בסוף שנת 2018 צפוי להיכנס לתוקפו חוק נתוני האשראי החדש, שמטרתו ליצור דירוג אשראי לכל אחד בישראל. באמצעות הדירוג הזה יוחלט אם לאשר הלוואות ובאיזה ריבית. נכון לעכשיו, קביעת התקנות בחוק עדיין נמצאת בעיצומה.

בבנק ישראל ירוכז מידע נרחב על ההיסטוריה הפיננסית של כל אחד ואחת, תהיה שקיפות מלאה של ההתנהלות הכלכלית של כל אחד בציבור, על סמך הנתונים האלה יקבע דירוג אשראי אישי. מבחינת הציבור מדובר בחוק דרקוני שיחליש עוד יותר את מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים. כלומר, יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

החוק שבוטל, שנחקק ב-2002, שמר באופן סביר על הזכות לפרטיות. כלומר, מידע שלילי מופיע בדוחות נתוני אשראי (דוחות בי.די.אי) אבל רק בתנאי שהוא משמעותי. לעומתו, החוק החדש פורץ את כל הגבולות, כל מידע שלילי אפילו המינורי ביותר יופיע בדוחות נתוני אשראי, מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות ופגיעה בנגישות לאשראי של חלק גדול מהאוכלוסייה.

לדוגמא, אם עברתם דירה ושכחתם להעביר את השם בחברת החשמל או בעירייה עלולים להיווצר שם חובות שיתועדו בדוח נתוני האשראי ובבוא היום יתכן שיסרבו לאשר לכם משכנתא, או שהריבית שתשלמו תהיה גבוהה.

לא מדובר בפסימיות. בחינה של המערכת הבנקאית כיום מראה שלמעט מקרים יוצאים מן הכלל, כל מי שיש לו הערות שליליות בדוח נתוני האשראי נפסל באופן אוטומטי, גם כאשר מדובר בהערות קלות ביותר. לבנקים אין אינטרס לבדוק כל מקרה לגופו באופן ענייני, ולכן הם לא מתעכבים על מקרים מורכבים יותר.

בחוק הקיים, המידע שבדרך כלל נכנס לדוחות, מורכב בעיקר מתיקי הוצאה לפועל שעברו 30 יום ממועד הפתיחה שלהם, חוב לבנקים לאחר שנשלח מכתב התראה על כוונה לנקוט בהליכים משפטיים ועברו 60 יום והחוב לא כוסה, מידע על חמשה צ'קים שחזרו באותה שנה או הגבלה בחשבון שנוצרת כתוצאה מעשרה צ'קים שחוזרים.

אומנם גם בחוק הקיים קורות טעויות - לפעמים נשלחים מכתבים לכתובת לא עדכנית, ונפתח תיק הוצאה לפועל בגלל חוב לכביש 6 או ארנונה - אבל בדרך כלל ההתראות בדוחות הן התראות משמעותיות ומוצדקות.

לעומת זאת בחוק החדש, היקף המידע שייאסף ויוצג בדוחות הוא הרבה יותר גדול ומקיף. כל הלוואה ומסגרת אשראי תוצג בדוח, בכל הלוואה בסכום של 5,000 שקלים ומעלה תוצג מטרת ההלוואה, כל חריגה בתשלום הלוואה או מסגרת אשראי של  200 שקלים ומעלה תוצג בדוח לאחר 30 יום.

לגבי חוב שנוצר עקב רכישת שירות או מוצר, למשל חוב לחברת תקשורת "רק חוב של מעל 500" יופיע בדוח, לאחר 30 יום, החזרת הוראת קבע או צ'ק אחד שאין לו כיסוי יופיעו בדוח.

אמנם כביכול צריך אישור מהלקוח להזמנת הדוח, ומי שרוצה רשאי גם לבקש באמצעות בקשה לבנק ישראל שלא ייאסף עליו מידע, אולם מי שיעשה את זה לא יוכל לקבל אשראי בכלל, לכן מבחינה מעשית אף אחד לא יוכל לסרב לבקשה להזמנת דוח אשראי אודותיו.

לא גומרים את החודש, לא מקבלים בית

מי צריך לחשוש לגורלו בעקבות החוק החדש? כל מי שמתקשה לגמור את החודש, ומוצא את עצמו לפעמים מנצל את כל מסגרת האשראי. הסיבה - פיגור בתשלום של 200 שקלים בלבד על הלוואות ומסגרות אשראי לתקופה של מעל 30 יום, יופיע בדוח. זה יכול לקרות בגלל עמלה בנקאית, או טעות אנוש, הוראת קבע אחת שתחזור או צ'ק אחד שיחזור בגלל היעדר כיסוי.

ההשלכות של המהלך הזה צפויות להיות מאוד חמורות. אנשים ימצאו את עצמם מודרים מהמערכת הבנקאית ויתקשו לרכוש בית, ואולי אפילו לרכוש רכב או לקבל כרטיס אשראי.

נפתלי פייבלזון מנכ
נפתלי פייבלזון | צילום: גנית מצ'ורו, יחסי ציבור

אם בכל זאת תרצו לוודא שדירוג האשראי שלכם יהיה טוב, תצטרכו לוודא שיש תמיד רזרבות פנויות בחשבון. זה לא קל אבל זה הכרחי. רצוי גם לא להסתמך על הלוואות בשביל לממן גירעון שוטף בתקציב החודשי, מכיוון שמטרת ההלוואה גם תופיע בדוח, ואורח חיים גרעוני יגרום לדירוג שלילי.

ההשלכות הטבעיות עבור מי שבכל זאת "זכה" בדירוג נמוך יהיו קושי בקבלת משכנתאות ואשראי בנקאי. אולם אין להתייאש, אם יש הסבר טוב למידע השלילי המופיע בדו"ח ( וכמעט תמיד יש הסבר), כדאי לנסות להסביר אותו לבנקאי שמטפל בבקשה שלכם וככל הניתן לגבות את ההסבר במסמכים. אפשר גם להיעזר באנשי מקצוע שיודעים לעשות את העבודה הזאת.

חשוב לקחת בחשבון שבתחילת 2019 המצב יחמיר מכיוון שיתחילו לאסוף מידע מכלל המקורות כמו חברת חשמל, מים, ארנונה, תקשורת ועוד. ואז למשל אדם שעבר דירה ופספס בטעות דרישת תשלום שהגיעה אליו מכביש 6, או שהיה לו חילוקי דעות עם חברת התקשרות וסירב לשלם להם, במידה והחוב מעל 500 שקלים המידע יכתים אותו בדוחות האשראי הצרכני.

נפתלי פייבלזון הוא מנכ"ל סמארט קרדיט