סוף עידן "חוק מילצ'ן": ב-1 בינואר 2026 מבוטל הפטור מדיווח לעולים חדשים

מאז 2008 נקטה ישראל במדיניות מיסוי ייחודית כלפי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. המדינה העניקה להם עשר שנים של פטור ממס ומדיווח על הכנסות מחוץ לישראל. מדובר בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה, הפוטר עולים חדשים ותושבים חוזרים ממס הכנסה בישראל על הכנסותיהם מחוץ לישראל במשך עשר שנים מבואם לארץ.

החוק נועד לעודד עלייה של בעלי הון, אנשי עסקים ומומחים מהעולם. עם השנים הוא הפך שנוי במחלוקת, בין היתר בשל השימוש שנעשה בו לצורכי העלמות מס וחוסר שקיפות.

לאחר שנים של דיונים ולחצים, אשתקד קיבלה ישראל אזהרה מארגון ה-OECD ומהאיחוד האירופי שהיא תיחשב כ"מקלט מס" אם החוק לא ישונה. בעקבות כך בוטל הפטור מדיווח באמצעות תיקון 272 לפקודת מס הכנסה, שיחול על מי שיעלה או יחזור לישראל החל מ-1 בינואר 2026.

mako שוחח עם רו"ח ומומחה המיסוי אייל סנדו, שותף בפירמת אלמקייס פתרונות מיסוי שהיה מעורב בדיונים על הרפורמה, כדי להבין מה משתנה, ומה היתרונות והחסרונות בביטול הפטור.

חוק עם תמריץ הפוך

לדברי סנדו, הרעיון המקורי היה פשוט ונועד לעודד הגירת הון לישראל. "בעיקרון, החוק אמר: בואו לישראל, ועל כל ההכנסות והנכסים שלכם מחוץ לישראל לא תשלמו מס ולא תצטרכו לדווח במשך עשר שנים. הרעיון היה להביא עולים חזקים כלכלית, מתוך תקווה שישקיעו כאן. אבל בפועל, החוק יצר דווקא תמריץ הפוך – הוא פטר מהכנסות מחוץ לארץ, אך לא נתן הטבה על השקעות בישראל. כך נוצר מצב שאנשים נהנו מהפטור אך העדיפו להשאיר את כספם בחוץ לארץ".

סנדו מסביר: "החוק אמר: 'אתם תהיו פטורים מדיווח על מה שיש לכם בחוץ לארץ, ולא על מה שתרוויחו בישראל'. זה כמובן היווה תמריץ שלילי לאותם אנשים שכן רצו להשקיע בישראל. למה? כי אם תשקיע בישראל, תהיה חייב במס כמו כל ישראלי. אם תשאיר את הכסף בחוץ לארץ, תהיה פטור".

בעקבות החוק חזרו לישראל כמה טייקונים ישראלים שחיו בחוץ לארץ, בהם סמי עופר ובנו אייל עופר, טדי שגיא, סול זכאי, שי אגסי ואחרים. "אני לא יודע כמה באמת השקיעו אותם בעלי הון בישראל", אומר סנדו, "כי התמריץ היה הפוך".

ברשות המסים היו מודעים כל השנים לבעיות ולביקורת שהחוק יצר מצד מדינות האיחוד האירופי. אך ניסיונות לבטל את הפטור נתקלו במשך שנים בהתנגדות עזה, בעיקר מצד משרד הקליטה. גורמים כלכליים טענו כי ביטולו ירתיע עולים פוטנציאליים ויפגע באטרקטיביות של ישראל.

לפני מספר שנים הוקמה הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי, שפרסמה את המלצותיה בנובמבר 2021. בין היתר המליצה על ביטול הפטור מדיווח, אך לא של הפטור ממס עצמו. הממשלה אימצה את ההמלצה, וב-2024 נחקק התיקון שמסמן את שינוי המדיניות.

מכונה בטעות "חוק מילצ'ן"

חוק הפטור מדיווח ותשלום מס על הכנסות מחוץ לארץ של עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל זכה לכינוי "חוק מילצ'ן". זאת משום שהטייקון ומפיק העל ארנון מילצ'ן חזר לישראל ב-2009, בעקבות חוק הפטור שנחקק ב-2008.

בשנת 2013 ביקש מילצ'ן לבדוק אצל נתניהו ושר האוצר דאז יאיר לפיד את האפשרות להאריך את החוק לתקופה שמעבר לעשר שנים. לפיד טוען כי סירב ואמר שזה רעיון לא טוב. נתניהו ומילצ'ן פנו ללפיד וניסו לשנות את דעתו. בכך גם עוסק תיק 1000 נגד נתניהו.

אבל לדברי סנדו, הכינוי "חוק מילצ'ן" אינו מדויק. "מילצ'ן קשור רק להארכת הפטור בעשר שנים נוספות. הייתה אופציה ששר האוצר יתקין תקנות שיאפשרו להאריך את הפטור בעוד עשר שנים, בתנאי שהעולה ישקיע בישראל. אך התקנות לכך מעולם לא הותקנו, והאפשרות נותרה תאורטית בלבד".

כר פורה להעלמות מס

"כשאדם פטור מדיווח, אין לרשות המסים מידע אמיתי על היקף הכנסותיו, על מקורות הכסף או על זהותו של בעל ההכנסה", מסביר סנדו. "במקרים מסוימים, אפילו כספים של אחרים הוסוו כשל עולים חדשים כדי ליהנות מהפטור, והרשות איבדה שליטה בנושא".

לדבריו, אם התמריץ הכלכלי בחוק היה מוטל בספק, הרי שהוא גם יצר בעיה חמורה יותר. "החוק הפך לכר פורה להעלמות מס ולהלבנת הון. נתקלנו במקרים שכל מיני הכנסות מסוימות ששייכות לאנשים אחרים 'הולבשו' על עולה חדש או תושב חוזר ותיק. מכיוון שאותו עולה לא חייב לדווח, אי אפשר היה לדעת שהכסף בכלל לא שלו".

סנדו מוסיף: "הבעיה הייתה חוסר המידע. ברגע שלרשות המסים אין את המידע הזה, היא לא יכולה לעשות ביקורת. אדם יכול היה לטעון שהוא 'תושב חוזר ותיק' שחי עשר שנים בחוץ לארץ, ולהחזיק בחוות דעת משפטית מפוקפקת שתומכת בזה, כדי ליהנות מהטבות החוק. רשות המסים אפילו לא יודעת שהוא טוען את הטענה הזאת, כי הוא לא מדווח על זה".

במקרים אחרים, לדבריו, עולים טענו שהכנסה מסוימת הופקה בחוץ לארץ בזמן שהם ניהלו את הכל מישראל, וגם את זה אי אפשר היה לבדוק.

אחרי שנים של ניסיונות כושלים שנתקלו בלובי חזק של מתנגדים, המדינה החליטה לשים לזה סוף. תיקון 272 לחוק ביטל את הפטור מדיווח.

מה קורה עכשיו

"מי שיעלה לישראל עד 31 בדצמבר 2025 נמצא תחת החוק הקיים ויקבל פטור מלא גם ממס וגם מדיווח למשך עשר שנים", מסביר סנדו. "מי שיעלה לישראל מ-1 בינואר 2026 עדיין יהיה פטור ממס על הכנסותיו בחוץ לארץ למשך עשר שנים, אבל יחויב לדווח על כל ההכנסות האלה לרשות המסים בישראל".

לדבריו, ביטול החוק מכניס רבים ללחץ. "החשש הוא לא רק מהבירוקרטיה של הדיווח, אלא ממה שיקרה כשרשות המסים תשים את ידיה על המידע. מדינת ישראל צריכה כסף, ואנחנו רואים שעובדי רשות המסים יותר אגרסיביים בטענות שלהם מול העולים והתושבים החוזרים הזכאים לתנאי החוק. כשהכל יהיה מדווח, ורשות המסים תדע את הכל, כי אנשים ידווחו, רשות המסים תעשה הכול כדי שיתאפשר לה לגבות מס".

סנדו מזכיר מקרה אופייני: "ערעור על מעמדו, למשל. עולה חדש שמנהל חברות בחוץ לארץ מהסלון שלו בתל אביב, רשות המסים יכולה לבוא ולומר לו: 'החברות בחוץ לארץ, אבל אתה מנהל אותן מישראל, לכן חלק מההכנסה שאתה טוען שהיא פטורה, היא למעשה הכנסה שהפקת אותה בישראל, וההכנסה הזאת חייבת במס'".

סנדו חושף טקטיקה נפוצה של פקידי שומה מול בעלי פטור ממס: "כשאתה בא לדיון, אוטומטית שואלים אותך: 'ומה שילמת בחוץ לארץ?'. וכשפקיד השומה מבין שנישום מסוים לא שילם בחוץ לארץ, אז הוא אומר: 'רגע, אם לא שילמת בחוץ לארץ, אז בוא תשלם פה משהו'. וזאת למרות שהחוק לא דורש זאת, אבל זה הופך לטיעון פסיכולוגי חזק בוויכוח".

המלכודות שבדרך: קריפטו ו"שנת הסתגלות"

מ-2025 רשות המסים מחייבת דיווח על כל עסקה במטבעות קריפטו מסוימים. לפי הצעת חוק חדשה, ביטקוין או את'ריום שנרכשו לאחר העלייה לארץ ייחשבו כנכס ישראלי, ולכן לא יהיו פטורים ממס עם מכירתם.

המשמעות, לדברי סנדו: "משקיעים בתחום הקריפטו שיעלו לישראל יידרשו לדווח ולשלם מס על פעילותם בתחום, גם אם היא נעשית באינטרנט ומחוץ לגבולות המדינה".

לפי החוק החדש, מי שיעלה לישראל עד סוף 2025 ייהנה מפטור ממס ומדיווח למשך עשר שנים. החל מ-2026, העולים החדשים יידרשו לדווח לרשות המסים על הכנסותיהם מחוץ לארץ, גם אם הן פטורות ממס.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, יותר שקיפות ומידע לרשות המסים. מצד שני, חשש בקרב עולים פוטנציאליים. "יש אנשים שחוששים לחשוף מידע כלכלי ממדינות המוצא שלהם, לפעמים מסיבות ביטחוניות או משפחתיות", מסביר סנדו. "במדינות מסוימות עצם הידיעה על הון משפחתי עלולה לסכן את בני המשפחה שנשארו שם".

יש גם יתרונות

למרות הביקורת מצד אלה שהפטור מדיווח לא יחול עליהם החל מתחילת 2026, יש במהלך גם יתרונות עבורם. "הדיווח השנתי עשוי למנוע מחלוקות עתידיות עם רשות המסים על מקור ההון, משום שהדוחות מתיישנים אחרי כמה שנים", מסביר סנדו. "בנוסף, הוא עשוי להקל על עולים חדשים, שעד כה חששו להעביר כספים מחוץ לארץ לבנקים בישראל מחשש להלבנת הון. כשיש דיווח מסודר, והבנק רואה שהכול מדווח כחוק, הוא יאפשר יותר בקלות העברת כספים מחוץ לארץ לישראל".

ביטול הפטור מדיווח מסמן סוף תקופה במדיניות העלייה הכלכלית של ישראל. מצד אחד, הוא עשוי לצמצם העלמות מס ולחזק את אמון הציבור במערכת. מצד שני, הוא מציב אתגר לממשלה: כיצד להמשיך ולעודד הון איכותי להגיע לישראל מבלי להפוך את המערכת למרתיעה מדי עבור העולים החדשים.