עולם ההרצאות נחלק למספר סוגים. החל מהרצאות הכשרה באוניברסיטה, הרצאות העשרה וידע, הרצאות עסקיות , שמועברות על ידי בכירים בחברות וארגונים במהלך כנסים וימי עיון, פנימיים או מול לקוחות, הרצאות השראה שכוללות סיפורי חיים וסיפורי מסע, הרצאות מומחיות או הרצאות שיווקיות, המועברות על ידי מנטורים, מומחים ועצמאיים קטנים בכדי לבנות מוניטין ולקבל חשיפה ללקוחות פוטנציאליים וכמובן, הבמה מספר אחד שכולם רוצים להיות עליה - הרצאות בסגנון TED.
פעם רק מנהיגים ושליטים עמדו מול קהל, נאמו או העבירו מסרים להמון. אחר כך, עם העידן התעשייתי, גם בכירים הצטרפו - ומנכ"לים נעמדו על במות בכדי לדבר לעובדים או לקוחות. אך עם עידן הרשתות החברתיות, כל אחד יכול להעביר היום את מסריו, ויש יותר אנשים שנחשפים לדברים שלנו.
"בגלל שהטכנולוגיה מאפשרת ואין חסמי כניסה כמעט, יש הצפה מוחלטת בתחום וכמעט כל אחד שרוצה לדבר מול קהל יכול לעשות את זה והתוצאה העגומה היא שאכן רוב התוכן שעולה על במות אינו ראוי", אומרת טלי פיירשטיין, מומחית בבניית הרצאות שיווקיות,. "רוב האנשים שמרצים מול קהלים אינם יודעים לעשות זאת ואחד האתגרים הגדולים עבור קהל ומזמיני הרצאות כאחד זה לדעת לנטרל את כל הרעש ולהזמין, או ללכת לראות, רק מרצים טובים באמת.
ההישג הגדול של TED
בשנים האחרונות עלה לתודעה מותג הרצאות TED וצבר פופולריות מדהימה תחת הסלוגן Ideas worth spreading - - רעיונות ששווה להפיץ. "המותג למעשה הצליח, בלי להתכוון, לחנך שוק שלם של צרכני הרצאות", מסבירה פיירשטיין. "כיום אנשים יודעים לזהות טוב יותר מהי הרצאה איכותית ובכל העולם אנשים נחשפים לתוכן טוב שלם ואיכותי".
כיום הרבה אנשים מביעים רצון להעלות על הבמה ולהעביר הרצאה, הרבה פעמים בלי להבין עד הסוף מה הכוונה. "אנשים מספרים לי שהם רוצים לספר את סיפור חייהם על במת TED למרות שההרצאות מהסוג הזה לא מתקבלות", אומרת פיירשטיין.
לעומת זאת אדם שרוצה לספר על גילוי מסוים, בין אם זה מדעי, אישי, מחקרי, או סיפורים אוניברסליים יכול בהחלט לעמוד על הבמה אם הוא רק ידע לזקק את מה שהוא רוצה להעביר לפרק זמן מוגבל.
5 התנאים שחייבים להתקיים בהרצאה טובה באמת
המוכנות והיכולת לעמוד מול קהל. התנאי ראשון להפוך למרצה טוב, סוחף ומעניין הם הרצון והמוכנות לעמוד באור הזרקורים וזה בהחלט ניתן ללמידה, לאימון ותרגול. אנשים, לשם התפתחותם האישית, דווקא מבקשים להתאמן במיומנויות פרזנטציה ודיבור מול קהל בכדי להוציא עצמם באופן מכוון לאור.
מסר ברור ומבודל שאפשר להגיד אותו גם במשפט אחד. יש הבדל בין שיחת סלון ביום שישי בערב בין החברים ובין מסר ברור, מובנה, מדויק ועוצמתי שמועבר עם ערך גבוה ומוציא את הקהל עם חשיבה אחרת או תובנה עמוקה בתחום או בנושא מסוימים. אם אפשר למאת מההרצאה ולחזור עליה משפט או פסקה אחת בודדת סימן שההרצאה הייתה טובה.
"אם אדם לא מסוגל להסביר את רעיון הרצאתו, את המסר העיקרי שלו במשפט אחד, גם הרצאה של שעה לא תעזור. היא תהיה מבולבלת, מלאת חורים בתוכן וברציונל, קשה למעקב ולא מעניינת", מזהירה פיירשטיין.
היכולת לספר סיפור. האנושות אוהבת סיפורים עוד משחר ההיסטוריה. המוח שלנו מכויל מגיל רך ביותר להקשיב לסיפור. הקצב והמקצב של סיפור גורם לנו לערנות, להקשבה ולמוכנות ללמידה ולכן לא בכדי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעמידה מול קהל זה לדעת לספר סיפור.
"כשיש לנו מסר/ אג'נדה/ אמירה - שמצד אחד הם גם מאד ברורים אבל מצד שני מתבלים אותם בסיפורים, דוגמאות, אנקדוטות ומעשיות באופן מוחשי, משעשע, מרתק ורלוונטי כבר יש לנו התחלה של מתכון להפוך את ההרצאה למבוקשת ומכניסה", אומרת פיירשטיין.
רלוונטיות לקהל והצפה של תועלת. אנשים מאבדים סבלנות בשניות. אם פעם החזקנו קשב במשך שבע שניות, היום זה ירד לשלוש שניות ולכן עלינו לעשות משהו שיקפיץ את הקשב של הקהל והכל מתחיל בשאלה האם הנושא הזה נוגע ורלוונטי למאזין.
"צריך לדעת מראש מיהו הקהל ומה הקשר לתוכן המדובר. יש להגדיר מראש איזה שינוי יעבור קהל באמצעות חשיפה לתוכן הזה - מה הוא יבין? מה הוא יגלה? איך חשיבתו תשתנה? מה הוא יעשה אחרת בחייו בהתאם לרעיון שהוסבר? דואגים לצייר בעזרת המילים והתוכן לקהל היעד את עצמו, את מחשבותיו, את חוויותיו,את דאגותיו ואת שאיפותיו או לחלומותיו - בכל רגע נתון בהרצאה", ממליצה פיירשטיין.
תמיכה בטיעון שמועלה בהרצאה. בכל הרצאה יש נושא כללי שצריך להיות מפורק לתתי נושאים. סך כל תתי הנושאים הללו אמורים לשכנע את הקהל בצדקת האמירה של המרצה. התמיכה הזו בטיעון תבוא בעזרת דוגמאות, סיפורי מקרה, אנקדוטות מחיי המרצה עצמו או מחיי אנשים אחרים שהוא הכניס לחייהם את השינוי המדובר.
"הרצאה טובה באמת, תגרום לנו לחשוב, לדבר או להתנהג אחרת לגבי איזו שהיא סוגיה הנוגעת לחיינו, או אספקט מסוים כל שהוא בחיינו ובסופו של דבר תסייע לאנשים לשפר משהו בחייהם", היא מסכמת.