הסיפור של נועה חריש (38) מעורר השראה. חריש גרושה מזה חמש שנים, אך מקיימת הורות משותפת עם בן זוגה לשעבר. ביחד הם מגדלים שלושה ילדים. חריש מתפרנסת כעצמאית, והחליטה לא לדרוש מזונות מהגרוש שלה, כדי לא למוטט אותו כלכלית.

בעקבות תהליך פונדקאות שעברה שבו העניקה לזוג הורים חשוכי ילדים תינוק חדש, היא גילתה שהיא חולה בסרטן ממאיר בבלוטת התריס.

עבור הבנק הסיפור הזה היה מספיק כדי לסרב להעניק משכנתא לחריש, אף שזכתה בדירה בפרויקט מחיר למשתכן ביקנעם, והחזרי המשכנתא היו זהים לגובה השכירות שהיא משלמת כעת.

"מכיוון שאין פיקוח על הבנק ועל תחום המשכנתאות כל בנק יכול לעשות מה שהוא חושב לנכון", אומרת חריש. "עקרונית, הם מאשרים לך משכנתא לפי אם נראה להם הפרצוף שלך או לא. המדינה לא עוזרת ולא משנה את החוקים. היום מי שאחראי למצוא לך דיור חלופי במקרה ונכנסת לבית שהבנק אישר עליו משכנתא ואת לא עומדת בתשלומים- זה הבנק. מן הסתם זה כאב ראש בשבילו ולכן אין לאנשים כמוני שום סיכוי".


נועה שילמה מקדמה של מאה אלף שקל והקבלן הסכים לתת לה ארכה של שלושה חודשים לקבל משכנתא. אולם לאחר שהתייעצה עם עורכת הדין שליוותה את הטיפול בבקשת המשכנתא שלה הבינה שאין לה ברירה אלא למצוא פתרון יצירתי למצב.

הפתרון הגיע בזכות רעיון גיוס ההמונים. חריש החליטה לבקש מאנשים שהיא לא מכירה שילוו לה 200 שקל, סכום שנראה לה הגיוני וסביר, בכדי להגיע לסכום המיועד – 584 אלף שקלים.

"כל היום שלי נסוב סביב הפרויקט הזה. מרגע שהחלטתי שזה מה שאני עושה העליתי בלוג שבו סיפרתי את סיפורי האישי וצילמתי סרטון שיסביר בדיוק את הרעיון מאחורי פרויקט גיוס ההמונים לדירה", היא מספרת.

מרגע שהעלתה לאתר את הבלוג בתחילת החודש עד היום הצליחה לגייס 220,000 שקלים. "אנשים ממשיכים לתרום אבל זה לא מספיק", היא מספרת בהתרגשות. "ביקשתי עוד ארכה מהבנק וכרגע הם אישרו אבל זה עניין של שבועיים שלושה עד שאאבד את הבית".

רוב התורמים היו אנשים זרים. חלקם הביעו רצון להלוות הרבה יותר מ-200 שקלים אבל חריש לא מרגישה בנוח. "התחייבתי להחזיר כל חודש לכמה שיותר משפחות את סכום התרומה. אם אקח הרבה כסף מאדם אחד לא אוכל להחזיר באותו חודש לאנשים אחרים, אלא אם הוא יסכים לפרוס לי את החיוב לתשלומים".

הסכום שהיא מתכננת להחזיר כל חודש הוא 2,800 שקלים. "זה ההחזר שביקשתי כנגד המשכנתא שלא אישרו לי. פשוט מצאתי דרך אחרת לקבל את הכסף ולהחזיר אותו חזרה - במקום לבנק, לאנשים".

גם ההחלטה להרים את זה בעצמה ללא עזרה של אתרים אינטרנטיים כמו הד סטארט הייתה מחושבת. "הד סטראט רוצים 20 אחוז מהסכום המגויס. חבל לי על כל עשר אגורות. זאת גם הסיבה שלא אפשרתי תשלום באשראי - חבל על העמלות", אומרת חריש.

מאז שהתחיל הפרויקט, היא מספרת, פנו אליה הרבה אנשים ושיתפו אותה באותן בעיות שהיא נתקלה בהן מול הבנק. "פנו אלי הורים לזוגות צעירים והביעו רצון לתת לי את הכסף במקום לחסוך לילדים כי 'במילא גם אם יתנו מאה אלף שקל בתור עזרה הבנק לא יאשר משכנתא לזוג הצעיר והריביות בבנק גם ככה זניחות'". היא מספרת על זוגות שפשוט לא עובדים במקצוע הנכון ויש להם את הסכום ההתחלתי אבל הבנק עדיין עומד בסירובו.

מבחינתה של חריש לא מדובר באומץ, אלא חוסר ברירה. "השיטה לא נכונה וחייבים לשנות אותה אבל למדינה לא ממש אכפת. אני אלך לגור באוהל עם שלושה ילדים ולכן הברירה שלי ושל אנשים אחרים היא להמשיך לשלם שכירות ולעולם לא להגיע לבית משלי. אולי המיזם הזה יראה שאפשר גם אחרת".

רוצים להשתתף בהלוואה? היכנסו לכאן

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il