כמה כסף מגיע לכם? המדריך המלא למתווה החל"ת

מתווה הזכאות לדמי אבטלה אושר אמש במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית, דקה לפני כניסת חג הפסח. המתווה מסדיר את הזכויות של עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך מלחמת שאגת הארי, והוראותיו חלות באופן רטרואקטיבי מיום פרוץ המלחמה, ה-28 בפברואר. אבל בזמן שהכנסת מסמנת וי על חקיקה, במגזר הפרטי רותחים: נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן קרא למעסיקים לשלוח היום בבוקר "איגרת חג מיוחדת" לכמיליון עובדים, שתבהיר להם שהמתווה הנוכחי פוגע בהם ישירות. עו"ד שירן מזרחי וילבך, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות', עושה סדר.

עד מתי המתווה בתוקף?

המתווה חל כרגע עד ה-14 באפריל, ואם מצב החירום יימשך, הממשלה תבחן הארכה בחודש נוסף. מעבר לכך נקבע שהמתווה יישאר בתוקף עד סוף 2027, כך ששר האוצר ושר העבודה יוכלו להפעיל אותו שוב בעתות חירום בלי צורך בחקיקה נוספת.

מי זכאי לדמי אבטלה?

כל עובד שפוטר או יצא לחל"ת בתקופה הקובעת, בין אם ביוזמתו ובין אם ביוזמת המעסיק, זכאי לדמי אבטלה בתנאים מקלים. התקופה המינימלית לשכירים עומדת על עשרה ימים בלבד, במקום 30 בשגרה. פרק הזמן שבו שכיר נדרש לעבוד כדי להיות זכאי לדמי אבטלה קוצר לשישה חודשי עבודה מתוך 18 שקדמו לחל"ת, במקום 12 מתוך 18 בשגרה.

לאוכלוסיות מיוחדות, בהן מפונים, בעלי מוגבלות, בני זוג של משרתי מילואים, נפגעי פעולות איבה, נכי צה"ל מהשבעה באוקטובר וחיילים משוחררים מהשנה האחרונה, תקופת ההכשרה קוצרה לשלושה חודשים בלבד. עוד נקבע כי אישה בהיריון שיצאה לחל"ת וילדה בעודה בחל"ת, תקופת החל"ת תיצבר לה כתקופת הכשרה לדמי לידה.

מה קורה עם ימי החופשה שצברתי?

החובה לנצל את יתרת ימי החופשה הצבורים לפני קבלת דמי אבטלה בוטלה. המשמעות: העובד יכול לשמור את ימי החופשה שלו ולקבל במקביל דמי אבטלה. ימי חופשה שכבר נלקחו ניתנים להמרה לפיצוי במסגרת החל"ת, כך שעובדים לא יאבדו את הימים שצברו לפני המבצע. בנוסף, דמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון לחל"ת, ללא חמשת ימי ההמתנה הנהוגים בשגרה.

אפשר לצאת לחל"ת גם ביוזמת העובד?

לראשונה, המתווה מאפשר לעובדים לצאת לחל"ת ביוזמתם. לשם כך יש להירשם באתר הביטוח הלאומי ובשירות התעסוקה, שיצליבו את המידע עם המעסיק.

מה אם עבדתי רק חלק מהזמן?

אף על פי שפיקוד העורף אפשר את חזרת המשק לעבודה כבר ביום החמישי ללחימה, המתווה מתנה את הזכאות בהפסקת עבודה רציפה של עשרה ימים לפחות. מי שעבד באופן חלקי לא יהיה זכאי.

מה קורה אם עבדתי בשתי עבודות, ורק באחת יצאתי לחל"ת?

עובד שהוצא לחל"ת באחת מעבודותיו וממשיך לעבוד בשנייה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה, בכפוף לתנאי הזכאות הכלליים. במקרה כזה, דמי האבטלה יחושבו לפי שני מקומות העבודה, ומידי חודש ינוכו ההכנסות מהעבודה הפעילה. על העובד להגיש כל חודש לביטוח הלאומי תלוש שכר עדכני.

כמה כסף אקבל?

סכום דמי האבטלה נקבע לפי גובה השכר והגיל (מעל או מתחת לגיל 28), ונע בין 30% ל-70% מהשכר, עד תקרה של 13,769 שקל לחודש.

איך מגישים תביעה ומתי מקבלים את הכסף?

יש להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש לביטוח הלאומי תביעה לדמי אבטלה, גם באופן מקוון. לפי פרסומי הביטוח הלאומי, התשלומים יבוצעו במהלך אפריל-מאי 2026. עובדים שיגישו את הבקשה עד ה-9 באפריל, הביטוח הלאומי יעשה מאמץ לשלם כבר במהלך אפריל.

גם מעסיקים יכולים לדווח: אתר לשכת התעסוקה מאפשר למעסיק להגיש דיווח מרוכז עבור כלל עובדיו שיצאו לחל"ת, באמצעות הורדת קובץ אקסל, מילוי פרטי העובדים וחתימה על הצהרת מעסיק מקוונת.

מה קורה לעובדים מעל גיל 67?

עובדים מעל גיל פרישת חובה אינם זכאים לדמי אבטלה, אבל המתווה קובע שעובד מעל גיל 67 שעבד כשכיר בשלושת החודשים שקדמו למבצע והוצא לחל"ת יהיה זכאי למענק מיוחד חלף דמי אבטלה, בכפוף לעמידה בתנאים. גובה המענק: 75% מההכנסה ועד 137 שקל ליום. את הבקשה יש להגיש באתר הביטוח הלאומי לא יאוחר מ-12 חודשים ממועד היציאה לחל"ת.

מה לגבי עובדות בתקופה מוגנת לפי חוק עבודת נשים?

עובדת שיצאה לחל"ת בתקופה הקובעת, לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה בתוך 60 הימים המוגנים שלאחר תקופת הלידה וההורות, תקופת החל"ת לא תיספר במניין התקופה המוגנת. כלומר, מניין 60 הימים ייעצר עם היציאה לחל"ת.

היעדרות בתקופה הקובעת מחמת הוראות שניתנו בשעת חירום לא תיחשב פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה. כך למשל, מעסיק רשאי להוציא עובדת לחל"ת אם יש לה ילד מתחת לגיל 14 כשהמסגרות החינוכיות סגורות, גם אם מדובר בעובדת בתקופה מוגנת. הסייג: מעסיק שבחר שלא להפעיל את עסקו משיקוליו יידרש לפנות לקבלת היתר כבשגרה.

המתווה חל על כל העובדים במשק?

המתווה מסדיר בעיקר את זכויות העובדים בסקטור הפרטי. מתווה הפיצויים לעסקים, הרגל השנייה של המענה הכלכלי למלחמה, יגיע להצבעה בכנסת רק אחרי פסח. בסקטור הציבורי מתקיימים בימים אלה דיונים בין המדינה לבין ההסתדרות, והם צפויים להניב תנאים טובים בהרבה: החזר של עד 100% מהשכר בשבועיים הראשונים ו-80% לאחר מכן, לעומת 30%-70% במגזר הפרטי, ורק לאחר היעדרות של עשרה ימים רצופים.

הפער הזה הוא שהצית את המחאה.

למה המגזר הפרטי זועם?

תורג'מן שלח היום (ג') הודעה לכלל המעסיקים במגזר הפרטי, בה קרא להם להפיץ מחר בשעה 10:00 "איגרת חג" לכמיליון עובדים, לצד תלושי השכר של חודש מרץ. לאיגרת יצורף נספח ובו שמות השרים וחברי הכנסת שהצביעו בעד המתווה. "העובדים לא יקבלו משכורת מלאה ויאבדו רבע משכרם רגע לפני החג", כתב תורג'מן. "לא בגלל שלא עבדו, אלא כי הממשלה פשוט לא סופרת אותם."

תורג'מן טען כי מדיניות הממשלה פוגעת דווקא במי שמניע את הכלכלה. "האנשים הטובים שלנו נענו, התייצבו ועשו את חלקם", כתב למעסיקים. "לעובדי המגזר הפרטי, מחוללי הצמיחה ומנוע המסים של מדינת ישראל, לא נמצא פתרון."

ההפצה צפויה לצאת לפועל מחר בשעה 10:00, באמצעות הודעות וואטסאפ ישירות למכשירי העובדים, אלא אם יחול שינוי של הרגע האחרון.