באילו תחומים השכר בישראל עלה הכי הרבה ב-2026?

למרות ש-2026 היא שנה מורכבת ומתוחה מבחינה ביטחונית, על כל ההשלכות שיש לכך על המשק הישראלי, השכר הממוצע דווקא ממשיך לעלות. לפי הנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 2026 הוא עמד על 14,263 שקל ברוטו – עלייה של 6.6% לעומת מאי אשתקד. אבל העלייה הזו רחוקה מלספר את כל הסיפור: ההייטק בולט במיוחד, עם זינוק של 13.7% בשכר הממוצע בתוך שנה והגעה ל-35,760 שקל בחודש, ובין ענפי המשק עצמם נחשפים פערי שכר של עשרות אלפי שקלים. אז מה עומד מאחורי המספרים, ועד כמה העלייה בשכר באמת מורגשת בכיס?

חשוב לסייג כי הנתונים אינם מסכמים את שנת 2026 כולה. הנתונים המלאים העדכניים מתייחסים לחודש מאי, ולגבי יוני קיימים בשלב זה אומדני הבזק בלבד.

איפה השכר עלה הכי הרבה?

אחד התחומים הבולטים בנתוני הלמ"ס הוא ההייטק. בחודש מאי 2026 השכר הממוצע למשרת שכיר בתחום עמד על 35,760 שקלים, לעומת 31,459 שקלים במאי 2025. המשמעות היא עלייה של 13.7% בתוך שנה, יותר מפי שניים מקצב העלייה שנרשם בכלל המשק.

*הנתונים מתייחסים לחודש מאי 2026. נתון ההייטק מתייחס לתחום ההייטק כפי שהוא מוגדר בפרסומי הלמ"ס.

הפער בין שני הנתונים משמעותי: השכר הממוצע בהייטק היה במאי גבוה בכ-21,500 שקלים מהשכר הממוצע של כלל העובדים הישראלים. בחישוב משוער על בסיס נתוני הלמ"ס, מדובר בשכר הגבוה בכ-151% מהממוצע במשק, או בערך פי 2.5 ממנו.

העלייה בהייטק בולטת גם כשמתרגמים את האחוזים לשקלים. השכר הממוצע בתחום עלה מ-31,459 שקל במאי 2025 ל-35,760 שקל במאי השנה – פער של 4,301 שקל לחודש.

אלא שהעלייה בשכר לא לוותה בזינוק דומה במספר המשרות. במאי 2026 היו בתחום ההייטק כ-397 אלף משרות שכיר. מדובר בכ-9.5% מכלל משרות השכיר של עובדים ישראלים במשק.

לומר, ההייטק ממשיך להיות תחום שבו רמות השכר גבוהות במיוחד, אבל הוא מייצג פחות מעשירית ממשרות השכיר במשק. לכן העלייה החדה בשכר בו אינה משקפת בהכרח את מה שקורה בתלוש השכר של רוב העובדים בישראל.

השכר עלה, מספר המשרות הרבה פחות

במאי 2026 היו בישראל 4.168 מיליון משרות שכיר של עובדים ישראלים, לעומת 4.147 מיליון במאי 2025. מדובר בעלייה שנתית מתונה של 0.5% בלבד. ההשוואה מעניינת במיוחד מול השכר: בזמן שמספר משרות השכיר גדל בחצי אחוז בלבד בתוך שנה, השכר הממוצע עלה ב-6.6%. במספרים מוחלטים מדובר בתוספת של כ-21 אלף משרות שכיר לעומת מאי אשתקד, לפי חישוב משוער המבוסס על נתוני הלמ"ס.

נתון נוסף שכדאי לקחת בחשבון לפני שמסתנוורים מהשכר בתחום ההייטק הוא החשש שעובר הענף על רקע השינויים הטכנולוגיים המהירים המובילים לצמצום משרות. הנתון הזה מקבל משמעות נוספת :השכר בהייטק אמנם ממשיך לטפס, אבל שוק התעסוקה עצמו כבר משדר תמונה מורכבת וזהירה יותר.

מפיננסים ועד אירוח: כמה מרוויחים בענפים השונים?

העלייה בשכר הממוצע במשק היא רק חלק מהתמונה. תרשים השכר לפי ענף כלכלי של הלמ"ס מגלה עד כמה נקודת הפתיחה של עובדים בענפים שונים רחוקה זו מזו.

*הייטק הוא תחום המורכב ממספר ענפים כלכליים ומפורסם בנפרד על ידי הלמ"ס.

נתוני הלמ"ס ממחישים פערים דרמטיים. בענף המידע והתקשורת עמד השכר הממוצע במאי על 32,767 שקל ובשירותים הפיננסיים והביטוח על 26,123 שקל. בתעשייה הוא הגיע ל-21,743 שקל, ואילו בענף הבינוי השכר הממוצע עמד על 13,705 שקל – מעט מתחת לממוצע של כלל העובדים הישראלים. בחינוך כבר יורד השכר הממוצע ל-10,091 שקל, ובשירותי האירוח והאוכל הוא מגיע ל-6,652 שקל בלבד. הנתונים הם נתוני שכר ממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים במאי 2026, לפי ענף כלכלי.

הפער בין הקצוות גדול במיוחד. בחישוב משוער על בסיס נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בענף המידע והתקשורת גבוה כמעט פי חמישה מהשכר בשירותי האירוח והאוכל ויותר מפי שלושה מהשכר בחינוך.

בהייטק השכר מזנק, המשרות פחות

ההייטק ממשיך להיות יוצא הדופן הבולט. במאי 2026 עמד השכר הממוצע בתחום על 35,760 שקל, לעומת 31,459 שקל במאי 2025 – עלייה של 13.7% בתוך שנה. במונחים כספיים מדובר בתוספת ממוצעת של 4,301 שקל לחודש בתוך שנה.

אלא שהזינוק בשכר לא לווה בגידול דומה בתעסוקה. מספר משרות השכיר בהייטק עמד במאי על 397.1 אלף, כמעט ללא שינוי לעומת 396.6 אלף משרות במאי אשתקד. ההייטק אחראי כיום לכ-9.5% מכלל משרות השכיר במשק.

על רקע השינויים הטכנולוגיים המהירים שעובר הענף והחשש מצמצום משרות, הנתון הזה מקבל משמעות נוספת: השכר בהייטק אמנם ממשיך לטפס, אבל שוק התעסוקה עצמו כבר מציג תמונה מורכבת וזהירה יותר.

הפיננסים בצמרת אך מעטים נהנים מהדובדבן שבקצפת

גם עולם הפיננסים בולט ברמות השכר הגבוהות שלו. בענף השירותים הפיננסיים והביטוח עמד השכר הממוצע במאי על 26,123 שקל.

מבט נוסף שמספקת הלמ"ס על המשק לפי מגזרים מחזק את התמונה: במגזר החברות הפיננסיות עמד השכר הממוצע על 27,143 שקל. אלא שמדובר במגזר קטן יחסית, שכלל 108.5 אלף משרות שכיר – 2.6% בלבד מכלל משרות השכיר במשק.

כלומר, בדומה להייטק, גם כאן רמות השכר הגבוהות שמושכות את העין מייצגות חלק מצומצם יחסית משוק העבודה הישראלי.

החינוך בתחתית: יותר מ-600 אלף משרות בשכר נמוך מהממוצע

הצד השני של התמונה בולט במיוחד בחינוך. השכר הממוצע בענף עמד במאי על 10,091 שקל בלבד – כ-4,170 שקל פחות מהממוצע של כלל העובדים הישראלים. והפעם לא מדובר בענף קטן. לפי תרשים משרות השכיר של הלמ"ס, החינוך היה הענף הגדול ביותר במספר המשרות במאי 2026, עם כ-645.3 אלף משרות שכיר. אחריו נמצאים שירותי הבריאות והרווחה עם כ-633.3 אלף משרות.

המשמעות היא שחלק גדול מאוד מהעובדים במשק מועסק בענפים שבהם השכר נמוך משמעותית מהמספר שאנחנו רגילים לראות תחת הכותרת "השכר הממוצע בישראל". זו גם תזכורת לכך שהממוצע הארצי אינו בהכרח משקף את תלוש השכר של העובד הישראלי הטיפוסי.

אירוח ואוכל בתחתית טבלת השכר

תחום נוסף בקצה השני של טבלת השכר הוא ענף שירותי האירוח והאוכל, שבו עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על 6,652 שקל במאי, פחות ממחצית מהשכר הממוצע של כלל העובדים הישראלים.

לפי נתוני הלמ"ס, בענף היו במאי כ-248.9 אלף משרות שכיר. כלומר, השכר הנמוך בענף אינו נתון שולי הנוגע למספר קטן של עובדים, אלא מאפיין תחום שמעסיק מאות אלפי משרות במשק.

גם כאן חשוב לזכור שמדובר בשכר למשרת שכיר ולא בהכרח במשכורת החודשית של עובד במשרה מלאה. הלמ"ס מציינת כי חישוב השכר הממוצע למשרת שכיר אינו מתייחס למספר הימים בחודש שבהם העובד הועסק.

השכר עולה: האם אנחנו באמת מרוויחים יותר?

עלייה בשכר על הנייר לא בהכרח אומרת שכוח הקנייה שלנו גדל. לכן הלמ"ס בוחנת גם את השכר במחירים קבועים, כלומר לאחר ניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן.

במאי 2026 עמד השכר הממוצע במחירים קבועים על 11,353 שקל, לעומת 10,856 שקל במאי 2025 – עלייה ריאלית של 4.6%. המשמעות היא שלפחות בהשוואה השנתית הזו, השכר הממוצע עלה מהר יותר מהמחירים.

גם נתוני המגמה מחזקים את הכיוון: בחודשים מרץ–מאי 2026 עלה השכר במחירים שוטפים בקצב שנתי מחושב של 7.6%, ואילו השכר במחירים קבועים עלה בקצב של 5.8%.

השכר מטפס, אבל שוק המשרות שולח איתות אחר

לצד העלייה בשכר, נתוני המגמה של הלמ"ס מצביעים על תנועה הפוכה במספר משרות השכיר. בחודשים מרץ–מאי 2026 נרשמה ירידה של 2.9% בחישוב שנתי במספר המשרות, בהמשך לירידה של 2.5% בחודשים דצמבר 2025–פברואר 2026.

חשוב להבדיל בין הנתון הזה לבין ההשוואה הישירה בין מאי למאי: בנתונים המקוריים היו במאי 2026 כ-4.168 מיליון משרות שכיר של עובדים ישראלים, עלייה קלה של 0.5% לעומת מאי 2025. ההבדל נובע מכך שמדובר בשתי צורות מדידה שונות – נתון מקורי מול נתוני מגמה.

כך או כך, התמונה שעולה מנתוני 2026 מעניינת: השכר ממשיך לטפס בקצב משמעותי, בעוד שמספר המשרות אינו מציג קצב צמיחה דומה.

ומה צפוי בהמשך 2026?

עדיין מוקדם לסכם את השנה. הנתונים המלאים האחרונים מתייחסים למאי, אבל אומדני הבזק של הלמ"ס ליוני מצביעים על המשך העלייה בשכר.

לפי האומדן הראשוני, השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים ביוני הגיע ל-15,223 שקל, לעומת 14,132 שקל ביוני 2025 – עלייה של 7.7%. מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים נאמד ב-4.216 מיליון, עלייה של 2% לעומת יוני אשתקד.

עם זאת, הלמ"ס מדגישה שאומדני הבזק מבוססים על נתונים חלקיים הקיימים בידיה, ולכן הם עשויים להתעדכן.

מה השכר הממוצע בישראל ב-2026?

לפי הנתונים המלאים של הלמ"ס למאי 2026, השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עמד על 14,263 שקל ברוטו בחודש – עלייה של 6.6% לעומת מאי 2025. אומדן ראשוני ליוני מצביע על שכר ממוצע של 15,223 שקל.

באילו תחומים השכר עלה הכי הרבה ב-2026?

לגבי ההייטק קיימת בפרסום הלמ"ס השוואה שנתית ישירה: השכר הממוצע עלה ב-13.7% והגיע ל-35,760 שקל במאי 2026. לגבי יתר הענפים, הפרסום מציג את רמת השכר במאי אך אינו מספק השוואה שנתית מקבילה לכל ענף, ולכן לא ניתן לדרג על בסיסו בלבד את שיעור העלייה בכל התחומים.

באילו ענפים השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר?

נתוני מאי מצביעים על פערים גדולים בין הענפים. בענף המידע והתקשורת עמד השכר הממוצע על 32,767 שקל, בשירותים הפיננסיים והביטוח על 26,123 שקל ובתעשייה על 21,743 שקל. לשם השוואה, השכר הממוצע בכלל המשק עמד על 14,263 שקל.

האם העלייה בשכר הייתה גבוהה מעליית המחירים?

כן. במאי 2026 השכר הממוצע במחירים שוטפים היה גבוה ב-6.6% לעומת מאי 2025, והשכר במחירים קבועים – כלומר לאחר ניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן – עלה ב-4.6%. המשמעות היא שבתקופה הזו נרשמה גם עלייה ריאלית בשכר.

*מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר בחודש מאי 2026", הודעה לתקשורת מס' 242/2026, שפורסמה ב-4 באוגוסט 2026. חישובים והשוואות שאינם מופיעים ישירות בפרסום חושבו על בסיס נתוני הלמ"ס.