הדולר צולל ל-3.01 שקלים: המרוויחים והמפסידים

שער הדולר צלל הבוקר (ג') לרמה של 3.01 שקלים, שפל היסטורי שלא נרשם מאז אמצע שנות התשעים. הצניחה מעוררת שאלות רבות בקרב צרכנים, משקיעים ובעלי עסקים. מדריך שאלות ותשובות שעושה סדר בתמונה.

האם הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים?

המרחק לרף שלושת השקלים הפך כמעט אפסי. ברמה של 3.01 שקלים, כל תנודת מסחר קלה, ואפילו פעולה נקודתית של גוף מוסדי גדול, עשויה להוביל לפריצה מטה. הסיכוי שזה יקרה בטווח המיידי נחשב גבוה לאור המומנטום הנוכחי. כל עוד נמשכת האופטימיות בזירה המדינית והביטחונית, הלחץ כלפי מטה צפוי להמשיך ולהעמיד את מחסום שלושת השקלים במבחן ממשי.

מה מוביל לצניחת הדולר לשפל של 30 שנה?

המגמה היא תוצאה של שילוב כוחות מקומיים וגלובליים. בזירה המקומית, הפסקת האש עם איראן והמגעים המתקדמים עם לבנון הפחיתו את פרמיית הסיכון של ישראל. במקביל, הגופים המוסדיים מוכרים מטבע חוץ בהיקפים גדולים כדי לאזן תיקים בעקבות עליות בבורסות העולם.

מעבר לים, הדולר חלש גם מול מרבית המטבעות המרכזיים, על רקע הגירעון המעמיק בארצות הברית והציפיות לשינויים בתוואי הריבית של הבנק הפדרלי.

מי מרוויח מהיחלשות הדולר?

הנהנים המיידיים הם הצרכנים והיבואנים. עבור הצרכן, כל רכישה שמתבצעת או מוצמדת לדולר צפויה להוזיל: קניות באתרי סחר בין-לאומיים, כרטיסי טיסה וחבילות נופש.

יבואנים שרוכשים סחורות בדולרים, ממוצרי אלקטרוניקה ועד רכבים, נהנים מירידה בעלויות הרכש. התקווה היא שהתחרות בשוק תוביל להורדת מחירים בחנויות. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שמחירים נוטים לעלות מהר ולרדת לאט, גם כשהתנאים מצדיקים הוזלה.

מי משלם את המחיר?

הנפגעים המרכזיים הם היצואנים, ובראשם תעשיית ההייטק. חברות אלה מוכרות מוצרים ושירותים לחו"ל ומקבלות תמורה בדולרים, אך משלמות משכורות, שכר דירה ומסים בשקלים. כשהדולר נמוך, ההכנסות נשחקות והרווחיות נפגעת.

קבוצה נוספת שסופגת פגיעה היא המשקיעים הישראלים בבורסות בחו"ל. גם אם מדד ה-S&P 500 עלה, כשמתרגמים את הרווחים חזרה לשקלים, חלק ניכר מהתשואה נמחק בגלל פערי המטבע.

מה ההשפעה על יוקר המחיה והריבית?

להתחזקות השקל השפעה ממתנת על האינפלציה. כשעלויות היבוא יורדות, הלחץ לעליית מחירים מצטמצם. סביבת אינפלציה נמוכה יותר מעניקה לבנק ישראל מרחב תמרון להפחית את הריבית.

אם יבוצעו הפחתות ריבית בחודשים הקרובים, משקי הבית ייהנו מירידה בהחזרים החודשיים על הלוואות ומשכנתאות. שוק הריביות מגלם כיום כשתי הפחתות במהלך השנה הקרובה, אך אנליסטים רבים צופים הפחתה אחת בלבד עד סוף 2026, באוקטובר.

למה בנק ישראל לא מתערב?

למרות הפגיעה ביצואנים, בנק ישראל מעדיף בשלב זה להימנע מהתערבות באמצעות רכישת דולרים. הבנק המרכזי רואה בשער הנוכחי ביטוי לכוחות שוק, לאופטימיות גיאופוליטית ולאמון משקיעים, ולא כשל שוק שמצריך התערבות.

בנק ישראל מעדיף לשמור את כלי רכישת המט"ח למקרי קיצון, ולהשתמש תחילה בכלי הריבית. עם זאת, אם הירידה בדולר תחריף ותאיים על התעשייה המקומית, לא מן הנמנע שהבנק ישקול את צעדיו מחדש.