בימים האחרונים מתעוררת התחושה בציבור כי משבר הקורונה דועך. המגפה בארץ אולי ממוגרת בנקודת הזמן הנוכחית, אבל את השפעותיה הכלכליות – כולל הגלובליות – נרגיש בקרוב בשורה התחתונה החודשית. וזה לא יהיה נעים.

אנחנו לא באמת עברנו את משבר הקורונה. קצב ההתפשטות אולי נרגע בארץ ובמקומות מרכזיים בעולם, אבל בימים האחרונים דווח על על כמות הנדבקים היומית הגבוהה ביותר עד כה, עם למעלה מ-100 אלף נדבקים חדשים. ברזיל ורוסיה הופכות להיות המוקדים החמים חדשים של התפרצות. ארצות הברית עדיין נמצאת בעיצומה של המגפה, אם כי נראה ששם שהיא בשליטה. אז מבחינה בריאותית - עדיין לא הכל מאחורינו. מבחינה כלכלית - הרוב עוד לפנינו.

השיתוק העולמי והמקומי במשך תקופה ממושכת גרם לכך  שהמסחר והייצור הגלובלי תקועים - לא על האפס, אבל משמעותית מתחת למה שהיה טרום הקורונה. ברגע שמייצרים פחות, עובדים פחות, מרוויחים פחות, שולחים עובדים לחופשה ללא תשלום או לפיטורים, הכלכלה בנסיגה - יש פחות כסף לצרוך, יש צמיחה נמוכה שהופכת אפילו לשלילית - כפי שמצפים עכשיו - צמיחה עולמית שלילית וצמיחה מקומית שלילית. הכל בנסיגה, וצריך לעצור את המפולת הזו. מה עושים? זורקים כסף לשוק. כל הפעולות שעושים בעולם וגם אצלנו - פעימה ראשונה, פעימה שנייה, פעימה שלישית, מענקים לחל"תניקים, נועדו לספק לאנשים חמצן כדי לחיות ולצרוך.

אבל התשלומים האלו מגדילים את הגירעון השנתי של המדינה מכ-4% לכ-10% - זה הרבה, ומגדילים את החוב ביחס לתוצר. מדינה יכולה לחיות ככה תקופה מוגבלת, בסופו של דבר היא תפחית את הגירעון. הגירעון שלנו בחודשים האחרונים ובחודשים הבאים יהיה בגלל שהפער בין המסים (הכנסות המדינה) לבין תקציב המדינה גדל. אז מה עושים? מקטינים את הוצאות המדינה, ובמילים אחרות את התקציב ומעלים את ההכנסות שזה בעיקר מעלים את היקף המס הכולל. למהלכים האלו יש השפעה על כל אחד ואחת מאיתנו. זה נוגע לכיס של כולנו.

כבר עכשיו מיליון ישראלים יושבים בבית ולא עובדים. צפוי שרובם יחזרו לשוק העבודה, אבל לאט לאט מתברר שהתחזיות לחזרה מהירה היו אופטימיות. העסקים בשוק גדול מהקורונה והם מפחדים לחזור לעסקים כרגיל שמא יתפתח גל שני. מעבר לכך - עסקים רבים גילו שהם יכולים להסתדר גם בלי חלק ממצבת כוח האדם - תהיה התייעלות, אפילו משמעותית. 

ככל שיותר אנשים יושבים בבית כך המדינה צריכה לתמוך בהם בסכום משמעותי יותר, כך המדינה צריכה לגבות ממי שעובד וממי שמרוויח סכום גבוה יותר. מה המדינה עושה? יש דיבורים שצפים בתקשורת על הדיונים שנערכים במשרד האוצר בנוגע לגזרות הכלכליות שהממשלה תיאלץ להשית על הציבור.

מדברים על העלאת המע"מ ל-20%. קשה להאמין שזה מה שיקרה. זה נראה כמו בלון ניסוי, אבל כן, יש סיכוי טוב שהמע"מ יעלה

מדברים על העלאת המע"מ ל-20%. קשה להאמין שזה מה שיקרה. זה נראה כמו בלון ניסוי, אבל כן, יש סיכוי טוב שהמע"מ יעלה. המשמעות היא התייקרות של כל המוצרים והשירותים.  מדובר בהשפעה שנראית נמוכה אבל היא יכולה להגיע למאות בודדות למשפחה. זה לא הכל.

האם ייקחו לנו את ההטבות בקרן ההשתלמות?

החיסכון שלנו לפנסיה, בקופות גמל ובקרנות השתלמות נהנה מהגנות מס משמעותיות. המדינה באה ואמרה בעבר היא מוכנה לספק יתרונות מיסוי לחיסכון ארוך טווח, העיקר שנחסוך לגיל פרישה. אבל הכי קל בתקופה של משבר לקחת את המתנות האלו. אז אולי לא יפגעו בחיסכון לפנסיה, אבל בחיסכון לקרנות השתלמות עלולים לפגוע. החיסכון הזה במהות אינו לטווח ארוך, ניתן לממש אותו לאחר 6 שנים בלבד, והמממשים נהנים מיתרונות מס בהפקדה ומיתרונות מס במימוש - אין מס על הרווחים (הרחבה על היתרונות של קרנות ההשתלמות). ביטול התנאים המועדפים או צמצומם יביא לקופת המדינה מיליארדים בשנה.

תחנת דלק
משאבת המזומנים של המדינה | צילום: shutterstock By Vladyslav Starozhylov

רעיון - העלאת המס על הדלק 

מס הבלו, המס העקיף על הדלק, מהווה נתח גדול בהכנסות המדינה. נכון למרץ, שיעור המס על בנזין עמד על קרוב ל-50%. כלומר על כל ליטר שתדלקתם, מחצית מהכסף הלך למדינה. ככל שנוסעים יותר ברכבים, ככה המדינה מרוויחה יותר. אלא מה, חודש וחצי כמעט אף אחד לא נסע. ולא רק בישראל, בעולם. אז המחירים התרסקו בהתאם, בשל עודף היצע מול ביקוש נמוך.

כניסיון לרכך את המכה הכלכלית, בדיון שנערך במשרד האוצר, חלק מהפקידים חשבו שכדאי להעלות את מס הבלו, כך שהירידה תתאזן ל-10%. בסוף היוזמה נבלמה, הבינו שכרגע זה לא נכון. וטוב שעשו כך. זה יכול לחזור לשולחן הדיונים. יחסית קל להעלות מס על מוצרים "פוגעניים". דלק זה רע - זה מזהם את הסביבה. גם מס על סיגריות נתפס כמס הוגן - מזהמים את הסביבה, פוגעים בבריאות, תשלמו. בכל סבב של כוונה לסגור גירעון המסים האלו חוזרים לדיונים, זה יקרה גם הפעם.

20% מע"מ? שחיקה של 3% במשכורת

אז בממשלה אולי מרסנים את נערי האוצר בינתיים, אבל צריך לפרק את האיומים על הגזרות הכלכליות ולהבין בדיוק כיצד הם ישפיעו עלינו. לדוגמא, עם מעלים את המע"מ ל-20% וכאמור זה תרחיש קיצוני, המשמעות של זה עבור מיליוני ישראלים תהיה עצומה.

לדוגמה, משפחה שמרוויחה שכר מינימום ומשלמת 3,000 שקל לחודש תשלם 100 שקל נוספים. המשמעות של מהלך שכזה היא שחיקת שכר דה פקטו של 3%. בתקופה שכזו, זה יכול להוביל הרבה ישראלים אל מתחת לקו העוני. ספק אם מישהו בממשלה יהיה מוכן לקחת את הסיכון הפוליטי הזה – אבל הגרזן, לפחות מצד משרד האוצר, עודה מתנדנדת.

מסים, מסים, מסים

מס, בפשטות, היא הדרך של המדינה להרוויח על משהו סחיר, שעובר בתחומה השיפוטי. אילו מסים אפשר להשית? מע"מ, בלו. בצד זה יש לממשלה ולמשרד האוצר לא מעט כלים בארגז, שכל אחד מהם מסוגל להכניס ממד פיננסי, שהכרחי לתזרים המדינה. אבל יש כאן שאלה עקרונית - האם העלאת שיעור המס בהכרח תביא להעלאת המס האבסולוטי. למה הכוונה?

אם דווקא מורידים את המס, אתם תרוויחו יותר, אתם תתאמצו יותר כדי להרוויח יותר, זה יהיה משתלם לכם, ואז המס הכולל שתשלמו יהיה גבוה יותר. זה מה שקרה ב-2004, כשנתניהו היה שר אוצר

אפשר להעלות מסים על שכר ואפשר גם להעלות את מס החברות. זה יגרום לכך שכל חברה לכאורה תשלם יותר מס. אבל המסים הגבוהים יגרמו לכך שיעבדו פחות. יגרמו לכך שירוויחו פחות ואז השיעור מס אולי יגדל אך לא בטוח שהיקף המס הכולל יגדל. בעבר ובמשך תקופה ארוכה זו הייתה המתודה - יש גירעון מעלים מסים ומצמצמים את הגירעון, אבל תחשבו על זה - אם דווקא מורידים את המס, אתם תרוויחו יותר, אתם תתאמצו יותר כדי להרוויח יותר, זה יהיה משתלם לכם, ואז המס הכולל שתשלמו יהיה גבוה יותר. כלומר, למרות הורדת שיעור המס, היקף המס יעלה. זה מה שקרה ב-2004 כשיצאנו ממשבר פיננסי, ומי שהוציא אותנו אז, אגב, היה ביבי נתניהו כשר אוצר.

אז יכולה להיות הפתעה. יכול להיות שבאוצר אחרי הבדיקות, הניתוחים וההפנמה שצריך לתת מוטיבציה חזקה להגדיל עבודה, להגדיל ייצור, להגדיל תפוקה, לא יאמצו את המודל המסורתי של העלאת מס. זה יכול לעבוד, זה כאמור כבר עבד בעבר. אבל בשביל זה צריך אוצר חזק, ולפחות בינתיים הקולות שנשמעים מהאוצר הם כאלו שרוצים ללכת בגישה הקלאסית של העלאות מס - במצב כזה צפו פגיעה למשפחה ממוצעת של מאות שקלים בודדים. זה לא קצת, יחד עם עוד "נגיסות" בהטבות ולצד העלאות מחירים והורדת שכר, יהיה לכם קשה יותר בעתיד. ולכן, מה שחשוב יותר מכל זה מה הממשלה עושה כדי לפתח מנועי צמיחה עתידיים - איך היא משקיעה את הכסף (שאין לה) בצורה נכונה כדי לפתח מקומות עבודה, כדי לייצר פעילויות שיש להם דרישה גלובלית, כדי שמגמת הצמיחה שאפיינה את ישראל בעשור האחרון תימשך. היה טוב, יהיה קשה, אבל השאלה הגדולה היא איך ומתי נחזור למסלול של צמיחה מרשימה.

תכנים נוספים בביזפורטל:

צעירים, המבוגרים עובדים עליכם
ביבי תן דוגמה ותפחית משמעותית את השכר

כסף - כל מה שצריך לדעת