כמה דמי כיס מקובל לתת לילדים ולבני נוער בישראל?
אין סכום אחד שנכון לכולם: דמי הכיס משתנים לפי גיל הילד, הוצאותיו והיכולת הכלכלית של המשפחה. מעבר לכסף לממתק או לבילוי, הם יכולים להיות גם שיעור ראשון בחינוך פיננסי, בחיסכון ובקבלת החלטות. אז כמה לתת לילד בן 10 ומה דמי הכיס אמורים לממן? קבלו את המלצות המערכת

דמי כיס הם אולי סכום קטן בתקציב המשפחתי, אבל הם יכולים להפוך לשיעור גדול בעצמאות. כשהילדים מקבלים סכום קבוע ומתבקשים לבחור אם לבזבז אותו מיד, לשמור אותו או לחסוך למשהו גדול יותר, הם לומדים בדרך מעשית מהו תקציב, איך להבדיל בין צורך לרצון וכיצד חיסכון ודחיית סיפוקים עוזרים להגשים מטרות. הרגלים כאלה, כשהם מתחילים כבר בגיל צעיר, יכולים להניח תשתית ליחסים בריאים, אחראיים ובטוחים יותר עם כסף בהמשך החיים.
אז כמה דמי כיס מקובל לתת לילדים?
אין בישראל סכום רשמי או נוסחה מחייבת לקביעת דמי כיס. הסכום משתנה בהתאם לגיל הילד, ליכולת הכלכלית של המשפחה, להוצאות שהוא אמור לממן בעצמו ולתדירות שבה הכסף ניתן.
לילדים צעירים אפשר להתחיל בסכום שבועי קטן של כ־5 עד 20 שקלים. ככל שהילדים מתבגרים ומקבלים אחריות על הוצאות כמו בילויים, אוכל עם חברים, נסיעות או קניות אישיות, הסכום יכול לעלות בהדרגה ולהפוך לתקציב חודשי של עשרות ואף מאות שקלים.
הטווחים הבאים אינם מחירון מחייב, אלא נקודת פתיחה לשיחה משפחתית. חשוב יותר שהסכום יהיה קבוע, ברור ומתאים לתקציב המשפחה מאשר שהוא יהיה זהה למה שמקבלים החברים.
טבלת דמי כיס לפי גיל
|
טווח דמי כיס מומלץ |
תדירות מומלצת |
מה הכסף יכול לממן |
גיל |
|
5–15 שקלים |
פעם בשבוע |
ממתק, מדבקות, צעצוע קטן או חיסכון למטרה פשוטה |
5–7 |
|
10–30 שקלים |
פעם בשבוע |
חטיף, בילוי קטן, אביזרים ומשחקים זולים |
8–10 |
|
60–150 שקלים |
פעם בחודש, או חלוקה שבועית |
אוכל עם חברים, קניות קטנות, משחקים ובילויים בסיסיים |
11–13 |
|
150–350 שקלים |
פעם בחודש |
בילויים, אוכל מחוץ לבית, בגדים או טיפוח מעבר לבסיס, בהתאם להסכם המשפחתי |
14–16 |
|
250–600 שקלים |
פעם בחודש |
בילויים, נסיעות, קניות אישיות וחלק מהוצאות הפנאי |
17–18 |
מה משפיע על גובה דמי הכיס?
כדי לקבוע סכום שמתאים לילד ולמשפחה, כדאי להביא בחשבון כמה גורמים מרכזיים:
- גיל הילד ורמת העצמאות שלו
ילד בן שש רק מתחיל להבין שכסף הוא משאב מוגבל. לכן הוא זקוק לסכום קטן ולפרקי זמן קצרים שקל לעקוב אחריהם. נער בן 16, לעומת זאת, כבר מסוגל לתכנן תקציב לחודש ולהחליט כמה להוציא בכל שבוע. הסכום לא חייב לעלות אוטומטית בכל יום הולדת. כדאי להגדיל אותו כאשר גם האחריות גדלה.
- ההוצאות שהילד אמור לממן בעצמו
לפני שקובעים סכום, חשוב להכין יחד רשימה ברורה של ההוצאות הכלולות בו. האם דמי הכיס מיועדים רק לממתקים ולרכישות ספונטניות? האם הם כוללים גם בילוי עם חברים? האם אוכל בבית הספר, משחקי מחשב, בגדים או נסיעות משולמים מתוכם? ככל שרשימת ההוצאות ארוכה יותר, כך התקציב צריך להיות גבוה יותר.
היכולת הכלכלית של המשפחה
- דמי כיס אינם מבחן להורות טובה, ואין צורך להתחרות במשפחות אחרות. סכום קטן שניתן באופן קבוע ומתאים ליכולת המשפחתית עשוי ללמד את הילד יותר מסכום גבוה שמכביד על התקציב או משתנה בכל חודש בגלל אילוצים משפחתיים. המסר החשוב הוא שלכל משפחה יש סדרי עדיפויות וגבולות כלכליים משלה. זהו גם שיעור חשוב בהכרת תודה על הקיים ובהבנה שתמיד יהיו סביבנו אנשים שיש להם יותר או פחות.
- אזור המגורים וסגנון החיים
עלויות הבילוי וההתניידות אינן זהות בכל מקום. בני נוער בסביבה עירונית שמבלים בקניונים, נוסעים בתחבורה ציבורית או קונים אוכל מחוץ לבית באופן קבוע עשויים להזדקק לסכום שונה מילדים שרוב הפעילויות שלהם מתקיימות ביישוב קהילתי או בסביבה הקרובה, שבה חלק גדול מהפעילויות אינו כרוך בתשלום. עם זאת, לא כדאי לקבוע את הסכום רק לפי רמת המחירים באזור. חשוב לבדוק גם אילו הוצאות ההורים מוכנים להמשיך לממן בנפרד.
המטרה החינוכית
יש משפחות שנותנות דמי כיס בעיקר כדי לבסס חינוך פיננסי ולהעביר לילדים אחריות על הוצאות הפנאי שלהם. בנק ישראל מפעיל את סדרת ״כסף קטן״ לילדים בגילי 5 עד 10, העוסקת בין היתר בחיסכון, צרכנות נבונה ושימוש באמצעי תשלום.
מתי כדאי להתחיל לתת דמי כיס?
אפשר להתחיל לתת דמי כיס סביב גיל חמש או שש, כשהילד כבר מבין שכסף משמש לרכישת דברים ושאי אפשר לקנות באמצעות אותו סכום את כל מה שרוצים.
בשלב הראשון אין צורך בסכום גדול. גם חמישה או עשרה שקלים בשבוע מספיקים כדי לתרגל בחירה: לקנות משהו קטן עכשיו או לשמור את הכסף במשך כמה שבועות. לילדים צעירים עדיף לתת דמי כיס פעם בשבוע. חודש הוא פרק זמן ארוך ומופשט מדי עבורם, וקשה להם לתכנן כיצד סכום אמור להספיק עד סופו.
לקראת גיל 11–13 אפשר להתחיל לעבור בהדרגה לתקציב חודשי. בתחילת הדרך ניתן לחלק את הסכום לשני תשלומים בחודש, ורק לאחר שהילד מצליח לנהל אותו לעבור להעברה חודשית אחת.
דמי כיס קבועים יכולים לסייע בפיתוח עצמאות, תכנון ודחיית סיפוקים, במיוחד כאשר מאפשרים לילדים ללמוד גם מטעויות ולא ממהרים להשלים להם כסף אחרי שבזבזו אותו.
שבועי או חודשי: מה עדיף?
לילדים בבית הספר היסודי מתאימים בדרך כלל דמי כיס שבועיים. התדירות הקצרה מאפשרת להם להבין טוב יותר כמה זמן עליהם לחכות עד לתשלום הבא. לבני נוער מתאים יותר תקציב חודשי, משום שהוא מדמה התנהלות כלכלית אמיתית. הם נדרשים לחלק את הכסף בין השבועות, לתכנן הוצאות ולהשאיר סכום לאירועים בלתי צפויים.
המעבר אינו חייב להתרחש ביום אחד. אפשר להתחיל בסכום דו־שבועי, או להעביר סכום חודשי ולסייע לילד לחלק אותו לארבע מעטפות או קטגוריות שבועיות.
האם דמי כיס צריכים להיות תלויים במטלות בבית?
ברוב המקרים כדאי להפריד בין דמי כיס קבועים לבין מטלות הבית הבסיסיות. סידור החדר, פינוי צלחת, עזרה בכביסה או הורדת הפח הם חלק מהאחריות של בני המשפחה, ולא בהכרח עבודה שמקבלים עליה שכר. כאשר משלמים על כל משימה, הילד עלול להסיק שהוא רשאי לסרב לעזור אם אינו זקוק כרגע לכסף.
עם זאת, אפשר להציע תשלום נוסף על עבודות מיוחדות שאינן חלק מהמטלות הרגילות, כמו ניקוי יסודי של המחסן, שטיפת המכונית או עזרה בפרויקט משפחתי גדול. כך נשמרת ההבחנה בין שלושה דברים שונים: השתתפות במשפחה, דמי כיס קבועים ועבודה נוספת תמורת תשלום.
ומה עושים אם הילד בזבז את כל הכסף?
אחד השיעורים החשובים ביותר בדמי כיס מתחיל דווקא כשהכסף נגמר. כאשר ילד מבזבז את כל הסכום ביום הראשון, הפיתוי הטבעי הוא להשלים לו כסף. אלא שאם ההורים מחלצים אותו בכל פעם, הוא אינו לומד שלבחירות כלכליות יש השלכות.
אפשר לגלות אמפתיה, לשוחח על מה שקרה ולתכנן יחד את החודש הבא, אבל לא למהר להוסיף כסף. במקרים חריגים אפשר לתת מקדמה על חשבון דמי הכיס הבאים, בתנאי שהילד מבין שבמועד התשלום הבא יקבל סכום נמוך יותר. גם טעויות קטנות הן חלק מהלמידה. עדיף שילד יתחרט על רכישה של 20 שקלים מאשר שיפגוש בפעם הראשונה את אותה תחושה כבוגר, בעסקה של אלפי שקלים.
למה חשוב לתת לילדים לבחור בעצמם?
אחד היתרונות הגדולים של דמי כיס הוא שהכסף נמצא, בתוך גבולות ברורים, באחריות הילד. פירוש הדבר הוא שלא כל רכישה חייבת להיראות להורים חכמה, שימושית או מוצדקת. יכול להיות שהילד יבחר לקנות סקווישי, גימיק חולף, צעצוע קטן או פריט שההורים עצמם לעולם לא היו בוחרים עבורו. כל עוד מדובר ברכישה בטוחה ומותרת, כדאי לנסות להתאפק ולאפשר לו להחליט בעצמו.
דווקא הבחירות הקטנות האלה מעניקות לילדים תחושת עצמאות, מאפשרות להם לגלות מה באמת משמח אותם ומלמדות אותם לקחת אחריות על החלטותיהם. לעיתים הם יהיו מרוצים מאוד מהקנייה, ולעיתים יגלו שההתלהבות חלפה במהירות. שני המצבים הם חלק מחינוך פיננסי אמיתי.
טעויות נפוצות במתן דמי כיס
להשתמש בכסף כעונש
שלילת דמי כיס בגלל התנהגות לא רצויה פוגעת ביציבות של הכלי. אם הכסף ניתן לצורך תרגול בניהול תקציב, עדיף שלא להפוך אותו לאמצעי ענישה.התנהגות בלתי מקובלת צריכה לקבל תגובה מתאימה, אבל לא בהכרח באמצעות ביטול התשלום הקבוע.
לתת סכומים לא עקביים
כאשר הילד מקבל פעם 20 שקלים, פעם 100 ופעם בכלל לא, קשה לו ללמוד לתכנן. כדאי לבחור סכום ומועד קבועים, ולבחון אותם מחדש אחת לכמה חודשים.
לא להגדיר מה כלול בתקציב
ויכוחים רבים מתחילים כשההורים מניחים שהילד ישלם על בילוי מסוים מדמי הכיס, בעוד הילד בטוח שההוצאה אינה אמורה להיות עליו. כדאי להגדיר מראש ובמילים פשוטות מה ההורים ממשיכים לשלם ומה עובר לאחריות הילד.
לקבוע את הסכום לפי החברים
״אבל כולם מקבלים יותר״ הוא משפט שכמעט כל הורה ישמע בשלב מסוים. אפשר להקשיב ולבדוק אם צורכי הילד השתנו, אבל אין צורך להתאים את התקציב המשפחתי למה שמקובל בבית אחר. זהו שיעור בענווה, בהכרת תודה ובהבנה שלכל משפחה יש מציאות כלכלית אחרת.
להשלים כסף בכל פעם שהוא נגמר
השלמה קבועה מרוקנת את דמי הכיס מהמשמעות שלהם. אפשר לסייע בתכנון, אבל גם לאפשר לילד לחכות לתשלום הבא.
לנהל את הכסף במקום הילד
המטרה אינה לוודא שהילדים יקבלו תמיד את ההחלטה שההורים היו מקבלים. כדאי להציב גבולות בנוגע לרכישות אסורות או לא בטוחות, אך בתוך הגבולות האלה לאפשר להם לבחור וגם לטעות.
לא תמיד תתלהבו מהסקווישי או מהגימיק שהילדים בחרו לקנות, אבל דווקא כאן נדרש איפוק הורי. זהו הכסף שלהם, והיכולת לבחור כיצד להשתמש בו היא חלק מהדרך לפיתוח עצמאות, ביטחון ואחריות.
כך תקבעו סכום שמתאים למשפחה שלכם
במקום להתחיל מהשאלה ״כמה אחרים נותנים?״, אפשר לפעול בשלושה שלבים.
ראשית, רשמו אילו הוצאות הילד אמור לממן בעצמו. לאחר מכן חשבו כמה ההוצאות האלה עולות בממוצע בשבוע או בחודש. לבסוף, בדקו מהו הסכום שהתקציב המשפחתי יכול לעמוד בו בקביעות.
אפשר להתחיל בסכום מעט נמוך מההערכה הראשונית ולבחון את ההתנהלות במשך חודשיים או שלושה. אם מתברר שהסכום אינו מספיק להוצאות שעליהן סיכמתם, אפשר לעדכן אותו. אם הילד מבקש תוספת, בקשו ממנו להראות לכם כיצד השתמש בכסף ומה השתנה.
המטרה אינה ליצור תקציב מושלם כבר מהחודש הראשון, אלא לבנות תהליך שבו האחריות גדלה יחד עם הילד.
שאלות ותשובות
כמה דמי כיס מקובל לתת לילדים?
לילדים צעירים מקובל לתת סכום שבועי קטן של כ־5 עד 30 שקלים, בהתאם לגיל. לילדים גדולים ולבני נוער ניתן לעבור לתקציב חודשי שנע בדרך כלל בין עשרות לכמה מאות שקלים. הסכום המדויק תלוי במה שהילד אמור לממן וביכולת הכלכלית של המשפחה.
באיזה גיל כדאי להתחיל לתת דמי כיס?
אפשר להתחיל סביב גיל חמש או שש, כאשר הילד מבין שכסף מאפשר לקנות דברים ושעליו לבחור בין אפשרויות שונות. בתחילת הדרך מספיק סכום קטן וקבוע פעם בשבוע.
האם לתת דמי כיס כל שבוע או פעם בחודש?
לילדים עד גיל 10 או 11 עדיף בדרך כלל לתת דמי כיס שבועיים. לבני נוער אפשר לתת סכום חודשי, כדי לתרגל תכנון לטווח ארוך יותר. בתקופת המעבר אפשר לחלק את התקציב לשני תשלומים בחודש.
האם דמי כיס צריכים להיות תלויים במטלות בבית?
מומלץ בדרך כלל לא להתנות את דמי הכיס במטלות בסיסיות שהן חלק מהאחריות המשפחתית. אפשר לשלם בנפרד על משימות מיוחדות וחריגות, מעבר למטלות הקבועות.
כמה דמי כיס מקובל לתת לילד בן 10?
טווח אפשרי לילד בן 10 הוא כ־15 עד 30 שקלים בשבוע, או כ־60 עד 120 שקלים בחודש. לפני קביעת הסכום חשוב להחליט אם הוא מיועד רק לקניות קטנות או גם לבילויים ולהוצאות נוספות.
כמה דמי כיס מקובל לתת לבני נוער?
בני נוער בגילי 13 עד 16 עשויים לקבל כ־100 עד 350 שקלים בחודש. בגילי 17 עד 18 הסכום יכול להגיע לכ־250 עד 600 שקלים, במיוחד אם הוא כולל נסיעות, בילויים, אוכל וקניות אישיות. כאשר ההורים משלמים את ההוצאות האלה בנפרד, גם סכום נמוך יותר יכול להספיק.
איך קובעים סכום שמתאים למשפחה?
מגדירים אילו הוצאות הילד יממן, מחשבים כמה הן עולות ובוחרים סכום קבוע שהמשפחה יכולה לעמוד בו. מומלץ לבחון את ההסדר מחדש לאחר חודשיים או שלושה ולעדכן אותו רק אם הצרכים או האחריות השתנו.