הגר דוד
הגר דוד | צילום: בתאל בן חור

מי המשתתפים? הגר דוד (33) מפתח תקווה, נשואה לעדי ולשניהם שני ילדים (שנתיים, ו- 10 חודשים). הגר עובדת כמגייסת סוכנים ב"רימקס" בפתח תקווה. עדי עובד כנהג חלוקה של ציוד גינון בחברת בן שחר.

איך נקלענו לקושי כלכלי: "ניהלתי את סניף פתח תקווה של רשת קונספט, עבדתי שם כמעט שלוש שנים עד אוגוסט 2017. מספר ימים לפני שעמדתי לחזור לעבודה מחופשת הלידה שלי, סגרו את הסניף. לא קיבלתי אפילו מכתב פיטורין. באותו הזמן, אני מגלה להפתעתי שנכנסתי להריון נוסף (הרופא אמר שהסיכוי להריון נוסף הוא אפסי, ובגלל זה מסרתי את כל הבגדים של בתי הבכורה)".

הריון בסיכון כפול: "ידעתי שההיריון שלי יהיה בסיכון כמו ההיריון הראשון בגלל שיש לי מיומה, ושגם אם אמצא עבודה חדשה, אהיה מחויבת לספר למעסיק שקולט אותי, שאצטרך לצאת לשמירת הריון. הייתי בסטרס נוראי ובמצב נפשי קשה. לא ישנתי בלילות כי לא ידעתי איך נוכל לחיות על המשכורת של בעלי. אימא שלי מקבלת קצבת זקנה, שבקושי מספיקה לתרופות שלה. אמנם אנחנו לא משלמים שכר דירה, אבל יש הרבה הוצאות מסביב. ואיך אוכל להביא לתוך זה עוד ילדה? חיינו משקל לשקל, הצטמצמנו בחשמל ומים, לא קנינו בשר, פירות וירקות נחשבו למותרות, בקושי שתינו קפה, כדי שהמשכורת של עדי תספיק לנו. החסכונות שהיו לי, שהיו מיועדים לנסיעה לחו"ל לירח דבש, נגמרו. אני ועדי היינו רבים במהלך הקניות, כי לא הייתה מסכימה שיקנה כל מיני דברים שהוא אוהב, רק כדי לא להיכנס לחובות. התעקשתי שנקנה רק צרכים בסיסיים. הכסף שנשאר לי בצד היה מיועד לילדה שתיוולד. אימא שלי אמרה לי תמיד 'תשמרי כסף לבן ליום שחור'".

עובדת מגיל 15: "לא ראיתי איך אני יוצאת מזה, הייתי בטוחה שאחרי שאלד, אקח כל עבודה שתזדמן לי כדי לפרנס את הבנות. בדיוק כמו שאימא שלי הייתה. גדלתי עם אימא חד הורית, שכל הזמן עבדה. יום אחד היא קיבלה התקף לב באוטובוס. בתקופה הזו למדתי בכיתה ט' בפנימייה ואחיותיי היו נשואות. מאז ההתקף היו לה בעיות עם הכולסטרול והלחץ דם. היא הפסיקה לעבוד. הייתי מגיעה בשבתות ולא היה אוכל בבית, רק בקבוקי מים, וקופסאות שימורים מהרווחה.

"אני זוכרת שבאחד מסופי השבוע שמעתי את אימא שלי בוכה. הבנתי שהיא בוכה כי אין לה כסף. קיבלתי סטירת לחי, כי עד אז הייתי רבה איתה כדי שתביא לי דמי כיס, ולא הבנתי את המצב. הצעתי שאצא לעבוד והיא לא הסכימה בשום אופן. היא התעקשה שאמשיך ללמוד ולא אדאג. מבלי שידעה, יצאתי לעבוד בגיל 15. מצאתי עבודה בשוק בפתח תקווה. הייתי חוזרת מהפנימייה לעבודה בימי חמישי, ועובדת גם בימי שישי, ומרוויחה 200 שקלים על היומיים הללו. את הכסף שהרווחתי העברתי לאימא שלי דרך אחותי הגדולה, וכך הצלחתי להסתיר ממנה במשך חצי שנה את העובדה שאני עובדת. מהכסף שהרווחתי, השארתי לי 50 שקלים דמי כיס לפנימייה. בסופו של דבר, התוודיתי שאני עובדת, וכשזה היה גלוי יכולתי לעבוד יותר, במהלך החופשות. במקביל למדתי והוצאתי בגרויות. בהמשך, הסתבר לי שאימא שלי לוותה כסף, ונאלצתי להחזיר את ההלוואות שלה".

הגר ועדי דוד
הגר ועדי דוד | צילום: קרן ג'ובני

איך התאוששנו מהמצב: "הגעתי לעמותת 'בעצמי' כי לא היה לי מה להפסיד. באותה תקופה חיפשתי עבודה ולא מצאתי. פגשתי את אלה, המלווה שלי. הכרתי את עולם הנדל"ן בזכותה ובזכות העמותה. תמיד ידעתי שיש לי משיכה לעולם הנדל"ן, והבנתי שזה הכיוון. אילולא העמותה, הייתי נשאבת למעגל העוני, ונלחמת לסגור חודש. בעמותה אמרו לי: איפה שטוב לך, שם תצליחי ותתקדמי. קיבלתי שם כלים לקום מהמצב הנורא שנקלעתי אליו. חזרתי להציב לעצמי מטרות. כשהסתיים הפרויקט שהשתתפתי בו בעמותה, לא העזתי לחפש עבודה בנדל"ן, כי לא האמנתי בעצמי. אבל אלה עזרה לי לשנות את הגישה. אזרתי אומץ, ושלחתי קורות חיים למודעת דרושים שפורסמה. באותו יום זימנו אותי לראיון, וקיבלתי את העבודה. מאז מצבי הכלכלי השתפר, ולמדתי לנהל את הכסף. כמגייסת במשרד אני רואה את ההצלחות של הסוכנים ואת תמיכת המשרד, וברור לי שפה אהיה גם בשנים הקרובות".

דיור: המשפחה ואימה של הגר גרים בדירה בת שלושה חדרים בגודל 45 מ"ר בשכונת אחדות בפתח תקווה. "אימא שלי קנתה מעמידר את הדירה במזומן לפני 40 שנה. כשהיא חלתה ב-2003 הצטברו לה חובות על הנכס, שתפחו והגיעו להוצאה לפועל, וכינוס נכסים".  

שעות עבודה: הגר עובדת ברימקס מ- 9-15 בימים א'-ה', עדי עובד בימים א'-ו' משבע בבוקר וחוזר בין חמש לשמונה בערב.

בשעות הפנאי: "רבה עם עדי, או צופים בסרט בסלון".

כמה אנחנו מרוויחים? "עדי מרוויח 7,250 שקלים נטו, אני מרוויחה 5,300 שקלים נטו"

היסטוריה תעסוקתית: "אני עובדת הרבה שנים בתחום הסלולר, עבדתי מספר שנים בסמרטפון, ואחרי כן בקונספט, עד שפשטו את הרגל. היום אני עובדת ברימקס ומאוד מרוצה, המעסיקים שלי רוברט ואור, מתחשבים מאוד בעובדה שאני אימא לקטנטנות ומגלים הבנה למצב הלא פשוט. עדי עבד בעבר במשך שבע שנים במכון תערובת מזון למגדלי בקר בהוד השרון, כשהוא פוטר התגלגל לעבודה בדואר ובהמשך הפך לנהג חלוקה בחברת בן שחר".

השכלה: " יש לי השכלה על תיכונית מהמכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בחיפה. לעדי יש השכלה תיכונית". 

מצב חשבון: "לי ולעדי יש חשבונות נפרדים. בחשבון שלי יש כרגע 3,000 שקלים (לפני הורדות) החשבון של עדי במינוס 2,800 שקלים (לפעמים אני פוחדת לבדוק את החשבון שלו כי זה מוביל למריבה), עדי צריך להחזיר הלוואות בגובה של 60-70 אלף שקלים שלקח לפני שהתחתנו".  

הוצאות קבועות לחודש: ארנונה 180 שקלים, חשמל 135 שקלים, מים 130 שקלים גז 130 שקלים, ועד 60 שקלים מזון 4,000 שקלים, מעון לבת השנתיים 1,000 שקלים קופת חולים 300 שקלים, סלקום טי וי 189 שקלים סלולר ל-3 קוים - 140 שקלים, ביטוח פרטי לתאונות אישיות לי ולעדי: 101 שקלים ("עשינו פוליסה בסיסית"), סיגריות 1,000 שקלים

רכב: "אין לנו רכב פרטי, יש לעדי פיאט דוקאטו מטעם העבודה"

הוצאות משתנות: "ביגוד 600 שקלים (אני קונה לכולם בגדים בראש השנה), לבנות במהלך השנה לפי הצורך, בעיקר לגדולה. תרופות בחורף לבנות - 120 שקלים לחודש".   

מערכת היחסים שלי עם הבנק: "אני אוהבת להתנהל עם מזומן ולא אוהבת לשלם באשראי כי אשראי מכניס אותי ל'ברוך'. כשמחלקים לתשלומים, בלי להרגיש עוברים את סך ההכנסות. לכן אני עובדת עם מה שיש – במזומן, למדתי את זה בדרך הקשה".

על מה מוותרת? "יציאות משותפות, עד שנתאזן אנחנו הולכים לסרט רק פעם בשלושה חודשים, ומוותרים על מסעדות. האירועים שאנחנו מוזמנים אליהם הם סוג של בילוי. אני מוותרת על בגדים ונעליים, יציאות עם חברות. קניתי קופת חיסכון לכל המשפחה, שאי אפשר לפתוח בקלות, וכתבתי עליה 'תאילנד', אני חוסכת לנו שקלים, ולבנות אני שמה בקופה חמישיות ועשיריות".

תוכניות מגירה: "להתקדם בעבודה ולהתפתח בתחום הנדל"ן, להיות עצמאית ולהרוויח כסף".

נותנת בחזרה: הגר אף חזרה לפעול לטובת הקהילה והציבור "אני שמחה על ההזדמנות להיות הפה של אלה שקשה להם. ברוך השם, נוכחות וקול קיבלתי כבר בלידה

 

חלומות: "לראות את הבנות שלי משכילות ועומדות בזכות עצמן, ומסיימות דוקטורט באוניברסיטה. מאחלת לעצמי שאצליח לגדל אותן לאור ערכים ומוסר, שהזוגיות שלי תהיה איתנה ומשם השמיים הם הגבול".

'בעצמי' הוא ארגון חברתי, הפועל לצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל על ידי קידום בתעסוקה של אנשים וקהילות מודרות ומעוטות-הזדמנויות.