אין ספק שעלויות הקורונה היו גבוהות הרבה יותר מכל מלחמה שידענו בישראל; מלחמת יום הכיפורים הנוראה, למשל, עלתה למשק כ-36 מיליארד שקל. את עלויות הקורונה למדינה ואזרחיה עוד אי אפשר לסכם, כי היא עדיין כאן. עם זאת, יש כבר נתונים שאפשר ללמוד מהם כמה היא עלתה לנו בשנת 2020. חלק מהנתונים הם מוחלטים, ובחלק מדובר באומדנים.
עלות הקורונה למדינה ב-2020 - 131.5 מיליארד שקל
הסכום הזה הוא תוצאה של היקף ההוצאות שהמדינה התחייבה להוציא על מנת לסייע למשק להיחלץ מהמשבר ב-2020. נכון להיום התחייבה המדינה להוציא 81.5 מיליארד שקלים בשנת 2020. לזה יש להוסיף כ-50 מיליארד שקל הפסד הכנסות למדינה, וזאת על פי אומדני האוצר, טרם הסגר האחרון.
היקף המענקים שאושרו – 30 מיליארד שקל
המענקים שאישרה הממשלה עד סוף 2020 מסתכמים ב-15 מיליארד שקל לעסקים ו-15 מיליארד שקל לעצמאים אחרים.
היקף המענקים שחולקו – 22 מיליארד שקל
היקף המענקים שחולקו לעצמאים ועסקים בפועל על פי רשות המסים – 22 מיליארד שקל. כלומר, כ-8 מיליארד שקל לא הגיעו לזקוקים להם מסיבות שונות.
היקף הקנסות שהוטלו על מפרי תקנות הקורונה – כ-212 מיליון שקל
נכון לנובמבר 2020 - המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, המופקד על גביית קנסות הקורונה שמטילה המשטרה (מסכה, התו הסגול ועוד), דיווח כי בסך הכל הוטלו על לאזרחי ישראל 366,564 קנסות בערך כספי של 212,172,000 שקלים.
כמה שילמו הנקנסים בפועל? כ-38 מיליון שקל
נכון לנובמבר 2020 – רשות האכיפה והגבייה דיווחה על תשלום של 84,568 קנסות בסכום כולל של 38,103,863 שקלים מאז פרוץ המגיפה.
היקף הפגיעה בעסקים – למעלה מ-110 מיליארד שקל
על פי אומדנים שפרסמה לשכת העצמאים בישראל (להב), המגזר העסקי ספג פגיעה של כ-90 מיליארד שקל בשני הסגרים שכבר בוצעו. ארגון להב מעריך את הפסדי העסקים בסגר השלישי ב-27 מיליארד שקל נוספים.
הפסדי הכנסות במגזר המלונאות מאי הגעת תיירים – כ-8 מיליארדי שקלים
(נתונים: התאחדות המלונות בישראל)
הפסדי אל על – 391 מיליון דולר (נכון לסוף ספטמבר 2020)
השבתת נמלי התעופה והטיסות בין ישראל למדינות אחרות הכניסו את חברת התעופה אל על למשבר עמוק. על פי דיווח החברה לרבעון השלישי הצטברו הפסדי החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ביותר מ-391 מיליון דולר (יותר מ-1.3 מיליארד שקל).
ההפסד הרבעוני מצטרף להפסדים משמעותיים מוקדם יותר השנה, המצטברים בשלושה רבעונים לסכום עתק של 391 מיליון דולר, אחרי הפסד של 28 מיליון דולר שהציגה אל על בין ינואר לספטמבר 2019, ובעקבות התכווצות של כ-70% בהכנסותיה לתקופה זו, שהסתכמו ב-511 מיליון דולר.
ישראייר הציגה הפסד מצטבר בתשעת החודשים הראשונים של השנה של כ-50 מיליון דולר.
הפסדי השכירים בתקופת הקורונה - כ-4 מיליארדי שקלים
הקורונה הכניסה מאות אלפי שכירים למצב של אבטלה מכורח, כשהם מקבלים דמי אבטלה מביטוח לאומי במקום שכר מהמעסיק. באופן גס מקובל לחשב את דמי האבטלה כ-70% מהשכר (לא כולל הטבות ייחודיות בכסף ושוות כסף שמקבל העובד).
אם נחשב ממוצע של 600 אלף מובטלי קורונה בשנה האחרונה, שהשתכרו בממוצע כ-11.6 אלף שקלים (שכר ממוצע לשכיר במשק), הרי שאותם מובטלים הפסידו למעלה מ-2 מיליארד שקל (לא כולל הטבות שקיבלו בשכר, כאמור).
כמו כן, מאות אלפי שכירים שחזרו לעבוד בתקופת הקורונה קיבלו משכורת נמוכה יותר מאשר לפני הקורונה; על פי נתוני הביטוח הלאומי מנובמבר האחרון – כ-42% מהשכירים ספגו הפחתת שכר ממוצעת של 11% מתחילת משבר הקורונה.
על פי נתוני בנק ישראל יש כ-3.9 מיליון ישראלים במשרת שכיר בישראל. אם 42% מהם (כ-1.64 מיליון נשים וגברים ישראלים) ספגו ירידת שכר של כ-11% - הרי שמדובר בהפסד כולל של כ-2 מיליארד שקל נוספים (לפי שכר ממוצע במשק).