מי אני? ט' (61) ממרכז הארץ, גרושה פלוס שני ילדים ושישה נכדים. פנסיונרית של משרד החינוך "יצאתי לפנסיה מוקדמת, על בסיס רפואי לפני כ-10 שנים". כיום מטפלת בתינוקות ובשעות הפנאי משמשת כבייביסיטר.

דיור: "גרה לבד בדירה בת ארבעה חדרים משלי. את הדירה שנמצאת במרכז העיר ראשון לציון, קניתי לפני 20 שנה מקבלן. אני משלמת משכנתא בסך 3,700 שקלים. נותרו לי עוד ארבע שנים עד שהדירה תהפוך להיות שלי".

שעות עבודה: "עובדת כמה שיותר, 5 ימים בשבוע, 8 שעות בכל יום בטיפול בתינוק. בנוסף, עובדת באופן לא קבוע כבייביסיטר בערבים".

בשעות הפנאי: "כשאני יכולה, עושה בייביסיטר לנכדות, ומעדיפה שבני וכלתי יצאו לבלות.
אני חובבת תיאטרון ומוזיקה. בעבר, כשהייתה לי זוגיות הייתי יוצאת הרבה יותר. בשבתות אני לפעמים מטיילת".

כמה מרוויחה? 6,200 שקלים ופנסיה בגובה 6,400 שקלים.

היסטוריה תעסוקתית: "בעבר עבדתי במשך 30 שנה במשרד החינוך, בעשור האחרון הרציתי באוניברסיטה הפתוחה בתחום החינוך".

השכלה:"תואר שני בחינוך. סדנאות וקורסים בתחום הרוחני".

מצב חשבון: "אני כבר לא במינוס, המילה הזו לא קיימת אצלי יותר. הודעתי לבנק שמעתה והלאה  אני דואגת שבחשבון יהיה מינימום 1,500 שקלים. מאז שעברתי את התהליך ב'פעמונים' הצלחתי לחסוך. לקחתי הלוואה מחבר בסך 20 אלף כדי לכסות את המינוס, והצלחתי להחזיר לו לפני חודש את ההלוואה אחרי שחסכתי את הסכום". 

איך הגעתי לחובות? "הייתי מכורה לקניות. ההתמכרות הייתה על בסיס רגשי. מצאתי בשופינג נחמה ופורקן, וזה לא היה בשליטתי. המחשבות על הקניות היו ביום ובלילה. לא הייתי צריכה אפילו לצאת מהבית. אני לא קונה דרך האינטרנט מאיביי או מעלי אקספרס, אבל קניתי דרך החוברות של ישראכרט, התקשרתי לחנויות, קניתי דרך אפליקציות. חיפשתי מה לקנות ולא קניתי את מה שאני צריכה, ומה שנדרש.

"הגעתי לבזבוזים של אלפי שקלים ביום. פעם קניתי זוג נעליים שעלו לי 3,000 שקלים. כדי לא להתלבט הייתי קונה 4 זוגות נעליים ולא זוג אחד. זה התחיל כשהייתי עוד נשואה, והגרוש שלי היה מגביל אותי. זה הוציא אותי מדעתי. אני זוכרת את עצמי לפני 40 שנה, ממלאת את העגלה במוצרים, מרוקנת מדפים. אחרי שהתגרשתי הייתי חייבת לעמוד בזכות עצמי ולקנות בית. היו לי שתי דירות נוספות בדרום הארץ, שהשכרתי אותן. את שתיהן איבדתי בגלל ההתמכרות שלי לקניות והמינוסים שהגעתי אליהם. למעלה מ- 15 שנים התנהלתי ככה, בלופים. כל הזמן הייתי במינוס ולקחתי הלוואות, סידרתי את החובות ושוב חזרתי לאותו מקום. הייתי קונה הכול: נעליים, בגדים, תיקים, סירים. לא הייתי קונה רק לעצמי, אלא גם לילדים ולנכדים. נכנסתי לחנויות וקיבלתי המון תשומת לב, כרכרו מסביבי וחזרו אחריי, ואני הייתי משאירה שם אלפי שקלים. תשלומים על גבי תשלומים. באיזשהו שלב  גיליתי שיש לי סרטן בשד, עברתי ניתוח והקרנות. אחרי שהחלמתי, פרקתי כל עול, וחזרתי לבזבז בטירוף. פסיכולוגית הפנתה אותי לפעמונים. לא רציתי את השינוי כי הייתי באזור הנוחות שלי, בהתמכרות, והיה לי טוב שם.

"מקור ההתמכרות שלי היה צורך בסיסי באהבה. זה סוג של פיצוי אבל זו גם רמאות. עבורי הקניות והבזבוזים היו בעצם רצון לאהבה והכרה מהסביבה. כאשר החוסר היה באהבה עצמית.הקניות שלי היו הניסיון להשיג אהבה בדרך אחרת, דרך פיצוי אבל זאת לא האהבה שלה באמת ייחלתי. הסיפוק היה רגעי ולאחריו הגיעה אכזבה והרגשת תסכול .

"יום אחד הבנתי שההתמכרות שולטת בי והסיפור שסיפרתי לעצמי על כך שהקניות המרובות מרגיעות אותי ונותנות לי הרגשה טובה לא נכון ובעצםההתמכרות מנהלת אותי ומשתלטת על חיי.
לא קל להודות באמת אבל כשהבנתי שאני תלויה בחסדי הלוואות הבנקים והמינוסים שאני בוחרת להיות קורבן של יצרנים, חברות וקניונים שעושים הכול כדי לפתות לעוד קנייה בעוד מבצע ועוד הנחה, זה היה הרגע בו החלטתי לנסות ולעשות שינוי, לקחת אחריות על חיי ולצאת לדרך שהיא עבורי דרך שלווה, רגועה בטוחה ומלאת אופטימיות".

איך התמודדתי עם החובות? "לפני חצי שנה התחלתי תהליך עם המלווה שלי מפעמונים, פרידה, אני קוראת לה 'המלאך הגואל שלי'. היא ביקשה ממני להכין תדפיסים עם כל ההוצאות שלי בשלושת החודשים האחרונים. התדפיסים הללו הראו לי שחור על גבי לבן כמה אני צריכה להתבייש. משום שבגילי אני חסרת אחריות, ביחס להווה ולעתיד שלי. יום לפני שפרידה נפגשה איתי קניתי כורסת טלוויזיה ב-7,800 שקלים, כי ידעתי שזה יהיה הבזבוז האחרון שלי. פרידה הראתה אכפתיות ודאגה לי, היא הייתה חרדה לעתיד שלי, דבר שאני בכלל לא ראיתי. היה לי ברור שאני לא יכולה לזלזל בה ולהמשיך ללכת ולבזבז. המניע הכי גדול לשינוי שלי הייתה הבושה. ההבנה שאני לא מתנהלת נכון, ושאני נותנת לתסכולים ולפגיעות שלי ביטוי בהתמכרות לקניות במקום לטפל בעצמי.

"פרידה ליוותה אותי במשך כמה חודשים. היא הייתה בשבילי 24/7 הייתה לי כתף להישען עליה בידיעה שאף אחד לא ישפוט אותי. עברנו כל חודש על ההוצאות וניסינו לראות איפה אפשר לחתוך. הדבר היחיד שכל הזמן התעקשתי לא לקצץ היה מה שאני מעניקה לנכדים ולילדים. אני אוהבת לפנק אותם כי זה עושה לי טוב, ולאכול איתם בחוץ זה זמן איכות שלי איתם. הפתעתי את עצמי ואותה כי השינוי שלי קרה מהר מאוד, כנראה שהגיע הזמן לזה. אני מזהה את הסימנים (המחשבות והתוכניות על מה לבזבז את הכסף). היום אני לא נזירה יש כמובן הוצאות, אבל כשהייתי מכורה, לא הייתי קונה בגד בצבע אחד אלא בכמה צבעים. היום אני נכנסת לחנויות ויוצאת ברוב המקרים בלי לקנות, ואז אני אומרת לעצמי: 'תראי כמה חסכת עכשיו'".

פרידה נווה, מתנדבת פעמונים
פרידה נווה, מתנדבת פעמונים | צילום: shutterstock

הוצאות קבועות לחודש: משכנתא 4,000 שקלים, הלוואה לקניית רכב 1,500 שקלים, ביטוחי בריאות 1,200 שקלים, דלק 350 שקלים, ועד בית 250 שקלים, מזון 1,000 שקלים, חשמל 250 שקלים, קופת חולים 270 שקלים, תוכנית חיסכון 4,500 שקלים, תשלום לכורסא למשך השנתיים הבאות (הכורסא לטלוויזיה שקניתי יום לפני התהליך עם פעמונים) 250 שקלים, מכשיר סלולר 80 שקלים (לשנה), חברת סלולר 30 שקלים, כבלים 215 שקלים, כביש 6 ואגרות 100 שקלים, ארנונה ומים 520 שקלים, אינטרנט 110 שקלים, מסעדות 500 שקלים, ביגוד והנעלה 100 שקלים.

רכב
: "קיה נירו 2016 עלות הרכב אחרי הנחה 120 אלף שקלים קניתי אותו לפני שנה וחודשיים מהחברה".

הוצאות משתנות: ביטוח מקיף וחובה לרכב 4,000, שקלים, טסט לרכב 1,800 שקלים, טיפול שנתי במוסך מורשה 900 שקלים, שלוש פעמים בשנה נוסעת לחו"ל, בכל פעם מינימום 5,000 שקלים (מזמינה את הילדים לשהות ולארוחות).

על מה מוותרת? "בעיקר נעליים, תיקים, בגדים".

תוכניות במגירה: "לנסוע הרבה לחו"ל עם הילדים והנכדים ומצד שני לחסוך כמה שיותר. היום אני חוסכת עבור הגשמת חלומותיי".

על מה חולמת? "למצוא בן זוג ולהתחתן".

טיפ של פרידה נווה, מתנדבת פעמונים: גם אצלכם הקניות קצת השתלטו על החיים? כאשר אתם רוצים לצמצם בהוצאות, המטרה היא בעצם לבנות הרגלים חדשים, וזאת איננה משימה פשוטה וקלה. שינוי הרגלי הצריכה וההתנהגות הם במהותם לא פיננסיים אלא פסיכולוגיים. הצורה שבה אנו משתמשים בכסף, מושפעת באופן ניכר מרכיבים רגשיים. ניתן למצוא סיבות רבות מדוע לא ניתן לצמצם בהוצאות וניתן לשבת ולחשוב, ולחשוב שוב, על כל אחד מהתירוצים ולבחון אם כן אפשרי לחולל שינוי".