למעלה משליש מהישראלים רואים מדי יום את היתרה בדפי החשבון שלהם צבועה בצבע אדום. במילים אחרות – הם ביתרת חובה באופן קבוע. כך לפחות עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2015. בסקר נמצא ש-54 אחוז מהישראלים היו במצב של משיכת יתר מחשבונם למשך חודש אחד לפחות במהלך שנת 2013, כשאצל 34 אחוז ממשקי הבית מדובר במציאות קבועה.

רוב האנשים שנמצאים במצב של משיכת יתר קבועה, מתייחסים לכך כאל חיים עם מחלה כרונית שאי אפשר להתגבר עליה. "אני כבר לא זוכרת מתי התחלתי את החודש בפלוס, אולי בחדשים הראשונים של המסגרת החדשה", מספרת ה.ג., עובדת בחברת פרסום, "אני מרוויחה 10,000 שקל בחודש; מסגרת האשראי שלי עומדת על 15 אלף, ובכל חודש אני מנצלת את כל המסגרת, כך שכשהמשכורת נכנסת אני כבר במינוס של 4,000-5,000 שקלים. אני יודעת שזה עולה לי כסף, אך מעולם לא בדקתי כמה. בטח כמה עשרות שקלים לרבעון".

ל.נ. מבת-ים ואשתו מכניסים בכל חודש לבנק סכום של כ-14 אלף שקל. יש להם מסגרת אשראי של 8,000 שקל: "כי הסתבכנו עם החזרי צ'קים ותשלומים בעבר, ויש לנו הלוואות בבנק, אז זה המקסימום שהבנק מתיר לנו. פדינו תכנית חיסכון, לקחנו מהמשפחה ועשינו הרבה וויתורים בהוצאות שלנו, אבל גם היום, עם המשכנתא, הביטוחים, החזרי ההלוואות האחרות וההוצאות השוטפות, קשה לעמוד במסגרת. גם היום אני מקבל טלפונים מהבנק שאני חורג מהמסגרת וכבר החזירו לנו תשלומים. המסגרת היא אשליה, וטוב שאין לנו מסגרת גבוהה יותר – בסופו של יום, צריך לעמוד בסכום מסוים של הוצאות שיתאים להכנסות. לקחתי עבודה נוספת כמחלק עיתונים, אבל בשביל עוד 2,000 שקלים אין לי לא יום ולא לילה. החיים יקרים, יש לנו שלושה ילדים, ואני לא רואה איך יוצאים מהמינוס הקבוע ומהחריגות".

מינוס מגדיל את המינוס

המינוס עולה כסף, והעלויות שלו בעצם מגדילות את המינוס, כי הן באות מהכסף שאין למי שנמצא במינוס; מסגרת האשראי היא בעצם הלוואה, והלוואה יקרה יחסית. אם תיכנסו למחשבון עלות המינוס באתר האוצר שלי תוכלו לבדוק כמה עולה לכם המינוס שלכם בחשבון.

לדוגמא – מי שיש לו מסגרת אשראי של 15 אלף והוא נמצא בממוצע במינוס 10,000 שקל בחודש, ישלם 938 שקל בשנה על ריבית (קרוב ל-80 שקל בחודש) ו-9,380 שקל ב-10 שנים – "תרומה" לבנק. הריבית הנגבית על השימוש במסגרת האשראי ללקוחות לא עסקיים מורכבת משתי מדרגות – רוב המסגרת היא בריבית שנתית של 10.5 אחוזים בממוצע (אלא אם אתם לקוח מאד חשוב לבנק, ואז הריבית נמוכה יותר). במדרגה השנייה הריבית מגיעה לכ-13.5 אחוזים בממוצע. בנוסף גובה הבנק עמלת הקצאת אשראי מדי חודש בגובה 25-28 שקל לרבעון.

זוג צעיר מחזיק ארנק ריק (אילוסטרציה: Shutterstock)
המינוס רק הולך וגדל | אילוסטרציה: Shutterstock

בעבר לקחו הבנקים גם ריבית חריגה גבוהה עוד יותר על חריגות ממסגרת האשראי, אך בשנים האחרונות, לאור הוראת בנק ישראל מ-2006, אסורה בכלל חריגה ממסגרת האשראי. ברוב המקרים חריגה שכזו תביא לכך שצ'קים ותשלומים שונים לא יכובדו. ואולם בנק ישראל גם קבע, כי אם בכל זאת הבנק מעוניין לסייע ללקוח, הוא יכול להעמיד מסגרת אשראי זמנית עליה לא תיגבה ריבית חריגה.

בנוסף, החל מינואר 2014, על פי הנחיית בנק ישראל, רשאי הבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד חיובים בחריגה של עד 2,000 שקלים. לכן, רצוי שתרימו טלפון לפקיד/ה שלכם ותבקשו מראש שהתשלום/הצ'ק יכובד; בסופו של דבר, הכול תלוי בשיקול דעתו של הסניף וזה נמדד באיזה סוג לקוח אתם (בעייתי או מסודר) ובקשר האישי שלכם עם הפקיד או מנהל הסניף. יש לכם גם אפשרות להפקיד את סכום הכסף החסר לכיסוי הצ'ק עד לשעה 18.00 של יום הפקדתו.

לחיות עם מינוס קבוע זו "פריבילגיה" שעולה לא מעט כסף, ומי שחיים אתה בדרך כלל הם מי שאין להם יותר מדי כסף. על פי מחקר שערך איתן רגב ממרכז טאוב, ככל שההכנסה של משק הבית נמוכה יותר, כך המינוס המובנה גדול יותר. במחקר נמצא שרק משפחות בחמישון העליון, עם הכנסה ממוצעת של 36 אלף שקל בחודש ברוטו למשק בית, נמצאות בפלוס מובנה.

אפשר לצאת מזה

איך יוצאים מהמינוס? התשובה פשוטה - על ידי התנהלות כלכלית נכונה. ומהי התנהלות כלכלית נכונה? גם כאן התשובה פשוטה – תקפידו על כך שההוצאות שלכם יהיו נמוכות אפילו במקצת מההכנסות שלכם. אומרים שלחיות על חשבון המינוס וההלוואות זה מצב פסיכולוגי, שהרי הפיתויים רבים, וקשה לוותר על הנסיעה לחו"ל, או על המעבר לדירה גדולה יותר, והילדים דורשים וכן הלאה. הכול תירוצים, הכול בראש והכול יכול להיות בשליטכם; בבנקים יש היום הדרכות חינם להתנהלות כלכלית נכונה במשפחה ויש גם עמותות ללא מטרות רווח כמו "פעמונים" ו"ידיד" שמציעות ליווי מקרוב למשפחות שרוצות לצאת מהחובות, ויש גם מאמנים אישיים צמודים, ששווה אולי לשלם להם ולא לבנק ולהשתחרר מהמינוס והחובות.

אישה עם פטיש מעל קופת חיסכון (אילוסטרציה: Shutterstock)
אל תטרחו לשמור חסכונות עם ריבית אפסית | אילוסטרציה: Shutterstock

האם כדאי לקחת הלוואה כדי לסגור מינוס? בעיקרון כן, בתנאי שהריבית על ההלוואה נמוכה משמעותית מהריבית שאתם משלמים על המינוס, ובתנאי שאתם מפנימים שאתם עושים שינוי שיקטין את גובה ההוצאות שלכם. הבנקים מציעים הלוואות לסגירת מינוס, אבל אז אתם תחת זכוכית מגדלת, ולא יתירו לכם חריגה כלשהי מהמסגרת.

בנוסף, כשמקבלים הלוואה מהבנק לסגירת המינוס, הבנק גם מקטין את מסגרת האשראי. אל תיקחו הלוואות בשוק האפור, כי הן נושאות ריבית לא פחות גבוהה ואף גבוהה יותר מהריבית על מסגרת האשראי. תעשו סקר שוק; יש היום הלוואות חברתיות, שמציעות ריבית נמוכה יחסית והן כדאיות. בישראל בולטת בתחום ההלוואות החברתיות חברת ELOAN. אתם מציעים את הריבית שאתם רוצים לשלם, ואם אינכם מסובכים כספית, אלא רוצים לסגור מינוס, זו בהחלט יכולה להיות תשובה טובה.

בנוסף, אל תחזיקו חסכונות או פיקדונות עם ריבית אפסית, כזו המוצעת היום, אם אתם משלמים ריבית של 10.5 אחוז לשנה על המסגרת; עדיף לפדות את תכנית החיסכון ולכסות את המינוס – כל זאת, כאמור, בתנאי שאתם משנים את אורח החיים הכלכלי שלכם ושל משפחתכם.