האם הטבות הבנקים בזמן מלחמה הן באמת גלגל הצלה?

בימים שבהם כולנו מתמודדים עם חוסר ודאות ביטחוני, ירידה בהכנסות ולחץ כלכלי כבד, המערכת הבנקאית מיהרה לצאת בשורת "הקלות". על פניו, מדובר במחווה ראויה של סולידריות חברתית. אך מאחורי הקמפיינים המלטפים עומדת מציאות מורכבת בהרבה.

"חשוב לעצור ולשאול את השאלות שהפרסומים לא תמיד עונים עליהן," אומרת שחר גז, יועצת לכלכלת המשפחה ומנהלת פיתוח בארגון "דף חדש", שקוראת לציבור לא להסתנוור מהכותרות. "ניקח למשל את דחיית תשלומי ההלוואות והמשכנתאות. זה נשמע כמו אוויר לנשימה, אבל הציבור חייב להבין: לא מדובר בוויתור על החוב, אלא בדחייה שלו בלבד."

לדבריה, המשמעות היא לרוב הארכת תקופת ההלוואה ולעיתים גם תוספת ריבית. "במילים פשוטות -העלות הכוללת של ההלוואה תהיה גבוהה יותר בעתיד. זה פתרון נקודתי למצוקה תזרימית, לא מתנה מהבנק. בנוסף, חשוב לדעת שדחיית תשלומים עלולה להירשם ב'דירוגים הפנימיים' של הבנק כסימן לחוסר יציבות, מה שעשוי להשפיע עליכם בעתיד."

גם ההנחות הזמניות על הריבית במינוס (אוברדרפט) מעוררות אצל גז ביקורת חריפה. "אם הבנק יכול להוזיל את הריבית עכשיו, סימן שהוא יכול היה לעשות זאת גם קודם. גם אחרי הנחה של אחוז, ריבית של 10%-11% על המינוס היא עדיין ריבית מפלצתית. המינוס הוא ההלוואה היקרה ביותר שיש, ושימוש בו כפתרון קבוע הוא מלכודת דבש ששליש מהישראלים כבר נפלו אליה."

גז מצביעה על תופעה מדאיגה של "קניות פיצוי" בזמן מלחמה: "אנשים חוגגים על האשראי מהבית כדי להקל על הלחץ הנפשי, ואז משתמשים ב'הטבות' של הגדלת מסגרת האשראי. אבל הגדלת מסגרת היא הלוואה לכל דבר. מה יקרה ביום שההטבה תיגמר? איך ייראה החשבון אז?"

אל תיקחו הלוואה כדי לסגור מינוס

אחת הטעויות הנפוצות שגז מזהה היא הניסיון "לנקות" את המינוס באמצעות הלוואה חדשה. "מבחינה מתמטית זה אולי נראה נכון כי הריבית על הלוואה נמוכה יותר, אבל מבחינה התנהגותית זה פתרון רע. רוב מי שלוקחים הלוואה לסגירת מינוס, מוצאים את עצמם תוך כמה חודשים שוב באותו מינוס, רק הפעם עם הלוואה נוספת על הגב. זה לופ שקשה מאוד לצאת ממנו."

אז מה עושים? הטיפים להישרדות כלכלית:

• צמצום ולא צריכה: זה לא הזמן לצרוך עוד אשראי, אלא להתנהל בזהירות יתרה.
• בדיקת נחיצות: לפני שלוקחים הלוואה, בדקו אם אפשר לדחות הוצאות גדולות (שיפוץ, רכב) או לבטל מנויים לא פעילים.
• חלופות לאשראי בנקאי: בדקו הלוואות כנגד קרן השתלמות או פנסיה (לרוב בתנאים טובים יותר) או פנייה לגופים חברתיים המציעים הלוואות ללא ריבית.
• ניהול תקציב: הפתרון היחיד הוא שינוי התנהגותי - לוודא שההוצאות קטנות מההכנסות.
• אל תפחדו להתמקח: הבנק הוא גוף עסקי. זכותכם לנהל משא ומתן על ריביות ועמלות.

"המסר שלי לבנקים ולבנק ישראל הוא ברור," מסכמת גז. "זה לא הזמן למסרים שיווקיים עטופים בטוב לב. הציבור צריך שקיפות, פשטות והסברים ישירים על כמה זה באמת עולה לנו ומה המחיר העתידי שנשלם."