולעגן בישראל אפליה בחוק ובעונשים נגד ערבים. אין מדובר בעונש מוות למחבלים אלא בעונש מוות למחבלים ערבים, כשם שאין כוונה לשלילת אזרחות ממחבלים אלא שלילת אזרחות ממחבלים ערבים בלבד והריסת בתים שנעשית רק ביחס למשפחות מחבלים ערבים. יוזמי החקיקה מבינים היטב שמדינה דמוקרטית לא יכולה באופן רשמי לחוקק חוק שיוחל רק על אוכלוסייה מסוימת, ולכן, ביצירתיות רבה נוסחו הצעות החוק כך שבפועל אפשר יהיה לאכוף אותן רק על ערבים.
כך למשל, על פי נוסח הצעת החוק לגירוש ושלילת אזרחות ממחבלים: שר הפנים ישלול אזרחותו או תושבותו של מחבל שהורשע בעבירת טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית והוא יגורש. יהודים כידוע, אינם צפויים להיות מתוגמלים על ידי הרשות, ולכן גם אם הם במקרה מחבלים, מדינת הלאום תמשיך לחבק אותם. מנגנון מפעים עוד יותר לעיגון האפליה מוסד בהצעת לתיקון חוק עונש מוות למחבלים. על פי נוסח הצעת החוק שעברה בוועדת שרים לחקיקה תהיה חובת החלת עונש מוות על טרוריסט אם יורשע ברצח מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, ובנסיבות – שימו לב – שבהן המעשה נעשה מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו. אף שראוי לטעון כי מחבל יהודי שרוצח ערבים פוגע אף הוא בתקומת העם היהודי בארצו, מובן כי לא לכך התכוונו מנסחי הצעת החוק. היחס למחבלים היהודים בחווארה הוא תזכורת כואבת לכך.
מחבל יהודי שרוצח ערבים פוגע אף הוא בתקומת העם היהודי בארצו, אבל מובן כי לא לכך התכוונו מנסחי הצעת החוק. היחס למחבלים היהודים בחווארה הוא תזכורת כואבת לכך
ויש גם תקדים משפטי אחד, למי שיחפשו לראות את ההבדל בין מחבלים ערבים ליהודים במדינת ישראל. בשעה שהריסה או איטום של בתי משפחות מחבלים היא אחד הצעדים הראשונים המבוצעים בתגובה לכל פיגוע, צעד זה מעולם לא ננקט כלפי משפחות מפגעים יהודים. בעתירה שהגישה משפחת אבו חדיר בדרישה להרוס את בית משפחת שורפי בנה, ונדחתה, אמר השופט סולברג: "במגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים... הציבור היהודי, ככלל, מוּרתע ועומד, ואינו מוּסת".
כשמדינה מבקשת להטיל את העונשים החמורים ביותר הנתונים בידיה באופן מובנה ומוצהר רק על אוכלוסייה אחת, היא חותרת תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי. ולא רק שהמדיניות הזו רעה ואסורה כשלעצמה, נגד כל אזרח – יהודי כערבי – היא גם גזענית ובלתי מוסרית ומזיקה מבחינה ביטחונית כשהיא מגבירה את תחושת העוול בקרב אזרחי ישראל הערבים. בן גביר אולי רוצה להשביע את הרצון לנקם של בוחריו, אך מדובר בהפקרה של האינטרס הביטחוני שמעולם לא היה המניע בבסיס הצעות החוק הללו. הצעות חוק שמטילות כתם מוסרי עכור על מדינת ישראל.
הכותרת היא חוקרת בכירה בקרן ברל כצנלסון, מומחית למשפט צבאי-ביטחוני