mako
פרסומת

למה שוב קיבלתם פחות כסף בתלוש המשכורת של אוגוסט?

דמי ההבראה, הבונוס שהעובדים מצפים לו בכל קיץ, התכווץ גם השנה בעקבות ההסכם בין ההסתדרות לממשלה שנועד לממן את הוצאות המלחמה. זו השנה השלישית ברציפות שהתעריף לא מתעדכן לפי המדד, מה שמחמיר את הפגיעה בכיס העובדים

רונית מורגנשטרן
mako
פורסם:
חבילת שטרות על תלוש משכורת
עובי המדינה משלמים פעמיים | אילוסטרציה: Rita Kapitulski, shutterstock
הקישור הועתק

 

עובדים שקיבלו במהלך סוף השבוע את תלוש השכר שלהם גילו את ההשפעה המלאה של החלטת הממשלה להפחית יום הבראה אחד לטובת מימון מלחמת חרבות ברזל. זוהי השנה השנייה ברציפות שבה מופחתים דמי ההבראה, והפעם הסכום המופחת גבוה יותר עקב הקפאת שווי יום ההבראה.

במסגרת תוכנית ההתכנסות התקציבית לשנת 2025 שאושרה בכנסת במרץ, הוחלט להפחית יום הבראה אחד משכרם של כמעט כל העובדים בישראל. עם זאת, נכון לעכשיו ההפחתה מתוכננת לשנתיים בלבד - 2024 ו-2025. אין החלטה להפחית דמי הבראה גם ב-2026.

דמי הבראה הם תשלום חובה שכל מעסיק בישראל נדרש לתת לעובדיו על פי חוק, בהתאם לוותק שלהם במקום העבודה. רוב המעסיקים משלמים את התוספת כתשלום חד פעמי ביולי יחד עם שכר יוני, או באוגוסט יחד עם שכר יולי. במקומות עבודה מסוימים דמי ההבראה משולמים באופן חודשי כחלק מהשכר.

העובדים זכאים לדמי הבראה לפי מספר ימים הנקבע על פי הוותק: עובדים עם ותק של שנה לפחות מקבלים 5 ימי הבראה, אחרי שנתיים - 6 ימים, אחרי 4 עד 10 שנים - 7 ימים, וכן הלאה עד למקסימום של 10 ימי הבראה בשנה לעובדים בעלי ותק של 20 שנה ומעלה.

כמה כסף מאבדים העובדים השנה?

שווי יום הבראה הוקפא גם ב-2025 ועומד על 471 שקל במגזר הציבורי ו-418 שקל במגזר הפרטי. בשנים רגילות דמי ההבראה מתעדכנים מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן.

עובד במגזר הפרטי מאבד השנה 418 שקל ברוטו, ועובד במגזר הציבורי מאבד 471 שקל ברוטו. הפגיעה בשכר הנטו תהיה נמוכה יותר, בהתאם לדרגת המס של העובד.

במקומות עבודה שבהם דמי ההבראה משולמים באופן חודשי, הניכוי מתבצע באופן פרופורציונלי - הפחתה של כ-35 שקל בחודש לעובד במגזר הפרטי ושל כ-39 שקל בחודש לעובד במגזר הציבורי. במקומות שבהם משולמים דמי ההבראה בתשלום אחד מרוכז, הסכום מופחת במלואו מאותו תשלום.

עובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקל בחודש זוכים להקלה חלקית. מהם תנכה המדינה חצי יום הבראה במקום יום שלם - כלומר כ-209 שקל במגזר הפרטי ו-235 שקל במגזר הציבורי.

כוח ברצועה
כוח צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
פרסומת

עם זאת, אחת הביקורות המרכזיות על ניכוי יום ההבראה היא שמדובר במס רגרסיבי. ההפחתה פוגעת משמעותיה בהכנסה הפנויה של עובדים המרוויחים שכר נמוך מעל הרף של 6,150 שקל בחודש, בעוד שבעלי הכנסה גבוהה בהרבה בקושי מרגישים בהבדל.

מי זכאי ומי פטור?

זכאים לדמי הבראה במגזר הפרטי כל העובדים למעט עובדי משק בית. במגזר הציבורי זכאים עובדי המדינה, השלטון המקומי, המועצות הדתיות, האוניברסיטאות הציבוריות, מכון ויצמן, הסתדרות הדסה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה.

בנוסף, גם חיילים בשירות קבע, נשיא המדינה, שופטים, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ורבנים ראשיים תורמים יום דמי הבראה. עובדים במשרה חלקית משלמים חלק יחסי בהתאם לחלקיות המשרה.

פטורים מהחוק: מעסיקים פרטיים של עובדי סיעוד, עובדי משק בית או עובדים אחרים המועסקים במרחב הביתי שלא במסגרת עסק.

לאן מגיע הכסף?

המעסיקים עדיין נדרשים להפריש את הסכום, אך למעשה הוא נגבה כמס על ידי המדינה. הגזירה אמורה להכניס לקופת המדינה כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2025.

לפי משרד האוצר, הצעד נדרש לסגירת הגירעון התקציבי שנוצר בעקבות ההוצאות הגדולות של המדינה מאז תחילת המלחמה, ולקראת הגידול הקבוע בהוצאות הביטחון בשנים הקרובות. צעד זה הוא חלק מחבילת קיצוצים והגדלת הכנסות בהיקף של יותר מ-30 מיליארד שקל.

עובדי המגזר הציבורי נושאים בנטל כפול. מעבר להפחתת יום ההבראה, הם משלמים מאז אפריל 2024 ועד סוף 2025 הפחתה חודשית של 3.3% מהשכר כתרומה נוספת למלחמה. ב-2026 אמורה ההפחתה לרדת ל-1.2%.

גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת יוני, והם גם נפגעים מההפחתה.