"מפטרים" לקוחות שלא משלמים שכר-טרחה ראוי, "בוררים" לקוחות ולא מתקשרים בחוזים חדשים עם לקוחות פחות רווחיים, מגייסים כלכלנים ובוגרי לימודי מינהל עסקים במקום רואי חשבון וגם מגייסים עשרות רואי חשבון מהודו - אלה הם חלק מהמהלכים שמבצעות פירמות ראיית החשבון הגדולות בארץ כדי להתמודד עם המחסור הדרמטי במתמחים וברואי חשבון - כך עולה מבדיקת גלובס.

לאחרונה פורסמו בגלובס שורת כתבות על שוק ראיית החשבון שנקלע למצוקת מתמחים ורואי חשבון, לאחר שבמשך שנים נשחקו שכרם ותנאיהם של הצעירים המתחילים את דרכם במקצוע. צעירים רבים שעמדו בשנים האחרונות בפתח מוסדות הלימוד ושקלו ללמוד חשבונאות (מסלול הלימודים למקצוע ראיית החשבון), הודו כי נרתעו מהשכר החודשי התחלתי, שעמד על 5,000-6,000 שקל לאחר שנות הלימוד המפרכות, ומהמסלול הארוך שיידרשו לעבור עד שיגיעו לשכר ותנאים טובים יותר.

המצב הזה, שהתפתח לאורך העשור האחרון, הוליד מחסור במתמחים בשוק ראיית החשבון, שהחריף מאוד בתקופה האחרונה. בעוד שלפני כעשור מספר בוגרי לימודי החשבונאות בפקולטות בארץ היה קרוב ל-2,000 מדי שנה ואף יותר, בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה הדרגתית, וב-2020 השלימו את לימודי החשבונאות 1,217 סטודנטים. 

במקביל להידלדלות ההיצע התרחשה תופעה של צורך עולה בשירותי רואי חשבון במשק לאור התפתחות הרגולציה, שינויים בשוק העסקי ובתקינה וכן בעקבות משבר הקורונה.
היעדר היצע של המתמחים ורואי החשבון הוליד תחרות עזה בין המשרדים הגדולים, ה"ביג 5", על כל מתמחה ורואה חשבון צעיר, בין היתר על-ידי הצעת בונוסים, תוספות שכר, גמישות בשעות העבודה ובחופשות, הענקת מלגות לימודים ועוד.

מנגד, המתמחים עצמם נאבקו לשיפור תנאיהם באופן רחב יותר ולא באמצעות "צ'ופרים" זמניים, וכפי שנחשף בגלובס, לאחרונה אף נרשם שינוי בשוק, כאשר כל חמש הפירמות הגדולות בארץ העלו את שכר המתמחים הבסיסי, בתוך כחודשיים, מ-5,500-6,500 שקל למעל 8,000 שקל, וכן את שכר שאר העובדים בפירמה בהתאם. 

אין עובדים בארץ (אבל בהודו לא חסר)

בינתיים, עד שהשוק יחזור להיות אטרקטיבי לצעירים בעקבות העלאות השכר, מתמודדים המשרדים עם המצב באמצעות פתרונות יצירתיים. אחד מהם הוא גיוס עובדים מהודו באאוטסורסינג.

נכון להיום הפירמה היחידה שמגייסת רואי חשבון מהודו היא דלויט ישראל. לדברי רו"ח יגאל דור, שותף מנהל בדלויט ישראל, מדובר במודל ייחודי לדלויט שמאפשר לכלל הפירמות ברשת לגייס עובדים מיומנים ממרכז שירות שהקימה הרשת בהודו. "פירמת דלויט העולמית חלוצה בעולם בהקמת מרכז שמעסיק עובדים בהודו, שעובדים על התיקים הכי גדולים של הפירמות השונות הפרושות בעולם".

לדברי דור, "זה היתרון בכך שאנחנו פירמה בינלאומית. זה מקנה לנו הרבה מאוד משאבים, ביניהם 40 אלף עובדים שנמצאים בהודו, והם חלק מהצוותים שאנחנו עובדים איתם בשנים האחרונות על רקע המחסור בעובדים בארץ. יש לנו כמה עשרות עובדים מאוד מיומנים בהודו שעוזרים לנו. הם עובדים מרחוק ומשרתים את החברות הכי גדולות בעולם. אנחנו לא משתמשים בהם בחברות קטנות וישראליות, רק בחברות גלובליות מאוד גדולות".

לדברי דור, "העובדים מהודו לא זולים. זה לא שאנחנו מביאים עובדים בחצי מחיר מעובד ישראלי. אלה עובדים מאוד מיומנים עם הכשרות מאוד משמעותיות ובעלי ניסיון רב. אנחנו מעדיפים לגייס עובדים בשוק המקומי, אבל ככל ששוק הישראלי לא יצליח לספק לנו פתרון, יש לנו מענה עבור הלקוחות שלנו. ככל שהמחסור בעובדים בארץ יימשך, נגביר את ההישענות שלנו על עובדים מהודו".

לדברי דור, הפירמה מיישמת פתרונות נוספים כדי להתמודד עם היצע העובדים הנמוך - בהם שיפור האטרקטיביות של המקצוע (העלאות שכר, ויצירת מסלולי קידום), השקעות בטכנולוגיה שמקלה על עבודת רואי החשבון ועירוב של רואי החשבון המבקרים בעולמות הייעוץ ובפרויקטים מחוץ לעולם הביקורת (אסטרטגיה, טכנולוגיה, סייבר וכדומה).

מוזמנים להישאר (רק אם תשלמו יותר)

מהלך נוסף שמתבצע בפירמות כדי להתמודד עם החוסר בעובדים אל מול עומס העבודה הוא "סינון" לקוחות, מבלי שהפירמות רוצות להודות בכך.

לדברי רו"ח דור, "הפירמה מטפלת בימים אלה בשכר-הטרחה מול הלקוחות. אנחנו פונים לכלל הלקוחות בכל הגדלים ומנהלים שיחות באופן פתוח ומסבירים להם מה שקרה במקצוע בשנים האחרונות ואיך שכר העבודה עלה בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, היקף השעות גדל בגלל הרגולציה שגדלה ועוד. לא כל השיחות מצליחות, ולפעמים באופן הכי מכבד אנחנו נפרדים מחלק מהלקוחות. כמו בכל משא-ומתן, יש רמת גמישות מסוימת שמעבר אליה אנחנו נאלצים להיפרד מהלקוח".

לדברי שותף בכיר אחר באחת מפירמות ה"ביג 5", מדובר בתופעה מוכרת בשוק לאחרונה. "ברוב הפירמות מנסים לשפר היום שכר-טרחה. כמובן שזה לא נעשה בברוטליות. אנחנו נותנים צ'אנס ללקוח לשלם את שכר-הטרחה שאנחנו מבקשים. כרגע יותר פונים אלינו לבצע עבודה, מאשר אנחנו פונים לבקש עבודה ולחפש לקוחות. לכן, אני ממש לא מקבל כל עבודה, והמחיר פחות גמיש. אם בעבר הסכמנו להיכנס במחיר נמוך יותר, היום פחות".

למדת כלכלה? (בוא תהיה רואה חשבון)


מלבד גיוס עובדים מהודו ו"פיטורי" לקוחות, מצאו בפירמות הגדולות פתרון יצירתי נוסף - גיוס בוגרי לימודי כלכלה. לדברי שותף בכיר באחת הפירמות הגדולות, אין מנוס מלגייס בוגרי כלכלה: "במקומות שזה מתאפשר אנחנו מגייסים כלכלנים, לביצוע בדיקת תיקי אשראי, בדיקת אומדנים, נושאים כלכליים יותר ופחות חשבונאיים".

שותף בכיר אחר באחת מפירמות ה"ביג 5" סיפר לגלובס כי אצלם מתמודדים עם בעיית ההיצע הנמוך של העובדים ועומס העבודה במספר דרכים: "הפירמה מעלה שכר-טרחה לחלק מהלקוחות, אבל אינה נפרדת מלקוחות קטנים ובינוניים. החוזים של הלקוחות מתחדשים כל שנה כל עוד העבודה נמשכת, ונהוג ששכר-הטרחה נקבע מחדש כל שנה מחדש".

החשש: איכות הביקורת תרד

לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות Accountech וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, "אנו עדים בימים אלה למחסור אדיר בכוח-אדם איכותי במשרדים הגדולים בגלל תנועת מלקחיים: מצד אחד עובדים איכותיים אחרי התמחות נחטפים בהצעות מאוד אטרקטיביות לאור הגאות בשוק ההון וטירוף ההנפקות. צריך לזכור גם שכל חברת טכנולוגיה ישראלית סקסית שמנפיקה צריכה אנשי כספים בכירים ויכולה בקלות לפתות את העובדים האיכותיים.

"מצד שני, בגלל הירידה בכמות הסטודנטים פחות אנשים איכותיים נכנסים להתמחות. במקרה הטוב, רק כרבע מכמות הסטודנטים לחשבונאות ש'בצנרת', במוסדות להשכלה גבוהה, מתאימים מבחינת איכויות לעבודה ב'ביג 5', לאור האתגרים הרבים והמציאות העסקית המשתנה. כתוצאה מכך למשרדים הגדולים אין ברירה אלא להשתמש בדרכים יצירתיות, כמו שימוש בבוגרי כלכלה או מינהל עסקים שניתן לגייס יחסית בקלות".

עם זאת, רו"ח שוב מזהיר כי "בוגרי כלכלה ומינהל עסקים אולי יכולים לעשות עבודות טכניות, אבל הם לא באמת יכולים לעשות ביקורת, כי לשם כך דרושה הבנה חשבונאית ועסקית עמוקה וגם ניסיון. החשש הגדול שלי הוא שאיכות הביקורת תרד, במיוחד על רקע הטירוף בבורסה".

לדבריו, "אם ב-2011 ניגשו לבחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית של משרד המשפטים 1,789 סטודנטים, הרי שבשנת 2020 ניגשו רק 1,184 - ירידה של כשליש. אבל ההסתכלות הכמותית היא מטעה, כי היום רק חלק קטן מהסטודנטים אכן מתאים לדרישות האמורות. כלומר, דה-פקטו מדובר בירידה של הרבה יותר מ- 50%". 

גל הנפקות והעסקאות בשוק ההון גוררים ביקושים לרואי חשבון

הצורך של המשרדים בעוד מתמחים ועוד רואי חשבון נולד על רקע הביקוש העצום לשירותיהם של רואי חשבון שהלך וגבר בשנים האחרונות. מה גורם לכך שהשוק הזה תוסס, והביקוש לשירותי רואי החשבון עולה?

רו"ח שרון שולמן, שותף מנהל בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל, מסביר כי "הכלכלה רותחת, ואנחנו רואים את זה בהיקף ההנפקות והעסקאות, בבורסה בישראל ובארה"ב. הרגולציה הפכה להיות מאוד מורכבת, ואי-אפשר להשוות את רמת המקצועיות שנדרשת היום - בין אם זה בחשבונאות ובין אם זה במסים או כל תחום אחר - למה שהיה נדרש בעבר".

אחת הסיבות לביקוש הגובר לשירותים של רואי החשבון היא שהאתגרים שהלקוחות מתמודדים איתם הפכו להיות מאוד מורכבים, והפתרון הוא רב-ממדי. "למעשה", אומר שולמן, "כיום אנחנו השותף העיקרי של הלקוח בהרבה מאוד תהליכים עסקיים משמעותיים".

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, "בהחלט רואים עלייה בביקושים לרואי חשבון. בנוסף לתחומי הליבה של הביקורת והמיסוי, יש עלייה גם בדרישות לביקורת פנימית, שירותי ייעוץ פיננסי, ליווי ותוכניות עסקיות, הערכות שווי, מעורבות בתהליכי שיקום והבראה של חברות. המודעות העולה לערך המוסף של רואי החשבון מתרחשת לאור מספר תהליכים - תהליכים של צמיחה כלכלית, ריבוי הנפקות, התרחבות משמעותית של הפעילות הבינלאומית". מעבר לכך, שטרק מציינת כי "גם משבר הקורונה חייב את העסקים להיעזר ברואי חשבון לצורך זכאותם למענקים, סיוע בקבלת הלוואות".

דבר נוסף שמשפיע על הביקוש לשירותי רואי החשבון הוא הרגולציה. לדברי רו"ח שלומי שוב, "הביקוש לשירותי רואי חשבון רק יגדל. לצד הגידול המתמיד בדרישות של הרגולציה הפיננסית, המורכבות העסקית רק הולכת ועולה. גם התקינה החשבונאית החדשה - במיוחד בעקבות המגמה של ה-IFRS - מתחברת לראייה העסקית ודורשת הפעלת שיקול-דעת והבנה עסקית מהצד של רואי החשבון".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס