"כסף הוא כמו בן אדם שיש לנו איתו מערכת יחסים: כפי שמישהו מרגיש שמטפלים בו, נותנים לו תשומת לב, מעריכים את תפקידו ואת קיומו, מדברים איתו בשפה שלו וכפי שיש לנו חוסר מיומנויות בתקשורת עם אנשים שגורמת לריחוק בין אנשים, כך זה עם כסף", אומרת שרית אמיתי, מאמנת ליחסים טובים עם כסף. בעולם הקואצ'ינג, האמונה הרווחת היא שהתודעה שלך היא זו שמייצרת את המציאות שלך ומכתיבה את העתיד שלך. זה טוב ויפה כשעוסקים ב"העצמה", אבל האם האמונות שלנו באמת מייצרות את המציאות הכלכלית בה אנחנו חיים? ואולי אפילו קובעות את העתיד המקצועי שלנו?
ב-2012 התגבש תחום בפסיכולוגיה הנקרא: "תרפיה פיננסית", שמשלב בין הממד המנטלי והרגשי שלנו לממד הפיננסי בחיינו. התרפיה חושפת תפיסות לגבי כסף שנמצאות בתת המודע שלנו. בעזרת כלים מעולם הקואוצ'ינג, היא מאפשרת שינוי תודעתי, שמאפשר לשנות הרגלים כלכליים. כך נולד לו "הקואוצ'ר הכלכלי".
אבל מה זה בעצם קואוצ'ר כלכלי? מאמן לכלכלת המשפחה עוזר למשפחה לנהל תקציב, לתכנן הוצאות והכנסות, ולמגר את תופעת המינוס. לעומתו, קואוצ'ר כלכלי חושף את מה שאנחנו חושבים ומרגישים לגבי כסף, אמונות שלא היינו מודעים לכך שהשפיעו עלינו ועל הבחירות וההתנהלות שלנו עם כספים.
"אני והמתאמן מתבוננים ובוחנים מה נדרש לשנות באמונות ובתפישות כדי שהתוצאות יהיו אחרות. אנשים לרוב יודעים שצריך לנהל תקציב ויכולים ללמוד את הכלי הזה במהירות, אך הם נמנעים כי הם מחזיקים בפחדים ואמונות שונות על כסף ולא תופשים את עצמם ככאלה שמסוגלים להתמודד. לכן לעיתים דרושה עבודה פנימית על מנת שנוכל ליצור יחסים בריאים יותר, לפתח תפיסות והרגלים חדשים של התנהלות פיננסית", אומרת אמיתי.
הכול מתחיל בבית
אנחנו מסתובבים בעולם עם "קבצים" של אמונות שמושפעות מהרבה זמנים, מקומות ואנשים בחיינו. אחת מ"התיקיות" הללו קשורה למשפטים ששמענו בבית, ולמודלים חינוכיים שסייעו לנו לגבש את תפיסת העולם שלנו.
"אצלי בבית נהגו לומר: 'כל העצמאים חייבים להיות גנבים אחרת הם לא מרוויחים'. (הכוונה היא לכסף שחור והעלמות מס). זה גרם לי לחשוב שלהיות בעלת עסק עצמאי זה לא בשבילי כי זה סותר את ערך היושר, שחשוב לי. אך כשלמדתי על כוחן של אמונות, יכולתי לבחון מחדש את האמונה הזו והבנתי שזה אפשרי להיות ישרה ולהרוויח", מדגישה אמיתי ומספרת על לקוחה שלה, אשת עסקים מצליחה שממשיכה להרגיש ענייה: היא מקפידה על כל הוצאה, עורכת סקרי שוק לפני שהיא מחליטה להוציא כספים. אשת העסקים מגיעה מבית עני שבו חישבו כל אגורה ופחדו שיקרה משהו. "אין קשר בין כמות הכסף לבין איכות היחסים שלך עם כסף, אתה יכול להיות עשיר עם חרדות כלכליות גדולות או עני אבל שיהיו לך יחסים בריאים עם כסף. יחסים בריאים מתקיימים כאשר אנו מקבלים החלטות פיננסיות ללא עניין אמוציונאלי שנלווה לכך, העניין הוא שלרובנו יש מימד רגשי לא פתור עם כסף".
כיצד אותן אמונות יוצרות את מערכת היחסים שלנו עם כסף?
"האמונות הן בעצם מערכת ההפעלה, הן יוצרות את ההרגלים שלנו. אם לדוגמא אני מאמינה ב: 'איזהו עשיר השמח בחלקו', אלמד להיות צנועה, ולא אראה ברווחה כלכלית ערך שצריך לשאוף אליו, או האמונה 'חשוב לשמור ליום סגריר' - רוב האנשים יסכימו איתה אבל חשוב לבחון מה האמונה הזו מייצרת אצלנו".
לא מעט אנשים מפחדים לגעת בתכניות חיסכון, ומוותרים על חלומות בגלל הפחד הזה. חופשה, למשל. למה? כי צריך לחסוך ליום סגריר. אבל אמיתי טוענת שאפשר להמיר את האמונה הזו באמונה חלופית: "חשוב לחסוך גם ליום סגריר וגם ליום שמשי, לחופשה מיוחדת, לשינוי קריירה או לימודים".
לנשים יש קושי לדרוש כסף
לתפיסות העולם שלנו והדימוי העצמי שלנו יש מגוון ביטויים בעולם החומר. "לחלק מהאנשים יש קושי לדרוש כסף או להעריך את השווי של העבודה שלהם. זו בעיקר חולשה נשית כי מצופה מהן לנהוג כך, והן מפנימות את זה", אומרת יעל נבט, מומחית להתנהלות פיננסית של המשפחה. "אחרים, עם דימוי עצמי נמוך חושבים לעיתים שהם ימלאו את החסר בחומר, והם מתרגלים לפיצוי חומרי רגעי שהולך וגדל, ממש כמו סמים".
האמונות הללו משפיעות לא רק על ההתנהלות הכלכלית שלנו אלא גם על הבחירות המקצועיות שנעשה בחיינו. "אנשים שיש להם יחסים טובים עם כסף בדרך כלל יעסקו בתחומים שדורשים התעסקות עם כסף. אנשים שמסתייגים מכסף או פוחדים מהתעסקות עם כסף יבחרו במקצועות הומאניים או רוחניים, יבחרו לא להיות עצמאיים ובמידה ויבחרו כן להיות עצמאיים ימנעו מלנהל כסף, מלשווק את עצמם ויהיו להם קשיים לגבות כסף", מסבירה שרית אמיתי.
איך נוכל לזהות אמונות שמגבילות אותנו בנוגע לכסף?
"האמונות קיימות בתת המודע שלנו. אבל כאשר יש סבל, זוהי אינדיקציה לכך שמשהו לא עובד", אומרת אמיתי. "זה יכול לבוא לידי ביטוי ביתרות חוב כמעט קבועות, פזרנות יתר, חובות כבדים, דאגות או חרדות בנושא כסף. כאשר הביטויים האלה קיימים, כדאי לברר מהן האמונות שיש בנוגע לכסף, אפשר לעשות את זה עם איש מקצוע או מאמן, ואפשר לברר עם עצמך את האמונות ולבדוק האם מתקיים קשר להתנהגויות או הרגלים הקשורים לכסף, המייצרים סבל בחיים. אם יש לי אמונה שכסף זה דבר מלוכלך כמובן שזה ישפיע על יכולת הגבייה שלי בנינוחות מהלקוחות שלי".
"אם נזהה תסכול או חשש, תירוצים, קנאה או פער בין איפה שהייתי רוצה להיות לעומת איפה שאני, יש שם מגבלה פנימית", אומרת יעל נבט. "רוב משקי הבית בישראל נמצאים במינוס קבוע מתוך אמונה שאי אפשר לחיות בלי יתרת חוב, אך זה תורם רק לבנקים, כדרך חיים זה מצב לא בריא".
יוצרים מציאות
יעל נבט מונה שני גורמים עיקריים שמייצרים את המציאות הכלכלית בחיינו: הפיננסים, כלומר הכנסות והוצאות, הלוואות וחסכונות. "חלק מהאנשים לוקחים הלוואות מבלי לדעת איך להחזיר ומתקשים לחסוך כי הם חסרי יכולת לדחות סיפוקים". בנוסף, קיימים גם גורמים רגשיים: כסף הופך למדד או פרשנות לאהבה, נדיבות או למצוקה, לשפע או לקמצנות. "אנשים נמדדים לפי היכולת שלהם לתת או לקבל דברים שנקנים בכסף, ועל פי סך הנכסים שלהם".
על אף המקום המרכזי של האמונות בחיינו, אפשרי בהחלט ללמוד התנהלות פיננסית בריאה. שרית אמיתי מאמינה שזו חובה ללמד אנשים לנהל כסף כמו שזו חובה ללמד תקשורת. "הייתי שמחה אם זה היה מתחיל במערכת החינוך. לדאבוני, מגיעים להבנות רק כשיש משבר ואז זה יותר מסובך. לרוב, אנשים נמנעים מלנהל כסף: לבדוק את מצב העו"ש, לנהל תקציב, לתכנן הוצאות, לתכנן את העתיד הפיננסי שלהם, לקבל החלטות פיננסיות. אך כשמצליחים לחבר אנשים למספרים נוצרת בהירות שמאפשרת קבלת החלטות".
שינוי, טוענת אמיתי, מתחיל בשינוי ההרגלים. לאחר ההבנה אילו אמונות בנוגע לכסף לא משרתות את מטרותינו, יש לאמץ אמונות חדשות שכן משרתות. "אפשר להחליט לדוגמא ש'ערכים וכסף הולכים יחד", אצל רוב האנשים יש קונפליקט בין השניים מתוך האמונה שאי אפשר להיות אדם טוב וגם לאהוב כסף, מה שכמובן לא נכון. מתוך האמונה החדשה אפשר להציב לעצמנו מטרות פיננסיות ולבחור להשיג אותן מתוך נאמנות לערכים".
לתכנון כספי יש מוניטין רע של קמצנות ושתלטנות, בניגוד להנאה מהחיים וזרימה, אבל יעל נבט לא מסכימה עם הקביעה הזאת. " מתוך התכנון יכולה לבוא הספונטניות, אם אני מתכננת יישאר לי כסף בצד ליהנות ממנו".
בעיקר היום בחברת השפע, חשוב ללמד ילדים התנהלות נכונה עם משאבים כמו כסף וגם זמן. "צריך ללמד ילדים לדחות סיפוקים, לעשות סדרי עדיפויות, ולהסתדר עם מה שיש להם בכל המישורים, לשים בצד ולהימנע מהלוואות. תמיד ימכרו לנו שאם רק יהיה לנו יותר כסף, יופי, או נסיעות לחו"ל נהיה יותר מאושרים, והתחושה של כולם היא שאף פעם אין מספיק. המחאה החברתית הבהירה שקושי כלכלי הוא מצב כללי, ומאז יש יותר נכונות לקבל עזרה ולעשות שינוי".
ואולי קובעות את העתיד המקצועי שלנו?