כמו ריטואל קבוע, מדי שנה עם חגיגות הפורים הבאות עלינו לטובה, אנו שומעים על תאונות ונזקי גוף שונים המתרחשים במהלך החג. החל מפגיעות נפצים, צעצועים מסוכנים, התלקחות תחפושות, או תאונות במהלך מסיבות פורים בגן, בבית הספר או ברשות המקומית. בשורות הבאות נפרוש מדריך קצר על הסכנות הטמונות בחג הפורים, ותשובות לשאלות שונות העולות מהן.

מה צריך לבדוק ומה חשוב לוודא לפני שרוכשים תחפושת או צעצוע מסוכן? על מנת שהחג יהיה באמת שמח ולא ייגמר באסון, יש לבחון כל תחפושת ואביזר האם עומדים בתקן הישראלי לבטיחות צעצועים כנדרש מהיצרן ומהמשווק. גם בעת רכישת מוצרים "תמימים" כמו זיקוקים יש לבחון את הוראות השימוש והאזהרות. למרבה הצער תחפושות רבות אינן עומדות בתקנים, אינן עמידות באש או יכולות לגרום לחנק, האביזרים לא תקינים וכוללים חומרים אסורים והיד עוד נטויה.

על מי מוטלת האחריות במקרה שאירעה תאונה כתוצאה מהתלקחות תחפושת או צעצוע מסוכן? בשלב הראשון, יש לבחון כיצד אירעה התאונה, ואם מדובר בהתרשלות של הגורם שאחראי לתאונה, ניתן להטיל עליו את האחריות ולהגיש נגדו תביעה. במקביל, יש לבחון האם התחפושת עומדת בהתאם לתקן הישראלי, שכן על תחפושות וצעצועים לעמוד בתקנים ישראלים מחמירים לפיהם עליהם להיות עמידים לאש ולדליקות, וכן שהאביזרים אינם רעילים. במידה והיצרן או המשווק לא עמד בתנאים אלו ניתן להטיל גם עליו אחריות נזיקית, ואף בדרך של קבלת פיצוי דרך חוק הפיצויים בגין מוצרים פגומים.


מה קורה במקרה ותחפושת שאינה עומדת בתקן נרכשה בחו"ל? האם יש ממי לתבוע פיצוי? עשרות אלפי ישראלים בוחרים לקנות תחפושות להם ולילדיהם דרך אתרים מחו"ל. במידה ונגרם נזק כתוצאה מתחפושת שאינה תקינה שנרכשה מחו"ל, בחינת אפשרות הטלת אחריות על היצרן שונה ממקרה רגיל. הסיבה הינה שסמכותו של בית המשפט בישראל לדון בתביעה כנגד נתבע שמקום מושבו בחו"ל דורשת אישור בית המשפט והוכחת מספר עילות ועל כן יש לבחון נסיבות כל מקרה לגופו. לעיתים ניתן לאתר סוכן או משווק מורשה בארץ, דרכו ניתן לדרוש את הטלת האחריות על הגורם מחו"ל.

מה קורה במקרה וילד נפגע מצעצוע מסוכן כגון נפצים בזמן ששהה בגן או בבית הספר? על מי מוטלת האחריות? בית הספר וגן הילדים אמונים על בטחונו של הילד ועל שמירת גופו במהלך השעות בהם הוא שוהה באחריותכם ובשטחם. בהתאם לכך, מוטלת על גורמי החינוך אחריות לשמירת נהלים וסדר למניעת תאונות שהיו יכולות להימנע באמצעות נקיטת אמצעי זהירות ואכיפה של הצוות החינוכי. עם זאת לא בכל מקרה של תאונה במוסד החינוכי תתקיים עילת תביעה מידית. יש להוכיח את מחדלי הגורם החינוכי ואת הקשר הסיבתי בין הנזק שאירע לבין התנהלות המוסד בהתאם לנסיבות.

פורים 2016: כל התחפושות (צילום: חדשות 2)
הילדים מבוטחים במשך כל היום | צילום: חדשות 2

מה קורה במקרים בהם התאונה אירעה במהלך עדליאדע? מי נושא באחריות? האם ניתן לתבוע את הרשות המקומית? על מנת להטיל אחריות על מארגני האירוע או הרשות המקומית, יש לבחון בקפידה את נסיבות המקרה ובמקרים בהם ניתן להוכיח כי הרשות המקומית לא פעלה כנדרש וכמצופה מגוף ציבורי כמו אי שמירת נהלי בטיחות, אי נקיטת אמצעי אזהרה, שילוט, חוסר נהלים מתאימים וכדומה, בהחלט יהיה ניתן לבחון אפשרות להגשת תביעה נגד הרשות המקומית והטלת אחריות ולו חלקית, עליה.

האם ישנם מקורות נוספים מהם ניתן לקבל פיצוי במקרה תאונה? במקרה של ילדים התשובה בהחלט חיובית. ללא כל קשר לגורם הנושא באחריות, ממנו ניתן לקבל פיצוי דרך הגשת תביעת נזיקין, כל תלמיד במדינת ישראל מבוטח באמצעות מוסד הלימוד בפוליסת ביטוח תלמידים. פוליסה זו תקפה לכל אירוע תאונתי (למעט חריגים כתאונת דרכים וכדומה), בכל שעה ובכל מקום. פוליסה זו מוגדרת בסכום מקסימלי קבוע (כ-400,000 שקלים נכון ל 2017) אשר סכום הפיצוי נגזר מהיקף הפגיעה (אשר מוערכת באמצעות אחוזי נכות), ימי היעדרות ואשפוז, הוצאות רפואיות וכדומה.

האם כדאי לעשות ביטוח תאונות אישיות? ככלל, אין צורך לרכוש ביטוח תאונות אישיות לקטין תלמיד, אשר הינו כבר מבוטח כאמור בביטוח פוליסת תלמידים המכסה אותו בגין נזק תאונתי. עם זאת אין מגבלה ברכישת מוצרי ביטוח ואין כל מגבלה ברכישת מספר ביטוחים חופפים.

עורך הדין עמיקם חרל"פ (צילום:  יחסי ציבור )
עורך הדין עמיקם חרל"פ | צילום: יחסי ציבור

 הכותב הוא מומחה לדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, עומד בראש משרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושות'