חישבנו: כמה עולה לגדל ילד באוגוסט?

החופש הגדול. פעם הוא סימל חופש, ים, משחקים ושוקו קר בבוקר. היום, עבור רוב ההורים בישראל, הוא הפך למילה נרדפת ללחץ כלכלי. אוגוסט 2025 מתגלה כשיא חדש של יוקר מחיה – והחודש שבו כל כרטיס אשראי במדינה נאנק תחת העומס.

"זה חודש שאני פשוט לא ישנה בו בלילה", מספרת דנה, אמא לשניים מכפר סבא. "הקייטנות, הפיצות אחרי הצהריים, יום כיף בלונה פארק כי הילדים מבקשים 'כמו כולם'. בסוף החודש אני מסתכלת על החשבון ושואלת את עצמי – איך שרדנו?".

המסע הכלכלי מתחיל עוד לפני שהילדים מספיקים להגיד "משעמם". על פי נתוני עמותת "פתחון לב", קייטנה עירונית בסיסית לשלושה שבועות נעה בין 700 ל־1,000 שקל. מי שבוחר ביום ארוך עם צהרון – משלם כבר 1,100–1,300 שקל. ואם נוסיף חוג נוסף לחודש החופש? עוד 300–400 שקל. כך, רק על המסגרת הבסיסית, הורה ממוצע משלם בין 1,500 ל־1,800 שקל לילד.

אבל זה רק הקצה. משפחות שמבקשות להעניק לילדים חוויה אחרת – גלישה, מדעים, ספארי – מוציאות הרבה יותר: קייטנה פרטית מיוחדת עולה בין 840 ל־2,270 שקל לחצי חודש בלבד. כלומר, מסגרת יוקרתית לכל אוגוסט יכולה לטפס ל־2,500–3,500 שקל לילד.

ואז מגיעות ההוצאות הגבוהות, אלה שנצברות בלי ששמנו לב. ערב בקולנוע למשפחה עם שני ילדים: 230 שקל לפחות, כולל פופקורן. יום בפארק מים או בלונה פארק: 600–700 שקל, עוד לפני שחשבתם על צעצוע קטן ביציאה. מוזיאון, הצגה או פעילות חינוכית? 250–350 שקל.

משפחה ממוצעת יוצאת פעמיים בשבוע – בילוי "כבד" כמו פארק מים ובילוי "קל" כמו קולנוע או ג'ימבורי. כך מצטברת הוצאה חודשית של 3,600 שקל – סכום שלא מעט הורים מוציאים כמעט בלי לשים לב, פשוט כי אי אפשר להשאיר את הילדים בבית שבועות שלמים.

הילדים זקוקים לנשימה

כשמניחים את כל הנתונים על השולחן, התמונה מבהילה: הקייטנות, הבילויים השבועים, האוכל בחוץ והוצאות הדלק והתחבורה מסתכמות לכ־5,800–6,000 שקל.עבור ילד אחד. לשני ילדים? 10,000–12,000 שקל – כמעט כל המשכורת החודשית של משפחה ממוצעת בישראל.

ב־2019, למשל, קייטנה עירונית בסיסית עלתה 600–900 שקל. בילויים הסתכמו בכ־2,500 שקל לחודש. ילד עלה להורים כ־4,000 שקל באוגוסט כולו. מאז המחירים זינקו ביותר מ־40%, בזמן שהשכר הממוצע עלה רק ב־5% מעל האינפלציה.

"הפער הזה מסביר מדוע יותר ויותר הורים מרגישים שהחופש הגדול הוא 'מסע הישרדות כלכלי'", אומר אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, שמספר כי השנה הארגון רשם זינוק של 90% בבקשות הסיוע לקראת החזרה ללימודים: "אנחנו רואים יותר ויותר משפחות ממעמד הביניים שעד לפני שנתיים לא היו פונות לעזרה – והיום הן עומדות בתור. הקיץ הזה, יחד עם השפעות המלחמה, דחף אותן למטה. ככה בדיוק מעגל העוני מתרחב".

בעוד ארגוני סיוע מתריעים, המדינה נותרת על הגדר. אין תוכנית ממשלתית כוללת להוזלת החופש הגדול, לא במערכת החינוך ולא בתחבורה הציבורית או בתרבות. הכל נופל על ההורים. ההורים, מצידם,  לא רוצים לקפח את הילדים. אחרי שנה של מלחמה, פחד ושגרה מתוחה, יש להם צורך לפצות. לצאת, ליהנות, לשבור שגרה – גם במחיר חור עמוק בכיס. "זה לא שההורים הפכו לפזרנים", אומרת דנה, "זה שהילדים זקוקים לנשימה, והדרך היחידה לתת להם אותה עולה המון כסף".