אמיר שמע מתמיר, שבבנק שבו לכל אחד מהם יש חשבון, קיבל תמיר הלוואה בריבית של 7 אחוזים לשנה. אטרקטיבי, חשב לעצמו אמיר, ולמחרת התייצב אצל אותו פקיד שהציע לו את אותה הלוואה, אבל בריבית של 8.5 אחוזים לשנה. אמיר הכועס סיפר מיד לפקיד על ההלוואה שקיבל חברו הטוב רק יום קודם לכן. אבל הפקיד לא התבלבל: "אני לא קובע את גובה הריבית, המחשב קובע אותה בהתאם לדרוג האשראי שלך. כנראה שהדרוג שלך פחות טוב".

הפקיד לא משקר. ברוב המכריע של המקרים, אף אחד מהנציגים שאתם מדברים איתם לא קובע בעצמו את גובה הריבית הראשונית שמוצגת לכם, ולא יכול להוריד אותה בלי אישור מגבוה. איך זה עובד באמת? הבנקים מחוברים למאגר דרוג האשראי הממוחשב של הלקוחות שלהם, וחלקם גם למאגר חיצוני (כמו זה של חברת BDI). מי שקובע את הריבית זה אכן המחשב, בהתאם לנתוני הלווה.

עוד ב-mako כסף:

אבל זה לא סוף פסוק. כל פקיד בכיר בבנק יכול לגרד קצת מגובה הריבית לטובת הלווה. לכן, גם אם אומרים לכם "אני לא קובע, זה מה שהמחשב נותן" תבקשו להוריד את גובה הריבית. אין סיטואציה שבה הבנק לא יכול ללכת לקראתכם. השאלה היא אם הוא רוצה.

מה זה ריבית בכלל?

כדי לבוא מוכנים להתמודדות עם הבנקים, ועוד לפני שהתחלתם להתמקח, כדאי להבין מהי ריבית בכלל, וממה היא מורכבת.

ריבית היא סכום כסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים ("קרן הלוואה") למשך תקופה מסוימת. בהחזרת ההלוואה משלם הלווה את הקרן ובנוסף את הריבית, שהיא תמיד אחוז מסוים מגובה הקרן. הריבית היא "מחיר הכסף", או למעשה "המחיר" של העברת כסף מהעתיד להווה.

למה המלווה גובה ריבית? שתי סיבות עיקריות: א. אבדן נזילות שנגרם למלווה - בזמן שהכסף נמצא אצל הלווה, המלווה היה יכול להשקיע את הכסף ולהרוויח מההשקעה, והרווח הזה נמנע ממנו. ב. סיכון – המלווה לוקח סיכון שהכסף לא יוחזר לו או שיוחזר בחלקו או במועד מאוחר מזה שסוכם.

קרנית פלוג (צילום: חדשות 2)
שלא יגידו לכם שהיא אשמה. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: חדשות 2

שלא יבלבלו אתכם: מילון ריביות

ריבית בנק ישראל – זוהי ריבית הבסיס לכל הריביות בפעילות הפיננסית בישראל, אותה קובע בנק ישראל לקראת סוף כל חודש. ריבית בנק ישראל, נכון להיום, היא אחת הנמוכות אי פעם: 0.1 אחוזים בלבד.

ריבית פריים – תפגשו אותה בדרך כלל כשהפקיד ינסה להוריד באופן מילולי מהריבית ולומר: "תשלמו רק 5 אחוזים פלוס פריים". ריבית פריים היא ריבית הבסיס לכל הריביות בבנקים בישראל והיא מחושבת על ידי הוספה של שיעור קבוע של 1.5 אחוזים לריבית בנק ישראל, שכאמור נקבעת בכל סוף חודש. ריבית הפריים היום היא 1.6% = 0.1% פלוס 1.5%.

ריבית קבועה – ריבית שנתית קבועה לאורך כל חיי ההלוואה המוסכמת מראש עם הלווה בתהליך החתימה על ההלוואה. זו הריבית הנהוגה ברוב ההלוואות (למעט משכנתא, בה יש מסלולי ריביות יותר מגוונים).

ריבית אפקטיבית / ריאלית – זו הריבית על ההלוואה המשולמת בפועל; היא כוללת גם את ההצמדה (רוב ההלוואות צמודות לפריים או למדד המחירים לצרכן) ומשוקללים בה גם מועדי החיוב של הריבית, עמלת הקצאת אשראי וכדומה. לדוגמה, לווה שנטל הלוואה של 1,000 שקל בריבית קבועה של 8% בתחילת השנה, ובסופה החזיר 1,100 שקל, שילם ריבית אפקטיבית של 10%.

אין הבדל בין הלוואה גדולה לקטנה

מהם המשתנים שקובעים את גובה הריבית?

אורך חיי ההלוואה - משתנה חשוב בקביעת הריבית ככל שההלוואה נפרשת ליותר שנים, כך הריבית גבוהה יותר. למה? מצד אחד, הגוף המלווה לוקח לכאורה סיכון גבוה יותר. מצד שני, הוא יודע שהוא יכול להרוויח יותר.

פרופיל הלווה - גובה הריבית נקבע על פי מאפייני הלקוח. לקוחות פרימיום, שיש להם סכומי כסף משמעותיים בבנק, תמיד יקבלו תנאים טובים יותר. רמת הסיכון של הלקוח, הנקבעת כאמור על ידי דרוג האשראי ופעילותו בבנק (אם יש החזרות צ'קים, הרשאות וכדומה).

כלב גדול עם כלב קטן (אילוסטרציה: gradisca, Thinkstock)
לרוע המזל, הגודל לא משנה | אילוסטרציה: gradisca, Thinkstock

גובה ההלוואה הוא משתנה זניח – כמובן, שיש מצבים שבהם הבנק לא יסכים לתת לכם הלוואה בשל רמת הסיכון שלכם, או שיקטין את הסכום שהוא ילווה לכם בסופו של דבר.

מחוץ לבנק הריביות קופצות לשמיים

כיום דרוג האשראי שלכם ידוע בדרך כלל גם לחברות העוסקות בהלוואות חוץ בנקאיות כמו חברות כרטיסי האשראי, או חברות להלוואות חוץ בנקאיות פרטיות אחרות. אלו גם מבקשות מכם לרוב את פירוט הפעילות בבנק בשלושת החודשים האחרונים ותלושי שכר. גם הן מחשבות את גובה הריבית שיציעו לכם בהתאם לרמת הסיכון שלכם.

חשוב לזכור שחברות המספקות הלוואות חוץ בנקאיות לוקחות מראש ריביות יותר גבוהות מהבנקים. החוק מתיר להן לקחת הלוואות בריבית של עד 21% לשנהלא כולן מצייתות לו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את המתרחש מחוץ לתחומי החוק. שם הריבית יכולה להגיע עד 20% בחודש (בניגוד ל-20% על ההלוואה לכל התקופה).

חברות האשראי: בשטח של השוק האפור

חברות כרטיסי האשראי (ויזה, ישראכרט, כאל ועוד) מציעות הלוואות חוץ בנקאיות, שלא על חשבון מסגרת האשראי (בדרך כלל עד 40 אלף שקל) גם לא ללקוחותיהם. הריבית בחברות כרטיסי האשראי גבוהה משמעותית (4%-7%) לשנה מהריבית בבנק, משום שהנתח שלהן בשוק האשראי קטן בהרבה מזה של הבנקים. הריבית שלהן יכולה להיות אפילו גבוהה יותר, תלוי ברמת הסיכון שלכם. כן, גם בחברות כרטיסי האשראי שם יש פער בריביות בין מי שמחזיק בכרטיסים מסוגים שונים. אין צורך לרחם על החברות, תחום האשראי ממשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברות האלה. ישראכרט, לאומיקארד וויזה כאל סיימו את הרבעון השלישי של 2015 עם רווח נקי של 160 מיליון שקל.

כך, למשל, בדקנו ומצאנו שבחברת ישראכרט ובחברת ויזה כאל מציעים הלוואה למחזיק כרטיס רגיל בריבית של 13.8%, ולמחזיק כרטיס פלטינום (וכרטיסי יוקרה אחרים) ב-10.1%. כלומר, המחזיק בכרטיס רגיל ישלם עוד כ-7,500 שקל על הלוואה בכום של 40 אלף שקל ל-5 שנים, לעומת מחזיק כרטיס היוקרה. החלשים ממשיכים לשלם יותר.

איך בכל זאת אפשר להוזיל את הריבית?

לקוחות חדשים – הבנקים נותנים הטבות ללקוחות חדשים שיכולים להתבטא בריבית אטרקטיבית על הלוואות. אם אתם זקוקים להלוואה, כדאי לתזמן אותה ביחד עם מעבר של חשבון בנק.

מבצעים – בנקים יוצאים במהלך כל השנה במבצעי הלוואות עם ריביות אטרקטיביות גם במסגרת התחרות ביניהם, ולרוב גם לקראת חגים ולפני עונת הנסיעות לחו"ל בקיץ. עם זאת, חשוב להשוות את תנאי המבצע עם התנאים הרגילים שמציע הבנק, כדי לבדוק עד כמה מדובר בהצעה משתלמת.

מתווכחים במשרד (אילוסטרציה: thinkstock)
היום שבו לא תצטרכו להתווכח על תנאים טובים רחוק עדיין | אילוסטרציה: thinkstock

שייכות למועדון צרכנים / ארגון – אם אתם שייכים למועדון צרכנים מסוים כמו "חבר", או ארגון המורים, או שאתם סטודנטים, כדאי לברר אם אתם זכאים להלוואה בריבית מועדפת – הריבית המועדפת יכולה להיות זולה אף ב-50% מזו המקובלת בבנק.

פיקדון / חסכונות – אם יש לכם כאלה בבנק ממנו אתם רוצים לקבל הלוואה, הרי הם יכולים לשמש כבטוחות להלוואה, והם יכולים לסייע לכם בקבלת הלוואה בריבית מוזלת.

לדפוק על השולחן – לא פיסית, כמובן. עם כל המחשוב, הדירוג והתחכום, גם בבנק שלכם מתנהלים קצת כמו בשוק. פשוט תתווכחו. נצלו את ההזדמנות שיש תחרות מאד אגרסיבית בין כל נותני ההלוואות במשק, ונסו להוריד את הריבית. אם תצליחו להוריד אפילו 1% על הלוואה של 50 אלף שקל שנלקחת לחמש שנים, חסכתם לפחות 2,500 שקל וגם ההחזר החודשי יקטן בקרוב ל-50 שקל.

חשוב לזכור, לפני שאתם חותמים סופית על ההלוואה, חובה לבדוק מהי הריבית האפקטיבית שתצטרכו לשלם - זו הכוללת גם את העלויות השונות בגין נטילת ההלוואה. בדקו גם אם יש עמלת פירעון מוקדם, במקרה שתרצו להקדים ולפרוע את החוב. שימו לב אם ניצלתם את כל הזכויות וההטבות המגיעות לכם. וחשוב עוד יותר, אל תשכחו שכל הלוואה חייבים להחזיר.

>> לא מספיק? הנה מיליון למונחים הכי נפוצים בבנקאות ובהשקאות