שנת הלימודים החדשה החלה ויחד עם הגשם הראשון מחלות שונות מתחילות לצוץ בבתי הספר ובגנים. כאשר מדובר בהצטננות קלילה אנו יודעים שגם גופו העדין של הילד יוכל להתמודד אך מה עם מחלות המסכנות חיים? הרפואה המודרנית מעניקה כלי עוצמתי על מנת למנוע הדבקות במחלות אלה – החיסון.
אך כיום לא כל ההורים מוכנים לבצעו. העליות בהופעתן של מחלות שונות לאור שינוי המגמה בתחום עשוי להשפיע בעתיד גם על פרמיות הביטוחים והפרטיים והביטוח הלאומי.
כיצד עובד חיסון?
לפני מאות שנים גילה חוקר שניסה להילחם במגפת האבעבועות השחורות הקטלנית, כי אם יזריק לגופו של ילד מעט מגופה של פרה שנדבקה במחלה מקבילה – הילד יפתח עמידות למחלת האבעבועות השחורות. לא מדובר בקסם אלא במעין "מחנה אימונים" בו הגוף מתנסה בדרך הנכונה להילחם בנגיף מוחלש, מומת או אף בחלק קטן ממנו ומסוגל בעתיד להתמודד עם נגיפים אלימים מסוג זה.
תופעות הלוואי של החיסונים
לאחרונה, החלה מחאה של הורים רבים שהבחינו במחלות העשויות להיות תוצאה של שילוב מתכות בחיסון. בעבר היו אלה הכספית וכיום קיים מלח אלומיניום בשיעור נמוך בחלק מהחיסונים. למרות המידע הרב המפורסם באמצעי התקשורת על חשיבות החיסונים לבריאות הילד, הורים שבחרו לא לחסן את ילדיהם אינם מחויבים לעשות כן ולכן אחוז קטן מהאוכלוסייה עדיין נמצא בסיכון להדבקות במחלה.
חשש להתפרצות מגפות
למרות היעילות הגבוהה של החיסונים השונים, לעתים מופיעה מוטציה נפרדת של הנגיף ואדם המחוסן בפני מחלה מסוימת עשוי לחלות בה בשלב זה או אחר בחייו. לכן, כאשר מרבית האוכלוסייה מחוסנת הסיכוי להתפרצות מגפה נמוך, אך ככל שעולה שיעור הלא- מחוסנים, קיימת עדיין סבירות סטטיסטית להופעתה של המחלה. אחת ההצעות שהועלו הייתה ניסיון להפריד בין הילדים המחוסנים לאלה שהוריהם סרבו לחסנם במערכות חינוך שונות. האם זהו הפתרון?
התוצאה העשויה להתרחש בעקבות ריכוז גבוה של ילדים שאינם מחוסנים עלולה להיות הרת אסון. דווקא באותם המוסדות קיימת סכנת הדבקות שיכולה להשפיע על כמות גדולה של ילדים בתוך זמן קצר. מגפות שלא ראינו במשך שנים רבות עשויות "להרים את ראשן" ולהדביק את הילדים הלא-מחוסנים. אם כן, כיצד ניתן בכל זאת לנסות ולשכנע את האוכלוסייה להתחסן? סביר להניח כי לא נראה גנים שנועדו לילדים לא-מחוסנים אלא הופעה של מגמה שונה – דרישה להציג פנקס חיסונים מלא לפני הקבלה לגן הילדים.
למשל במרבית בתי הספר והגנים הציבוריים בארה"ב, ההורים נדרשים להציג את רישומי החיסונים - כאשר בחלק מהמדינות ניתנת להורים אפשרות להצהיר כי הם מתנגדים לחיסון מסיבות דתיות. ילדים אלה יוכלו להתקבל רק לחלק קטן מבתי הספר הציבוריים ותמנע כניסתם למרבית בתי הספר הציבוריים.
קנס בדמות "דמי בריאות" להורים
הצעת חוק שהעלה לאחרונה ח"כ יואל חסון נועדה ליצור מעין מנגנון ענישה להורים שלא מחסנים את ילדיהם ומאידך, למנוע מצב שבו תחלואה גבוהה יותר מעלה את פרמיות הביטוח הרפואי ואת עלות הטיפולים לכלל האוכלוסייה. על פי ההצעה הורה המסרב לחסן את ילדיו יחתום על הצהרה כי הוא מודע להשלכות המעשה וכן לא יזכה לפטור הקיים מ"דמי בריאות" לילדיו מגיל שנתיים עד גיל 18.
האם ישנה סכנה ממשית לעליית הפרמיות?
מגמת הסירוב לחיסון עשויה לשנות את הדרך בה מחושבות הפרמיות של הביטוחים השונים. יש להבין כי עלות הפרמיה מבוססת על הסיכון הסטטיסטי שאדם יחלה במחלה מסכנת חיים. לכן, ככל שהסיכון גובר בקרב חלקים שונים באוכלוסייה וכן שכיחותן של מחלות שונות בסביבות גיאוגרפיות מגוונות עשוי לגרור העלאה במחירי הפרמיות.
בישראל, בה מערך הבריאות מחולק לביטוח ציבורי וביטוח בריאות פרטי ההשפעה עלולה להיות בשני הגופים כאחד, כאשר אותם ילדים שלא חוסנו בילדותם עשויים לשלם אף הם פרמיה גבוהה יותר על מנת לגלם את הסיכון של חברת הביטוח לשפותם במקרה של מחלה.
לסיכום, ההחלטה האם לחסן את הילדים עדיין נמצאת בידי ההורים. עם זאת, יש להבין את ההשלכות של שיעור המסרבים לחיסון על מצב בריאות האוכלוסייה ועלות הפוליסות המממנות את הטיפולים בחולים הפוטנציאליים ממחלות שהיה ניתן למנוע באמצעות החיסון.