"עקצו אותי ב-15 אלף שקל על פנסיה שמעולם לא איבדתי": מכת המדינה של חברות "איתור הכספים"

"נכנסתי לאתר 'הר הכסף' של משרד האוצר כדי לעשות סדר בקופות הפנסיה שלי", כך נפתח פוסט ויראלי וכואב שפורסם לאחרונה בעילום שם ברשתות החברתיות, וחושף פעם נוספת את שיטת הפעולה של מי שהפכו לאימת החוסכים בישראל. "התקשרו אליי מאתר שלא השארתי בו פרטים. בחוסר תשומת לב נתתי הסכמה שיבדקו בשבילי את הקופות הקיימות. התנאי שלהם היה שאם הם מוצאים קופות – הם לוקחים 10% מהסכום, מבלי שאני מושכת את הכסף. פשוט על עצם העובדה שהם מצאו קופות".

ההמשך, למרבה הצער, היה צפוי מראש: "הם מצאו, מן הסתם, קרן פנסיה קיימת ופעילה שהייתי מודעת אליה לחלוטין, על שווי של 150,000 ש"ח. עכשיו הם דורשים ממני 15,000 ש"ח על בדיקה שנעשתה בתום לב. הסכום נשמע בלתי סביר לחלוטין על בדיקה שאיני מקבלת ממנה שום תמורה כספית. יש לי איך לצאת מזה?".

הסיפור הזה הוא ממש לא מקרה בודד. בשנים האחרונות, וביתר שאת על רקע המצב הכלכלי והמלחמה המתמשכת, התופעה הזו הפכה למכת מדינה של ממש. מאות ישראלים, רבים מהם מאוכלוסיות מוחלשות, עצמאים או תושבי הפריפריה שזקוקים לאוויר לנשימה, נופלים קורבן לחברות פיראטיות המציעות שירותי "איתור ופדיון כספים".

"עשרות פניות כאלה מגיעות אליי מדי שבוע", מספר רועי אל-נר, משנה למנכ"ל לידור סוכנות לביטוח ויו"ר הוועדה להשגת גבול המקצוע בלשכת סוכני הביטוח, שמנסה להילחם בתופעה. "הבעיה הגדולה היא שמי שפונה אליי אלו לרוב סוכני ביטוח שהלקוחות שלהם נפגעו. לקוח ישיר של חברת ביטוח שאין לו סוכן, בכלל לא יידע איך להגיע אליי. התופעה הזו רחבה בהרבה ממה שאנחנו רואים בפועל. מדובר במאות מקרים".

הפינג-פונג של הרשויות: "המשטרה שולחת לרשות שוק ההון, והם מחזירים למשטרה"

לדברי אל-נר, מהות הפעילות של הגופים הללו אינה חוקית מיסודה, אך החברות מנצלות פרצות ואי-הסכמות בין גופי האכיפה במדינה כדי להמשיך ולגלגל מיליונים. "אסור למי שאינו בעל רישיון פנסיוני לטפל בפדיון כספים או לייעץ לגביהם בשום צורה. זה כתוב מפורשות בחוק ובחוזר צירוף לביטוח. כשאני, כבעל רישיון, מדבר עם לקוח על פדיון, אני מחויב לבצע סליקה פנסיונית מלאה, להחתים אותו על מסמך הנמקה מפורט שמסביר את כל ההשלכות, ואני חשוף לתביעות אחריות מקצועית אם ייגרם לו נזק".

ואיך פועלות החברות האלה?

"הן מציגות את זה כאילו הן רק 'מוצאות' את הכסף ומבקשות אחוזים מהפדיון. לאחרונה, אחרי שהן הבינו שהדרישה לפדות את הכסף כדי לראות עמלה פוגעת בהן, הן התחילו להחתים מראש על סעיף דרקוני: גם אם הלקוח מחליט שלא לפדות את הכסף, הוא מחויב לשלם 'שכר טרחה' של בין 5,000 ל-10,000 שקלים, או אחוזים מהקופה הקיימת שלו – בדיוק כמו שקרה לחוסכת מהפוסט".

אל-נר מתאר מציאות מתסכלת שבה הרשויות פשוט מרימות ידיים: "כשאני פונה לרשות שוק ההון ואומר שיש כאן גוף לא חוקי, הם אומרים לי 'לך למשטרה, הגוף הזה לא בעל רישיון והוא לא תחת הפיקוח שלנו'. כשאני הולך למשטרה, הם מחזירים אותי לרשות שוק ההון.

ברשות להגנת הצרכן הטילו במקרה אחד קנס של 4 מיליון שקלים על חברה כזו, ובמקרה אחר 2.5 מיליון שקלים, אבל הם נמנעים מלסגור את העסקים האלה באופן מיידי. מה שקורה בפועל זה שהחברות האלו פשוט נכנסות לחדלות פירעון, סוגרות את הדלת, ומקימות למחרת חברה חדשה תחת ישות משפטית אחרת. החוב למדינה נשאר על הנייר, והעוקץ נמשך".

"אין דבר כזה כספים אבודים"

אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר שמאפשרות לנוכלים לפעול היא חוסר המודעות הציבורית והרצון המובן ב"כסף מהיר". אל-נר מבקש לנפץ את המיתוס הזה אחת ולתמיד: "במדינת ישראל של שנת 2026 אין דבר כזה כספים אבודים. כל אזרח יכול להיכנס ל'מסלקה הפנסיונית' באופן עצמאי, לשלם סכום סמלי של כ-15 שקלים, ולקבל בתוך שלושה ימים מידע מלא ומדויק על כל הכספים הפעילים והרדומים שלו. בשביל לאתר חשבונות בנק ישנים או פוליסות רדומות באמת, קיים אתר 'הר הכסף' הרשמי והחינמי של משרד האוצר. כל גוף פרטי שמבטיח לכם לעשות את זה עבור אלפי שקלים - פשוט גוזר עליכם קופון".

הנתונים הכלכליים מאחורי התופעה פשוט מבהילים. לפי דוח רשות שוק ההון, בשנה החולפת נפדו מקופות הגמל והפנסיה בישראל כספים שלא כדין (כלומר, תוך תשלום קנס מס של 35%) בסכום מטורף של 4.4 מיליארד שקלים.

"כל המדינה בערה כשפרשת חברת 'סלייס' הגיעה ל-1.4 מיליארד שקלים", מזכיר אל-נר, "אבל כאן מדובר ב-4.4 מיליארד שקלים שנפדים מחסכונות הציבור מדי שנה בחסות החוק ובחוסר מודעות, כשאותם גופים פיראטיים גוזרים מזה עשרה אחוזים לפחות. זה המון כסף שמגולגל בשוק שחור לחלוטין".

הנזק הנסתר: "הם פוגעים באנשים עד יום מותם"

המחיר של פדיון פנסיה מוקדם, או של חתימה מול החברות הללו, רחוק מלהסתכם רק באותם 15,000 שקלים שהן דורשות באיומי עורכי דין. אל-נר מזהיר מפני פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בעתיד הכלכלי והבריאותי של החוסכים:

• אובדן ביטוח נכות ואובדן כושר עבודה: "ברגע שאדם פודה קרן פנסיה, אין לו יותר כיסוי לאובדן כושר עבודה. אם מחר, בגיל 50 או 60, הוא נפגע בתאונה או חולה – אין לו שום הכנסה. קרן הפנסיה יודעת לשלם 75% מהשכר עד גיל פרישה במקרים כאלה, והחברות האלה פשוט לוקחות את זה מהלקוח בלי לעדכן אותו".

• פגיעה בפנסיית השארים: "במקרה של מוות, חלילה, קרן הפנסיה המודרנית משלמת קצבה לכל החיים לאלמן או לאלמנה, והכסף מובטח למשפחה. כשפודים את הקרן, מחסלים את רשת הביטחון הזו עבור הילדים ובני הזוג".

• פגיעה בפטור ממס בפרישה: "אנשים לא מבינים שפדיון כספים מוקדם פוגע בהטבות המס ובפטור על הקצבה שיקבלו בגיל פרישה. במקום לקבל קצבה פטורה ממס, הם ישלמו מס הכנסה מלא על כל שקל בגיל זקנה".

• זיוף מסמכים וסיבוך פלילי: "הגענו למצבים קשים שבהם הגופים האלה מזייפים טפסי סיום עבודה (טופס 161) כדי למשוך כספי פיצויים של עובד שעדיין מועסק. על פי חוק, כספי הפיצויים שייכים למעסיק כל עוד העובד שם. החברות האלו מייצרות מצגי שווא, פודות את הכסף ומסבכות את העובד פלילית מול המעסיק שלו בלי שהוא בכלל מודע לכך".

טרנד מסוכן ברשת: "אל תפקידו לפנסיה, שימו בבורסה"

הקרקע הפורייה של הנוכלים הללו מבוססת לא פעם גם על דיסאינפורמציה שמפיצים משפיעני רשת צעירים. לאחרונה סערה הרשת בעקבות סרטונים של כוכבי רשת מוכרים שקראו לעוקביהם "למשוך את הפנסיה ולשים הכל בבורסה כי חבל על הכסף".

"זה פשוט חוסר אחריות מוחלט", תוקף אל-נר. "הם אומרים לצעירים 'קחו את הכסף ותשקיעו במדדים לבד'. הם לא מבינים ש-70% מכספי קרנות הפנסיה בישראל כבר מושקעים בבורסה ובמניות ממילא, ובמסלולים מותאמי גיל. מעבר לזה, בקרן פנסיה יש מנגנון ייחודי של 'הבטחת תשואה' על 30% מהכסף. גם אם הבורסה קורסת, כמו שקרה במשברים הגדולים, החלק הזה מוגן ומניב תשואה מינימלית של 5% בשנה שמאזנת את הקרן. זה מוצר לטווח ארוך".

"אם בחור צעיר לוקח את הכסף ומשקיע עצמאית בבורסה מבלי לשבת 4-5 שעות ביום מול מערכות מסחר וחשוף לבלומברג 24 שעות ביממה – הוא יפסיד כסף. להגיד לילד בן 30 אל תפקיד לפנסיה, זה להשאיר אותו בלי שום הגנה במקרה של מחלה או נכות, ובלי שום יכולת להתקיים בכבוד כשהוא יפלט מעגל העבודה".

נפלתם בפח? כך תתגוננו

החדשות הטובות הן שאם חתמתם לאותן חברות ואתם סובלים מאיומים ומכתבי מעורכי דין - אתם ממש לא חייבים לשלם להן.

"אנשים שנפגעו נכנסים לתוך שבלול של בושה, מורידים את הראש ואומרים 'אל תדברו איתי'", מסכם אל-נר, "אבל חשוב להבין שיש מה לעשות. ברגע שפונים אלינו ללשכת סוכני הביטוח, אנחנו מוציאים לאותן חברות מכתב מעורך דין עם כל הסימוכין המשפטיים לכך שהפעולה שלהן מראש אינה חוקית. אנחנו דורשים מהן לחשוף מי בעל הרישיון שחתום על בקשת הפדיון מול חברת הביטוח – כי חברת ביטוח לא תפדה כסף ללא חתימת בעל רישיון".

"ברגע שאנחנו מבקשים את הפרטים של בעל הרישיון, החברות האלה פשוט מתקפלות ומותרות על הדרישה שלהן. למה? כי הן מבינות שברגע שיש שם של סוכן או בעל רישיון בתמונה, יש לנו סנקציות קשות להפעיל נגדו דרך רשות שוק ההון וכלשכת סוכני הביטוח, כולל שלילת רישיון ותביעות. אנחנו נלחם בזה בכל הכוח. הציבור חייב להבין – אין מתנות חינם, ואל תתנו לאף גוף שלא מחזיק ברישיון מוסדר לגעת לכם בעתיד הכלכלי".