mako
פרסומת

אנליסטים מהמרים: זה מה שיקרה לכסף שלנו ב-2027

ענקיות הפיננסים של העולם - מ-UBS וגולדמן זאקס ועד מורגן סטנלי - מפרסמות בימים אלה את התחזיות לשנה הבאה, והשורה התחתונה מפתיעה: השווקים צפויים להמשיך לטפס, אבל עידן הכסף הקל מענקיות הטכנולוגיה נגמר. כך תכינו את תיק ההשקעות ואת הפנסיה שלכם לשנה שבה הריבית נשארת גבוהה, החובות של המדינות מאיימים להתפוצץ והזהב והנחושת הופכים לכוכבים החדשים

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
מחאת מיליארדרים למען בוש בארצות הברית 2004
מה יקרה לכסף, ולעולם, שלנו? | צילום: Justin Sullivan - Getty Images
הקישור הועתק

השנה האחרונה גרמה לרבים מאיתנו להרגיש כאילו נזרקנו לתוך סרט מדע בדיוני. טייקון חלל הפך לטריליונר הראשון בהיסטוריה, מוניות כבר נוסעות לבד ברחובות, רובוטים דמויי אדם צועדים במפעלים, וזריקות הרזיה משנות לא רק את המלתחה של מיליוני אנשים אלא גם את הרגלי הצריכה העולמיים. בתוך המציאות המסחררת הזו, גם הכסף שלנו עבר רכבת הרים לא פשוטה. המלחמה במזרח התיכון וסגירת מצר הורמוז הזניקו את מחירי הנפט ביותר מ-50 אחוזים מתחילת השנה, הבנקים המרכזיים נאלצו להשאיר את הריבית גבוהה מהצפוי, והבורסות רשמו תנודתיות חריפה.

אבל רגע לפני שאנחנו סוגרים את 2026, ענקיות הפיננסים והכלכלה של העולם - מ-UBS, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי ועד ברקליס ומגזין האקונומיסט - מפרסמות בימים אלה את מפת הדרכים הרשמית שלהן לשנה הבאה. השורה התחתונה שלהן מפתיעה באופטימיות שלה, אך מגיעה עם כוכבית אזהרה מהבהבת: הכלכלה העולמית הוכיחה חוסן יוצא דופן, אבל ב-2027 כבר לא יהיה מספיק פשוט "לזרוק כסף על השוק" ולצפות שהוא יעלה.

ישראל במוקד: צמיחה מרשימה על הנייר, אבל איפה הכסף?

עבור המשקיע והצרכן הישראלי, התחזיות לשנת 2027 אופטימיות יחסית שמושתתות קודם כל על הנחת עבודה ביטחונית ברורה: האנליסטים אינם חוזים שלום או סיום רשמי של המלחמות, אלא מהמרים שלא תפרוץ מלחמה כוללת ושניכנס ל"שגרת מתיחות בעצימות נמוכה". בחטיבת המחקר של בנק ישראל כותבים במפורש כי התחזית לשנה הבאה גובשה תחת ההנחה שעצימות הלחימה תישאר נמוכה ומוגבלת בדומה לרמה הנוכחית, תחת סביבה גיאופוליטית שתישאר מתוחה.

גם בסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P מעריכים שהסכסוך במזרח התיכון יימשך לתוך 2027 וקיים סיכון לסבב לחימה נוסף מול איראן, אך תחזית הצמיחה שלהם מניחה שעימותים כאלה יישארו מוגבלים ומוכלים - בדומה להיקף שנראה בראשית 2026 – וללא פגיעה נרחבת בתשתיות. בגולדמן זאקס מוסיפים שיצואניות הנפט ושרשראות האספקה באזור כבר הסתגלו למתיחות המתמשכת.

המצב הזה של לחימה מוגבלת הוא שמאפשר למשק הישראלי לקבל רוח גבית חזקה. S&P העלתה לאחרונה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הבאה, בין היתר בזכות המשך הפעילות וההשקעות העצומות של ענקית השבבים אנבידיה בארץ. במקביל, בנק ישראל צופה קפיצה אדירה בתוצר הישראלי – מ-5.6 אחוזים ב-2026 ל-7.5 אחוזים ב-2027 – לצד התייצבות של האינפלציה סביב 2.1 אחוזים בסוף השנה הבאה וירידה של ריבית בנק ישראל לרמה ממוצעת של כ-3 אחוזים ברבעון השלישי של 2027.

פרסומת

אלא שכאן כלכלני בנק ישראל שמים כוכבית חשובה שכל אזרח צריך להכיר. חלק גדול מהצמיחה המרשימה הזו נובע ממה שמכונה "ייצור בחו"ל" – כלומר, חברות טכנולוגיה רב-לאומיות הרשומות בישראל, שמוכרות מוצרים מתקדמים המיוצרים בחו"ל על בסיס ידע שפותח כאן. לפי בנק ישראל, הרכיב הזה צפוי לתרום לבדו כ-2.4 נקודות אחוז לצמיחה ב-2027, כך שהצמיחה הריאלית של הפעילות המקומית בתוך ישראל תעמוד על כ-5.1 אחוזים.

המשמעות לכיס של כולנו היא שהרווחים האדירים מהפעילות הזו זורמים בעיקר לבעלי המניות הזרים בחו"ל ופחות מתורגמים להעלאות שכר או להכנסה הפנויה של משקי הבית בישראל. במקביל, המשק המקומי עדיין סובל ממחסור בעובדים ושיעור השתתפות נמוך יחסית בשוק העבודה מאז המלחמה, הממשלה צפויה להתחיל את 2027 עם גירעון של כ-4.6 אחוזי תוצר והוצאות ביטחון גבוהות, וכל הסלמה ביטחונית מחודשת עלולה לטרוף את הקלפים.

הבום של ה-AI מתרחב, אבל המשקיעים דורשים קבלות

אם בשנים האחרונות הסיפור הגדול של שוק ההון היה קומץ ענקיות טכנולוגיה שמייצרות שבבים ומודלים של בינה מלאכותית, ב-2027 הסיפור עומד להשתנות. ההשקעות העולמיות בתשתיות AI צפויות לזנק מכ-1 עד 1.1 טריליון דולר השנה לטווח אסטרונומי של 1.4 עד 1.8 טריליון דולר בשנה הבאה, כאשר ענקיות כמו גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט מובילות את המרוץ.

פרסומת

בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט משדרים תמימות דעים נדירה ומשוכנעים שהכסף הגדול הזה ימשיך לדחוף את השווקים למעלה: במורגן סטנלי, גולדמן זאקס וברקליס חוזים שמדד S&P 500 האמריקאי יגיע עד סוף השנה הבאה לרמה של 8,700 נקודות (אפסייד של עד כ-18 אחוזים כולל דיווידנדים), ובחטיבת ההשקעות של UBS אף מציבים רף של 8,900 נקודות, לצד תחזית שמרנית יותר של מערך ניהול העושר בבנק שעומדת על 8,200 נקודות. בברקליס מעריכים שחברות השבבים והחומרה ימשיכו להיות הקטר ויספקו לפחות מחצית מצמיחת הרווחים במדד.

אלא שמתחת לפני השטח, הכלכלנים מזהים שינוי קצב משמעותי. לאחר זינוק יוצא דופן של כ-30 אחוזים ברווחי החברות בשנת 2026, ב-2027 קצב צמיחת הרווחים צפוי להתמתן לטווח שפוי יותר של 11 עד 15 אחוזים. בנוסף, ב-UBS מזכירים שעשר החברות הגדולות ביותר מהוות כ-40 אחוזים ממדד S&P 500, מה שהופך את התיק של כולנו - כולל קרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו - לתלוי מדי בקומץ מניות.

במורגן סטנלי ובגולדמן זאקס מצביעים על כך שב-2027 הסבלנות של המשקיעים תיבחן: הם כבר לא יסתפקו בהבטחות לעתיד מזהיר, אלא ירצו לראות שהחברות שמשקיעות מאות מיליארדים בבינה מלאכותית אכן מצליחות לתרגם אותה לרווחים אמיתיים, ושלא מתחילה פגיעה בשוק התעסוקה.

פרסומת

לכן, ההמלצה החמה של האנליסטים לשנה הקרובה היא להפסיק להמר רק על יצרניות הטכנולוגיה, ולהתחיל לחפש את החברות המסורתיות יותר – בתעשייה, בבריאות ובפיננסים – שמאמצות את הבינה המלאכותית כדי להתייעל ולהרוויח יותר, תוך הקפדה על חברות איכותיות עם מאזנים חזקים ותזרים מזומנים יציב.

הריבית תישאר גבוהה, והחוב של המדינות מאיים להתפוצץ

מי שמקווה לחזור בעולם לעידן הכסף הזול של העשור הקודם, כנראה יתאכזב. אומנם האינפלציה העולמית צפויה להתמתן בהדרגה ב-2027 ככל שהשפעת המכסים תתפוגג ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד לכיוון 75 עד 80 דולר, אך הריביות בארה"ב ובאירופה לא ימהרו לצנוח. בגולדמן זאקס מעריכים שהבנק המרכזי בארה"ב (הפד) עוד יעלה ריבית בדצמבר ובמרץ לפני שיתחיל להוריד אותה רק בסוף 2027, וב-UBS מעריכים שריבית הפד תעמוד בסוף השנה הבאה על כ-4.5 אחוזים. הסיבה לכך היא שילוב של השקעות עתק בתשתיות וביטחון, לצד הוצאות ממשלתיות אדירות שמנפחות את החובות של המדינות המפותחות לממדים שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה.

כאן מסתתר אחד המוקשים הגדולים של 2027. ממשלות רבות, מארה"ב ועד צרפת ויפן, נאלצות למחזר חובות ישנים בריביות גבוהות בהרבה, מה שיוצר לחץ אדיר בשוקי איגרות החוב. באקונומיסט מזהירים שמשהו, מתישהו, עלול להישבר תחת הנטל הזה. עם זאת, עבור החוסך הפשוט המצב הזה מייצר גם הזדמנות נדירה: איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות האיכותיות חוזרות להיות אפיק השקעה אטרקטיבי שמספק תשואה שוטפת גבוהה ויציבה, כזו שלא ראינו שנים, ויכולה לשמש ככרית ביטחון מצוינת לתיק ההשקעות במקרה ששוק המניות יחליט לקחת הפסקה.

פרסומת

ההשקעה המפתיעה של השנה: זהב ונחושת

גם הזירה הפוליטית והגיאופוליטית לא תיתן לשווקים רגע של שקט. בארה"ב, לאחר ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, הנשיא דונלד טראמפ נכנס לשנתיים האחרונות של כהונתו – תקופה שבאקונומיסט מעריכים שתתאפיין בצווים נשיאותיים מפתיעים, מאבקים משפטיים וניסיונות אגרסיביים לעצב את מורשתו. במקביל, המתיחות סביב איראן, המלחמה המתמשכת באוקראינה והתאריך הקריטי של 2027 שהציב נשיא סין שי ג'ינפינג למוכנות צבאו מול טייוואן, ימשיכו לייצר כותרות מלחיצות. באירופה, העיניים יהיו נשואות לבחירות לנשיאות בצרפת באביב, שם ניצחון אפשרי של הימין הפופוליסטי בראשות מארין לה פן עלול לטלטל את גוש האירו ואת המטבע האירופי.

ובכל זאת, ההיסטוריה מלמדת שבורסות נוטות להתאושש מזעזועים גיאופוליטיים תוך ימים ספורים, כל עוד הכלכלה האמיתית ממשיכה לצמוח. כדי להתגונן מפני חוסר הוודאות הזה, בתי ההשקעות מסמנים ב-2027 שני עוגנים מרכזיים מחוץ לעולם המניות. הראשון הוא הזהב, שנבחר להשקעת הסחורות המועדפת של מורגן סטנלי ו-UBS וממשיך ליהנות מביקוש אדיר מצד בנקים מרכזיים ומשקיעים שמחפשים מקלט מפני חובות ממשלתיים ואינפלציה, ועשוי לטפס לרמה של 5,000 דולר לאונקיה. השני הוא הנחושת – המתכת שהפכה למנוע השקט של הכלכלה החדשה. המהפכה של הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי נתונים ענקיים וחשמול העולם דורשים כמויות אדירות של חשמל ותשתיות, והמחסור העולמי בנחושת צפוי להזניק את מחירה.

השורה התחתונה עבור הכיס של כולנו לקראת 2027 ברורה: המגמה הכללית נותרת חיובית, והכלכלה העולמית צפויה לצמוח בקצב יציב של כ-2.8 עד 3.5 אחוזים. אבל אחרי שנים שבהן כמעט כל השקעה באמריקה ובטכנולוגיה הניבה רווחים קלים, השנה הקרובה תדרוש מאיתנו הרבה יותר גיוון ופיזור. השילוב בין מניות איכותיות מחוץ לענקיות הטכנולוגיה, איגרות חוב שמניבות סוף סוף ריבית ראויה, וקצת זהב וסחורות להגנה – הוא המתכון המנצח של האנליסטים לשנה שבה המציאות והדמיון ממשיכים להתערבב, ובה ישראל עומדת בפני הזדמנות לצמיחה מחודשת תחת אתגרי הביטחון והתקציב.